

מאת: דבורה בוצ'מן
צילום: איציק רובין
שרית גיא נולדה כשרה קורנפלד בתל אביב המושלגת בחודש פברואר 1950. היא גדלה בגבעתיים ברחוב צה"ל "בבית שממוקם בקטע שללא מוצא במעלה גבעת קוזלובסקי," למדה בבית הספר כצנלסון והייתה חברה בתנועת הנוער העובד בקן בורוכוב.
כבר בגיל צעיר התגלה אצל שרית הכישרון היצירתי והנטייה לאמנות, למרות שעניין זה והעיסוק בו היה כרוך במאבק עם ההורים שהיו פליטי שואה וחרדו לעתיד בתם. "אמא שלי התעקשה שאלמד פקידות בבית ספר מקצועי כיוון שלא שמעה על 'גרפיקה' מעודה, והייתה משוכנעת ש'פקידות' הינו המקצוע שתומך בכבוד בבעליו. 'איזה פרנסה תצמח לך מציור?' שאלה אותי בזמן שלמדתי גרפיקה בבית הספר התיכון 'ויצו צרפת'."
למרות שהלימודים היו כרוכים במאמץ בשל יום הלימודים הארוך, והכנת העבודות הרבות לאחר שעות הלימודים, היא נהנתה מאד בשנים בהן בילתה שם מאווירת החופש והיצירה, ויחד עם חברתה אילנה הן עיברתו את שמותיהן לשרית ולאילנית. כמו כן קסם לה מאד העידוד שקיבלה ממוריה שאף המליצו עליה לתחרות 'קרן שרת לאמנים צעירים' ובגיל 16 זכתה בפרס.
בעת לימודיה בבית ספר התיכון עסקה שרית גם ברישום, בפיסול ובקיימות, ובחופשות הועסקה במשרדי פרסום וסטודיו שונים במגוון נושאים. כך מצאה עצמה עובדת עם עיתונאית האופנה ריקי בן ארי בעיתון 'לאישה', עם הפרסומאי יוסף בס שהיה בעל אחד ממשרדי הפרסום הגדולים בישראל של שנות השישים והשבעים, ואצל הגרפיקאי דן ריזינגר
אפשר להתפרנס מאמנות
את שירותה הצבאי עשתה כגרפיקאית במחלקת הדרכה במחנה המטכ"ל בתל אביב. "ביום בהר אחד כששוטטתי עם אמי ברחוב אלנבי בתל-אביב, פגשנו את יוסף בס, שמשרדו היה ממוקם בקרבת מקום, ואצלו עבדתי לפני הגיוס. הוא רצה להחמיא לי ואמר לאמי שאני מוזמנת לעבוד אצלו לאחר תום השירות הצבאי. 'כן' ענתה אמי: 'אבל לא במשכורת ששילמת לה כתלמידה'. מענה זה היה עבורי סוג של ניצחון והוכחה ניצחת שאכן אפשר להתפרנס מגרפיקה."
עם שחרורה מצה"ל החלה שרית לעבוד בסטודיו לגרפיקה 'האחים שמיר' – הסטודיו שעיצב את סמל המדינה, את שטרות הכסף והבולים הראשונים של ישראל ועוד.
במסגרת עבודתה שם עסקה בעיצובי לוגו, סמלים, כרזות, עלונים, בולים ומודעות. בתקופה בה עבדה עסק המשרד גם בעיצוב כרזות ובולים לשוק הבינלאומי. לרגל החידושים בתקשורת באירועי "שנת התקשורת הבינלאומית", עוצב בסטודיו בול עבור המדינה האפריקנית "טוגו", ושרית שימשה בבול זה כדוגמנית שאחזה בשפופרת מכשיר טלפון לחצנים חדיש אשר הוחדר לשוק באותה עת במקום טלפון החוגה הקונבנציונלי.
לאחר לידת בנה השני עזבה את מקום עבודתה כדי לטפל בילדיה ובסוף שנות השבעים חזרה לעבוד במשרדי פרסום וגרפיקה שונים: 'אריאלי', "סטודיו אוטו וליש', 'סטודיו ניסן לוינגר' ועוד. היא התקדמה והייתה למנהלת סטודיו, קיבלה עובדים חדשים, בחנה את כישוריהם וכו' ומעל לכל – יצרה וציירה.
אפשר להתפרנס מאמנות
את שירותה הצבאי עשתה כגרפיקאית במחלקת הדרכה במחנה המטכ"ל בתל אביב. "ביום בהר אחד כששוטטתי עם אמי ברחוב אלנבי בתל-אביב, פגשנו את יוסף בס, שמשרדו היה ממוקם בקרבת מקום, ואצלו עבדתי לפני הגיוס. הוא רצה להחמיא לי ואמר לאמי שאני מוזמנת לעבוד אצלו לאחר תום השירות הצבאי. 'כן' ענתה אמי: 'אבל לא במשכורת ששילמת לה כתלמידה'. מענה זה היה עבורי סוג של ניצחון והוכחה ניצחת שאכן אפשר להתפרנס מגרפיקה."
עם שחרורה מצה"ל החלה שרית לעבוד בסטודיו לגרפיקה 'האחים שמיר' – הסטודיו שעיצב את סמל המדינה, את שטרות הכסף והבולים הראשונים של ישראל ועוד.
במסגרת עבודתה שם עסקה בעיצובי לוגו, סמלים, כרזות, עלונים, בולים ומודעות. בתקופה בה עבדה עסק המשרד גם בעיצוב כרזות ובולים לשוק הבינלאומי. לרגל החידושים בתקשורת באירועי "שנת התקשורת הבינלאומית", עוצב בסטודיו בול עבור המדינה האפריקנית "טוגו", ושרית שימשה בבול זה כדוגמנית שאחזה בשפופרת מכשיר טלפון לחצנים חדיש אשר הוחדר לשוק באותה עת במקום טלפון החוגה הקונבנציונלי.
