"קודם אנשים ורק אחר כך אבנים"

ריאיון חגיגי עם ראש העיר מר רן קוניק

ד"ר נגה רוזנפרב

לפני יותר מעשור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פיתחה מדד להשוואה איכותית בין יישובים – "אשכולות". המדד נע בין 1 – הנמוך ביותר, ל-10 – הגבוה ביותר. המדד נשען על חמש קטגוריות: דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך, תעסוקה ואבטלה וגמלאות – המחושבות על בסיס 14 מדדי משנה. גבעתיים דורגה באשכול 9. 

אנחנו עומדים בפתחה של שנה חדשה  ונשמח לשמוע איך אתה כראש העיר מתכוון להמשיך לשמור על הדירוג הגבוה ואיך אתה רואה את העיר בעוד כ-5 שנים?

"לצערנו, למרות שאנו חיים בעיר שלדעתי היא העיר הכי טובה ואיכותית במדינה, היא כבר כיום השנייה בצפיפותה בארץ, אחרי בני ברק, וגרוע מכך: אין לה יותר שטחים בכלל! זו בעיה, כי יש גידול טבעי באוכלוסייה, העיר הופכת להיות צעירה יותר כי מגיעים אליה (וזה טוב מאוד) הרבה צעירים, הצעירים מביאים איתם מן הסתם  ילדים, כלבים ושתי מכוניות למשפחה, כך שעל העיר לדאוג לשירותים ותשתיות על מנת לספק כיתות ובתי ספר חדשים, גני ילדים, גינות ציבוריות חדשות, מקומות חניה, מתחמי כלבים מרוחקים מבתי מגורים וכדומה."

קוניק ממשיך ומסביר: "זו משימה כמעט בלתי אפשרית כי אין שטח והכל צפוף… ונמצא בסביבת מגורים כשהיא כבר כיום בנויה על רחובות מאוד צרים שהמדרכה בהם בקושי מספיקה למעבר אדם אחד!" אין ספק שאנו עומדים בפני אתגר מורכב וקשה. ידעתי את זה עוד בטרם נבחרתי וידעתי כי יהיה עליי להתמודד עם המצוקה הנוראית כשבפתח מאות בנינים שמגישים תכניות התחדשות עירונית אם זה במסגרת פינוי בינוי או במסגרת תמ"א 38.

"אני מתכוון לשמור על הצביון המיוחד של גבעתיים ולאפשר בניה גבוהה יותר רק בשולי העיר או על צירים ראשיים בהם הכביש מאוד רחב.ברוב העיר לא נוכל לאפשר בניה לא מתוכננת שתגרום להעמסה והגדלה נוספת של תושבים מבלי שיש לנו פתרונות חינוך ותשתיות לתת להם. יש לנו חובה ציבורית ואחריות כבדת משקל גם לשמור על העיר וגם לפתחה ולחדשה אך תוך שמירה על צביונה והכנת תכניות מתאר שיתאימו לאופי של העיר וקיבולת שלה מבחינת מספר תושבים ורכבים."

– באיזו דרך אתה תורם לפיתוח העיר ורווחת התושבים?

"על הנראות אנו עובדים למרות שתמיד טענתי ש"קודם אנשים ורק אחר כך אבנים". אנו משקיעים קודם כל בבני אדם בכל בגילאים, הכפלנו כמעט את תקציב הפעילויות לגמלאים, הקמנו עמותה שמאגדת את כל פעילות הספורט בעיר תחת חסות עירונית, כמו כן הקמנו את עמותת "קהילתיים" שמטפלת בכל נושא החינוך המשלים, הקהילה, האירועים. אני חושב שמעולם לא הרגישו תושבי גבעתיים גם את אווירת הקהילתיות שיש בעיר, אין ספור אירועים שכונתיים, פעילות תרבות ופנאי, ספורט קהילתי, מאמאנט, פאפאסל והכל נעשה בשקיפות מלאה ובשיתוף התושבים גם בפועל במציאות וגם על גבי המדיה החברתית."

