שי אוחיון נולד למוזיקה

מאז תחילת דרכו המוזיקלית, הספיק שי אוחיון הזמר והיוצר להקליט את אלבומו "לעוף גבוה". השיר הנושא את שם האלבום הפך ללהיט ענק שהוביל להופעות בכל רחבי הארץ. הוא התארח בתוכניות טלוויזיה ובמקביל כתב והלחין שירים לזמרים רבים וביניהם את "אני עף" לעופר לוי. הוא נשוי ואב לילדה וכמו כולנו מתמודד כחלק מהחיים עם עליות וירידות

ערך מוסף – כולנו בני אדם, בתחום המוזיקה כולנו זמרים וכל אחד מאתנו "נלחם" על חלקת האלוהים שלו.  ובכל זאת … הייתי אומר שלהרגשתי אני שונה בגוון הקול שלי, בהגשה. הקול מעט מחוספס, שונה מהגוונים השולטים היום בז'אנר הים תיכוני, כולם כמעט דומים לאייל גולן או לאייל גולן.

אני מעז להגיד שאני מוכן לעשות ה-כ-ל למען ההצלחה שלי, לאכול-לשתות- לחלום-לרצות מוזיקה טיפה יותר מכולם אבל גם כאן אני מאמין שהחבר המוזיקאי האחר, גם הוא יעשה הכל למען ההצלחה, העניין הוא מה הגבול של כל אחד מאתנו? לי אין גבול … זו המטרה ואיתה אני יד ביד לאורך כל חיי.

"בהופעות על הבמה אני מרגיש שאני עף עם הקהל למחוזות האושר, אין יותר שמח עבורי לשמוע את הקהל שר איתי את השירים ואת מחיאות הכפיים שלהם"

ילדות ומשפחה – גדלתי במגדל העמק, מקום קטן, אינטימי, כולם משפחה אחת גדולה וזו בעצם ההשראה הראשונה שלי בחיים, אני בשביל כולם וכולם בשבילי… זו הדרך איתה אני צועד את מסלול החיים עד רגע זה, לא מכיר משהו אחר לכן פעמים נדמה שאני "עתיק" בדרכי שלי.

בבית, קיבלתי המון השראה מאבא שלי שהיה זמר ענק בתחום החפלות המרוקאיות. מידי שבת בבית הכנסת הייתי מפייט עם אבא  וממנו למדתי את כל טכניקות המקאמים, הסילסולים ואיך לדעת להשתמש בקול נכון . זיכרונות בית הספר לוקחים אותי אל מרכז חיי דה אז (ולמען הכנות גם היום לצד המשפחה שהקמתי) שר בטקסים ובמסיבות. מגיל 13 הופעתי בפני קהל רב ומאוחר יותר במועדונים מחוץ למגדל העמק. אז, על אותם במות כשהקהל מולי – ידעתי שזה הזמן למנף את המוזיקה לקריירה מקצועית, אז החלטתי שזו המטרה למרות ואף על פי כן…

שירות צבאי – לשרת בצה"ל עבורי זו פסגה ששאפתי ועברתי בהצלחה ובאהבה גדולה. הייתי במג"ב, התחלתי כלוחם ולאחר פציעה קשה נאלצו להוריד לי את הפרופיל. התמזל מזלי ומשם הגעתי לאודישנים ללהקה צבאית – "להקת מג"ב" לא אשכח שחגי אלקיים – חבר ומוזיקאי מעולה – בחן אותי וקיבל אותי ללהקה מיד כששמע אותי שר. זה חיזק אותי וכיוון אותי גבוה יותר להתמדה. האפשרות לשמח חיילים שמשרתים את המדינה, אלה שישנים בתנאים לא תנאים – זו החוויה – זה הסיפוק!

"נולדתי למוזיקה והמוזיקה בדמי תמיד תישאר עד יום מותי"

המוזיקה בחייך – האהבה שלי למוזיקה היא עצומה, בלתי ניתנת לתיאור במילים! אני מתרגש ממוזיקה, מתעצב ובוכה, מתאכזב ומצד שני – גאה והכי שמח שנפל בחלקי להיות במקום הזה. מוזיקה עבורי היא החברה הטובה שלי לצד רעייתי והבת שלנו.  אני משתדל לכוון מאוד גבוה, להיות מסופק מקצועית מהעשייה, וכמובן לספק בשירים את קהל השומעים.  משתדל להקפיד מהמילה הראשונה שכתבתי והצליל הראשון שהתנגן לי בראש ואחר כך באולפן. לא אקליט שירים שאני לא מאמין בהם ולא אהיה מחובר אליהם מעומק הנשמה. בהופעות על הבמה אני מרגיש שאני עף עם הקהל למחוזות האושר, אין יותר שמח עבורי לשמוע את הקהל שר איתי את השירים ואת מחיאות הכפיים שלהם. לא צריך יותר, אני לא צריך יותר מזה. נולדתי למוזיקה והמוזיקה בדמי תמיד תישאר עד יום מותי.

פנאי –  אני אוהב לבשל, בעיקר להעביר שעות פנאי של בישול עם הבת שלי ולעשות מהפכה במטבח. לא מוותר על חדר כושר, ובמיוחד ההליכה בים. ללכת לאורך החוף, להסתכל על הים ולדבר עם אלוהים. שם אני מצליח להתבודד, לספר לו מה קשה לי וממה אני מפחד. כל הזמן מודה לו ומבקש שיעזור לי, שיברך את כולנו. אני איש מאמין ומתחבר לכל מה שקשור לאמונה ודת למרות שאני לא מגדיר את עצמי דתי. כן מניח כל יום תפילין ומודה לאלוקים חזק ובקול רם.  בשנה האחרונה אני לובש ציצית מתחת לחולצה והצלחתי בראש השנה האחרון להתברך ולהגיע לאומן.

"אני מעז להגיד שאני מוכן לעשות ה-כ-ל למען ההצלחה שלי, לאכול-לשתות- לחלום…"

אג'נדה – הייתי שם דגש על נושא הגזענות והאפליה – לא משנה המין והגזע. חייה ותן לחיות. כל אחד יעשה כראות עיניו בתנאי שביחד נשמור על המדינה שלנו כי אין לנו מדינה אחרת!

גבעתיים – עיר יפה, איכותית נקיה ושונה מהמקום שבו גדלתי (המקום שבו גדלתי שונה מהרבה מקומות בארץ). למרות שאמרו לי שגבעתיים היא עיר של מבוגרים, אין צעירים בכלל ומאוד משעממת – אני יוצא בהצהרה כי כל מי שאמר וחושב כך שיחזור בו ומייד!!! אני גר כמעט תשע שנים בגבעתיים ולא מתכוון לזוז מכאן לשום מקום. אני תושב גבעתיים גאה!

הדובדבן שבקצפת – אושר ושמחה כאלה שמרגישים ומתרגשים מהם, נמדדים בדברים הקטנים. חיוך, ענווה, אהבה, אמונה ואהבת לרעך כמוך.

אני אדם מאושר ושמח בחלקי. הקמתי בית בישראל, בורכתי באישה עוטפת ואוהבת בילדה מדהימה ובמשפחה תומכת ומעודדת – טעם הדובדבן בחיי טעים במיוחד. מוזיקה ועוד מוזיקה ועוד מוזיקה. אבל, יש להבדיל ולדעת לקבל גם את הפחות טוב בדיוק כמו שלקבל את הטוב.   התמדה ואמונה זו הסגולה לאושר והצלחה!