לאחר לידת בנה השני עזבה את מקום עבודתה כדי לטפל בילדיה ובסוף שנות השבעים חזרה לעבוד במשרדי פרסום וגרפיקה שונים: 'אריאלי', "סטודיו אוטו וליש', 'סטודיו ניסן לוינגר' ועוד. היא התקדמה והייתה למנהלת סטודיו, קיבלה עובדים חדשים, בחנה את כישוריהם וכו' ומעל לכל – יצרה וציירה.
עם נישואיה עברה מגבעתיים לרמת אפעל ושם היא מתגוררת למעלה מ-50 שנה יחד עם בן זוגה זאבי, עו״ד לפרנסתו ואיש צבא לשעבר. שני בניה הם בוגרי תיכון 'בליך' ברמת גן. "האחד מהנדס, ומתגורר עם משפחתו בארה״ב והשני עו״ד, המתגורר בגבעתיים.
טביעת אצבע מדוייקת
בתחילת שנות האלפיים החליטה לפרוש מעבודתה כגרפיקאית והתחילה להקדיש את זמנה לציור. כיום שרית יודעת שתמיד חיפשה את דרכה בציור ואת טביעת האצבע שלה. המיומנויות של היותה גרפיקאית באות לידי ביטוי בציוריה. היא נעה בין הגרפי המדויק והמתומצת לבין המופשט והמתפרץ.
עם נישואיה עברה מגבעתיים לרמת אפעל ושם היא מתגוררת למעלה מ-50 שנה יחד עם בן זוגה זאבי, עו״ד לפרנסתו ואיש צבא לשעבר. שני בניה הם בוגרי תיכון 'בליך' ברמת גן. "האחד מהנדס, ומתגורר עם משפחתו בארה״ב והשני עו״ד, המתגורר בגבעתיים.
טביעת אצבע מדוייקת
בתחילת שנות האלפיים החליטה לפרוש מעבודתה כגרפיקאית והתחילה להקדיש את זמנה לציור. כיום שרית יודעת שתמיד חיפשה את דרכה בציור ואת טביעת האצבע שלה. המיומנויות של היותה גרפיקאית באות לידי ביטוי בציוריה. היא נעה בין הגרפי המדויק והמתומצת לבין המופשט והמתפרץ.
מאין את שואבת את ההשראה ליצירתך?
"אני קולטת מראות מיוחדים לטעמי ומצלמת ואז מעבירה לקנבס בדרכי שלי. אני אוהבת לבלות בתערוכות בארץ ובחו״ל ומחפשת את טביעת האצבע שלי בבחירת הנושאים שמעניינים אותי כמו למשל נופים. אני אוהבת ליצור ציורים בהן המתבונן מסתקרן לדעת מה עבר במוחי בעת הציור כמו למשל דמויות ללא ראש או רגליים ללא גוף והמתבונן משלים בדמיונו את הציור" היא מספרת.
עבודותיה עשירות הצבע שמאופיינות במגוון נושאים וחומרים מתקופות שונות. במגוון זה ניתן לראות ציורי אווירה עם נטייה גרפית מובהקת, לצד ציורי נוף ודומם פיגורטיביים נטורליסטים. הקומפוזיציות המופשטות שלה מושפעות מעברה העשיר כגרפיקאית יוצרת. מרבית הציורים מבוצעים בצבעי שמן או באקריליק, במכחול, בשפכטל ועל קנבס.
את יצירותיה של שרית תוכלו לראות בתערוכתה הראשונה המציגה רק חלק קטן מעבודותיה כשהן דוגמות את מגוון יכולותיה העשיר כאמנית, ואת השינויים האמנותיים שחלו בעבודותיה בתקופות חייה השונות.
שרית גיא: "טביעת אצבע – חיבורים, חלומות ובשלות", 21.3-23.4.23 גלריית עדי, מרכז קהילתי שז"ר גבעתיים, אוצרת דבורה בוצ'מן.
בינה מלאכותית – ובעיקר התחום שנקרא למידת מכונה נטמע בשגרת היום-יום שלנו
הרשתות החברתיות משנות את מחירי הנדל"ן.
האם דירות 'פוטוגניות' נמכרות מהר יותר ומדוע יזמים משקיעים בלובי מעוצב?
שיחה עם טפסר משנה אבי קורדובה, מפקד כבאות והצלה בגבעתיים ורמת גן, החושף את האתגרים, ההכנות והמחויבות של לוחמי האש
בעקבות המצב שמביא לדחיות במועדי הבחינות קוראים מנהלי בתי הספר והמורים לבטל כליל את בחינות הבגרות שנותרו, ולהמיר אותן בציוני ההגשה הפנימיים, שיחשבו כציון הסופי.
הלינה במקלטים הציבוריים אפשרית
כחלק מההיערכות לשעות הלילה, ולרווחת התושבים המתקשים להתנייד אל המקלט הקרוב
עיריית גבעתיים פותחת שמרטפיה לילדי וילדות העובדים החיוניים על מנת למצוא פתרונות להורים שבשירות הביטחון והרפואה
במקום שהרכבת תהיה תת קרקעית ותוכל ליסוע מהר ובאין מפריע, חופרים בשביל שהרכבים יסעו בתת קרקע
המופע התקיים השנה במסגרת שבוע הוקרה ייעודי למשרתי ומשרתות המילואים ובני משפחותיהם – תושבי העיר.
הקמת התחנה החדשה תשפר את יציבות ואמינות מערכת החשמל באזור גבעתיים, דרום רמת גן ומזרח תל אביב
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!