התושבים התרגלו שאתה באופן אישי מספק מענה לכל בעיה, סוגיה, עוולה ושאלה. אני רואה אותך 24/7 בפייסבוק – החל ממדרכה סדוקה, מצוקת חנייה, פינוי אשפה, דוחות עירוניים ועוד ועוד…

קוניק מסביר: "כל נושא השרות לתושב, שזה הדגל העיקרי אתו הלכתי כל הזמן, יחד עם החינוך כמובן, עשה שיפור משמעותי. אני חושב שהקשר הישיר שיש אליי הוא דבר שמעולם לא היה, ולא רק איתי, המוקד העירוני 107 עושה עבודה נהדרת ואנו מקבלים תגובות מאוד טובות לגביו, סיירת הביטחון העירונית, אגף השפ"ע שדואג לחזות נקיון העיר, טיפוח הגינות ואיסוף האשפה, כל האווירה בעירייה השתפרה מאוד והיא כולה מכוונת "שירות לתושב". לא המצאנו שום דבר, אין פה פטנט, יש עבודה שצריך לעשות והיא לעבוד בשביל התושבים.

זו עבודתי, לשם כך בחרו בי, עובדי העירייה יודעים זאת ויודעים כי מי שמשלם להם את השכר אלו תושבי העיר שמצפים, ובצדק רב, לקבל תמורה נאותה עבור כספי המיסים שלהם.

כמובן שבכל נושא הנראות, חזות העיר וטיפוחה נעשית עבודה מסיבית ומושקעים מיליוני שקלים בעבודות כגון: שדרוג גנים ציבוריים, ראי גן העליה השנייה, גן רבקה, גן אהרון, גינת השומר ועוד, שדרוג הרחובות שזו עבודה שנעשית באופן שוטף בכל זמן נתון בשלושה איזורים שונים בעיר וגם פה הספקנו כבר לעבור הרבה רחובות ולשדרגם עם תשתית חדשה, תאורה, אספלט ועוד. מידי לאחר החגים כבר נוכל לחנוך סוף סוף את הכיכר בצומת הכי מסוכן בגבעתיים, צומת הרחובות גולומב – בראשית, כיכר לה חיכינו עשרות שנים."

– האם אתה מרוצה מהחינוך בעיר? וכיצד אתה מקדם אותו? 

"להיות מרוצה מהחינוך זו ציפייה שאינה ריאלית. לחינוך יש אין סוף פוטנציאל לשיפור והגעה למצוינות. חינוך זה הכל וחינוך בסופו של דבר מצריך עבודה נכונה ומשותפת של ההורים, מערכת החינוך העירונית והסביבה הקרובה של הילד. חינוך זה מחשבה נכונה, דיבור נכון, השכלה, אוצר מילים, חינוך זה שמירה על ניקיון אישי וסביבתי, חינוך זה התנהגות נורמטיבית, במיוחד בכביש, חינוך זה התחשבות אחד בשני, חינוך זה מהות קיומנו כאן כחברה שחיה יחד – אחד עם השני, כבני אדם, לא כחיות.

אני מרוצה מהשיפור שחל בעיר בתחום החינוך. הוא בא לידי ביטוי בבחירת האנשים הנכונים שמובילים את המערכת: פרופ' יזהר אופלטקה שמחזיק את תיק החינוך, ראש מנהל החינוך אירית אהרונסון שמנהלת יחד עם צוותה את הנושא בעיר, יש לנו מנהלי ומנהלות בתי ספר מדהימים והשנה התחזקנו בשנייים חדשים: ד"ר אבי בנבנישתי בתיכון קלעי והגב' בר חן בכצנלסון.

אני מרוצה שיש לנו בעיר תוכניות חינוכיות נהדרות ומגוונות כגון: סחל"ב, לבלובים, ניצוצות, ריקודים סלוניים, כיתות גימלאים שלומדות יחד עם תלמידי התיכון שלנו ועוד ועוד.

החינוך בעיר במגמה חיובית, אנו עושים ככל יכולתנו לשלב תוכניות ערכיות בבתי הספר שישפרו את האקלים החינוכי, שלילדים יהיה כייף להגיע בבוקר למוסדות החינוך, אנו ממנים סייעות שניות בגני הילדים ואני מאמין שגם בכל נושא הקייטנות והצהרונים נוכל להראות שיפור משמעותי, כולל במחיר, כבר בשנה הקרובה."

