חלק שלישי: תפנית בעלילה

"חברים שונים סיפרו לי שהוא 'מבואס', שרוצה להיות איתי בזוגיות. אבל לי זה לא היה נכון"- מספרת מיכל – "השינוי, שהוא בעצם התפנית בעלילה, אירע לפני כשנה, כשאמי חלתה בסרטן. זה נתן 'כאפה' אמיתית לחיים שלי. עולמי חרב עלי פשוטו כמשמעו ונזקקתי למישהו אמיתי שאפשר להישען עליו. כשהצעתי לעמרי להיפגש – הוא חשש שאבריז לו, אבל הבטחתי ועמדתי במילתי. נפגשנו בבר שכונתי בעיר, דיברנו ארוכות והרגשתי שהוא קשוב אלי. שאפשר לסמוך עליו. מה גם שהוא אמר שמבחינתו כבר השלים עם העובדה שלא יהיו לו ילדים. וזה היה הרגע שהצעתי שננסה זוגיות. במהלך כל התקופה שבה אמי נותחה ולאחר מכן עברה טיפולים קשים – עמרי היה לצידי ואיתי ופתאום הבנתי שמשפחה היא-היא מהות החיים האמיתית, ולא מסיבות ובילויים כפי שסברתי עד אז. זה גם שינה את דעתי על ילדים, ובמיוחד לאחר שראיתי עמרי מתנהל עם בתי שירה. ידעתי שהוא יהיה אבא נהדר ובן זוג תומך ומחזק".

ב-11 ביולי, כשאמה כבר הייתה בשלבי החלמה מתקדמים, חזרה מיכל הביתה ועמרי הפתיע אותה עם בלונים וחולצת MARRY ME והצעת נישואין רשמית. "לא באמת הופתעתי כי חיכיתי לזה" – היא צוחקת ומפרטת: "תיכננו חתונה ב-22 באוקטובר, משהו קטן במסעדה במגדל עזריאלי, אחרי הכל לעמרי אלה נישואין מספר 3 ולי – אלה נישואין מספר 2".

הם תכננו ולחיים הייתה תכנית אחרת. ב-7 באוקטובר התהפכו חיי מדינה שלמה. הכל נראה כמו בור שחור שאליו רק נופלים. באותה שבת שחורה היו שניהם בסיני. נסעו לבלות, ושם שמעו משהו לא ברור שנתן להם רק להבין שמשהו קורה בישראל. רק כשהצליחו להגיע לאילת שמעו על שאירע במסיבה ברעים והתחילו להבין את היקף האסון. "אני חיית מסיבות טראנס כל חיי. עמרי אוהב רוק אבל התחבר יפה לטראנס. באותה מסיבה היו לי הרבה חברים שאיבדתי"- היא אומרת. בשובם מאילת ביום ראשון, ה-8 באוקטובר, כבר המתין לעמרי צו 8 לצפון. פתאום כל החיים היו ב-HOLD . שום דבר לא היה ודאי. לא היה ברור. גם המסעדה שבה תכננו להינשא נסגרה, לאחר שכמה מהמלצרים בה נרצחו באותה מסיבה ברעים. אבל לא אישה כמו מיכל תוותר. אם היא כבר החליטה להינשא – אפשר להיות סמוך ובטוח שזה יקרה!