סוד הגינה הקהילתית

מאת: שמוליק כהן

צילום: חוה זוקובסקי

בחלקו הדרומי של גן רבקה, ממש בפינה, נמצאת הגינה הקהילתית החוגגת חמש שנים של פעילות מאז עלייתה לקרקע בשנת 2013. במהלך שנים אלה היא ידעה הצלחות ואכזבות, אנשים שהצטרפו ונפרדו, שיתופי פעולה וגם התנגדויות. היום היא מקום שמושך הרבה מאוד מבקרים סקרנים, תושבים שבאים לזרוק קומפוסט ואנשים שנהנים לשבת בנוף הפראי שמייחד אותה. בנוסף לפעילות גינון, החברים מארגנים פעילויות חברתיות כגון: טקסי הדלקת נרות חנוכה, שוק קח תן, טאי צ'י בשבת, שיתוף פעולה עם חברי מועדון 'אנוש' בגבעתיים, מסיק זיתים, תיקון ליל שבועות אלטרנטיבי, שעות סיפור בקיץ ועוד.

כל ההתחלות קשות

רעיון הגינה נולד בזכותם של ארבעה יזמים, שכל אחד מהם חיפש דרך להגשים את הרצון שלו בשייכות קהילתית ובעבודת אדמה. ריבי דנקונה, עו"ס בדימוס שבדיוק עברה לגבעתיים מירושלים, הרגישה שחסר לה הירוק והקהילתיות שהיו לה בירושלים. אלינה ומאור, תושבי דרום גבעתיים, שהיו ממקימי הגינה הקהילתית בפטאי ובוגרי קורס 'פרמאקלצ'ר' שרצו להתחיל גינה חדשה בקרבת איזור המגורים שלהם ואני שמוליק, יליד גבעתיים, שחיפשתי ליצור קהילה חברתית צעירה למפגשים באזור.

יחד פנו למחלקת שפ"ע בעיר וקיבלו חיבוק ותמיכה מקצה לקצה. התמיכה באה לידי ביטוי בהקצאת מקום מיוחד ואהוב מאחורי בית הספר אלון, באפשרות להתחבר למערכת ההשקיה בגן רבקה ובהבטחה לתמיכה בציוד.

בשלב זה הצטרפו אלינו תושבים נוספים שרצו לקחת חלק ביניהם: אורה, מאיה, אבי, רונית ועוד חברים נפלאים. ההתחלה הייתה קשה: לא היה מקור מים להתחבר אליו, לא היה לנו ידע בתחום, השטח שנבחר היה מכוסה הרדופים שידועים באחיזה האיתנה שלהם בקרקע. קיימנו ישיבות שבועיות בסוכה של הגינה וחשבנו כיצד אנחנו רוצים שהגינה תיראה? איזה כללים חלים על החברים בה? באיזה שיטות נשתמש לגדל ? איך נשיג מימון? מה חשוב יותר? קהילה או גינה ועוד. הדעות היו חלוקות ולא היה קל להגיע להסכמה. עם הזמן למדנו לעבוד זה עם זה ונוצר גרעין של חברים שמהווה את הרוח החיה שדוחפת את הגינה קדימה כבר חמש שנים.

גינה לי חביבה

בכל יום שלישי אנחנו נפגשים בגינה ומחליטים יחד מה בא לנו לעשות, כמובן בהתאם למי שמגיע – ילדים קטנטנים יכולים לשחק בחול עם כף ודלי או להשקות את הצמחים במזלף, ילדים גדולים יותר יכולים כבר לשתול ולמלא ערוגות, הבוגרים גוזמים, גורפים, בונים גדרות עץ, עוסקים בעבודות אומנות כגון פסיפס, נגרות, עיצוב שלטים ועוד. אחת לשבועיים מצטרפת אלינו מדריכה מהחברה להגנת הטבע שנותנת הדרכה ומעשירה את הידע שלנו. הפעילות כמובן היא בחינם ואינה דורשת ניסיון קודם. המודל של הגינה הוא שילוב של ערוגות אישיות וגם משותפות.

קסם הפרי

כיום הגינה מורכבת  מיער מאכל צעיר בשם "בוסתן אילן" על שם אחד המבקרים שנהג לפקוד את הגינה עד שהלך לעולמו לפני מספר שנים. היער מכיל עצי פרי כגון : תאנה, תות, אבוקדו, שסק, מורינגה, רימון  וכן שיחי מאכל כגון: גויאבה תותית ודובדבן היהודי, פיטנגו ועוד. אדמת היער עוברת שיקום טבעי בתקופה הזו בעזרת זריעה של דגנים, אפונה ומוקונה (סוג של שעועית) וכן על ידי חיפוי הקרקע בגזם. עצים נוספים נשתלו במורד יער המאכל: מנגו , סמבוק שחור, פיג'ויה , תפוח , שקד, לימון , בננה, פפאיה ועוד. איזור נוסף הוא איזור הערוגות – ערוגות תבלינים, צמחי מרפא, פרחים , ירקות עונתיים ורב שנתיים.

קצת עלינו

אלינה

מדריכה וכתבת בתחום הסביבה עם רקע במדעי המחשב.  עבורי לגינה יש משמעות כפולה: היא מקום לגידול מזון בעיר (לדעתי אנחנו צריכים לגדל מזון על כל פיסת קרקע פנויה)  וגם פלטפורמה לבניית קהילה. הגינה מאפשרת לי להכיר את השכנים שלי, כשאני רואה ברחוב פנים מוכרות מהגינה, העיר הופכת ידידותית יותר. בנוסף, הגינה גם מעצימה את התושבים להשפיע בדרכים חיוביות על המרחב הציבורי ועל העולם.

שמוליק

מגבעתיים במקור, ביום יום עוסק בניהול פרויקטים ולגינה אני מגיע כתחביב. בגינה יש לי תחושה כאילו אני בטבע מחוץ לעיר. האווירה שם מאפשרת לי להירגע והתרכז אך ורק בטיפול בצמחים ובאדמה. אני מאוד שמח לראות אנשים וילדים שמבקרים בגינה ונהנים ממנה. אני מרגיש שזו התרומה האישית שלי לאנשים העוברים שם כל יום.

אבי

יליד גבעתיים. ביום-יום מהנדס מכונות, עובד בעיקר עם שרטוטים וחומרי מתכת וברזל. לגינה אני מגיע לעבוד עם חומרים יותר רכים כמו האדמה והצומח. שנים רבות אני מתעניין בצמחי תבלין ומרפא ובגינה אני אוהב לגדל אותם וליהנות מהם. הגינה מאפשרת לי להתחבר עם השכנים הקרובים אלי וליצור קהילה מיוחדת ליד הבית.