– מאז התמנית לראש העיר מה עשית כדי לקדם את איכות הסביבה?

"קודם כל את הדבר המתבקש הכי חשוב, שלא היה כאן באופן מוזר וזה: הקמת יחידה סביבתית בעירייה. את היחידה מנהל ד"ר יניב רונן תחת מחזיקת התיק, סגניתי ויוי וולפסון. היחידה מטפלת בהרבה תכניות חינוכיות שפועלות בבתי הספר, באירועים קהילתיים של מחזור, בסיורים באתרים השונים בארץ, בניטור של קרינה סלולרית, של פליטת גזי חממה ועוד. כמו כן, הקמנו 3 גינות קהילתיות חדשות בעיר: בשפירא, בבית ספר גורדון וברחוב פועלי הרכבת.

גבעתיים היא עיר קלאסית להוביל את כל נושא איכות הסביבה במדינה וכל נושא המחזור תפס בה תאוצה גדולה בשנים האחרונות – הפחים הכתומים נראים בכל רחוב ואנו מהערים המובילות במדינה בכמות האריזות שהתושבים ממחזרים. לכן גם התעקשתי על פרויקט "תל אופן" שיעודד רכיבה על אופניים ויוריד קצת את זיהום האוויר בעיר.

יש פה תושבים מאוד משכילים, דעתנים ומעורבים חברתית ולכן מכאן צריכה לצאת הקריאה בנושא זה, למרות שמשאבים כספיים מתאימים עוד אין לנו כרגע וברגע שיהיו נוכל להעצים אף יותר את הפעילות."

– האם אתה מצליח לעצור לפעמים וליהנות מתפקידך כראש העיר?

"לעצור אני לא מצליח אבל ליהנות כן, והרבה. אין יום שאני לא נחשף לפעילות כזו או אחרת שמסיבה לי הנאה וסיפוק רב. התפקיד שלי הוא קשה, היום הרבה יותר מפעם עם כל המדיות החברתיות, אין ספור אתרי האינטרנט וכל הקדמה שמחייבת אותך לשלוט בכל תחום ולענות במהירות לכל פניה של כל תושב. זהו תפקיד מאוד מאתגר ואני תמיד אומר שכל יום יש לפחות חמש סיבות להרגיש מאוד כייף וליהנות מהתפקיד אך יחד עם זאת יש בכל כל יום גם 5 סיבות לומר 'בשביל מה הייתי צריך את זה בכלל'."

קוניק מחייך וממשיך: "אני תמיד בוחר לחשוב רק על חמש הסיבות שגורמות לי הנאה וסיפוק. זה כבוד גדול עבורי להיות ראש העיר בה נולדתי לפני 48 שנים ובה התחנכתי וחייתי כל ימי חיי. צריך אופי מאוד מיוחד, אסור לקחת אישית ולהיעלב, צריך הרבה סבלנות ולשמחתי יש לי ובעיקר צריך לאהוב אנשים ולאהוב את העיר. ואני אוהב מאוד את תושבי העיר ואוהב את גבעתיים כי אין עיר כמו גבעתיים!"

לסיום, מה תרצה לאחל לתושבי העיר לשנה החדשה:

הברכה העיקרית אותה אאחל לכל תושבי גבעתיים היא: בריאות.

לצערי בכל יום כמעט אני נאלץ להיות או בלוויה או בשבעה, לעיתים קרובות בביקורי חולים, כולל אצל אנשים מאוד צעירים ואף ילדים. הבריאות היא הכל. כל השאר זה בונוס, בתנאי שאתה זוכר את זה כל רגע מהיממה.

אני מאחל לכל תושבי גבעתיים וכמובן לקוראי "גבעתיים פלוס" שתהיה להם שנה בריאה, להם ולבני משפחותיהם ושיזכרו להעביר את הזמן שיש לנו כל יום בעיסוק בדברים חשובים, מועילים, לא במלחמות סרק ולא במאבקי אגו וברדיפת כבוד וכסף אלא בהנאה מבני המשפחה ומהחברים, בעיסוק בספורט ובתרבות, בשמירה על הבריאות ובהנאה מהעיר הנהדרת שלנו, גבעתיים."