29/03/2024
29/03/2024
יום שישי, 29 במרץ 2024
שאלות ותשובות למומחית בדרך לתמ"א או פינוי בינוי מוצלח
01/16/2019
סוף סוף, התחדשות ברחוב צה"ל בגבעתיים
02/02/2019

צילום: רותם ברק לסוכנות יולי

כוכבת!

יובל גונן היפהפיה משחקת את דמותה של כליל בסדרה 'דאנסטורי' של דיסני ואת אלומה בסדרה 'התחנה' של הוט, היא רקדנית מחוננת ודוגמנית מבוקשת והכי הכי – אוהבת את המשפחה שלה

ד"ר נגה רוזנפרב

יובל נולדה וגדלה בגבעתיים למשפחה ותיקה בעיר "גם אמא שלי וסבתא שלי גדלו פה והמשפחה של סבתי הייתה ממקימי שכונת בורוכוב" היא מוסיפה. היא למדה בבית ספר "יגאל אלון" והמשיכה לתיכון "בליך" ברמת חן בשל אהבתה לריקוד. היא בוגרת "המסלול להכשרת רקדנים ביכורי העיתים" וקורס קופירייטינג ב"בצפר".
בשירותה הצבאי זכתה למעמד של רקדנית מצטיינת ושירתה בחיל הים. "קבלת מעמד של 'רקדן מצטיין' היה הישג ענק עבורי כנערה. מדובר על מספר תקנים מאוד מצומצם בשנה, המפקד שלי כיבד את המקצוע שלי מאוד וזכיתי לשלב את ההכשרה והשירות בו זמנית." היא מסבירה בחיוך ומסתכלת אלי בעיניים גדולות ירוקות.
כיום היא עובדת בעיקר כדוגמנית ושחקנית ולצד שניהם היא אחראית התוכן בעמותת 'ויגן פרנדלי' המדהימה, היא מתחזקת ערוץ יוטיוב ואוהבת להתנדב ולקדם זכויות בעלי חיים.
בשעות הפנאי שלה היא אוהבת לטייל ולבלות עם אנשים שהיא אוהבת במיוחד עם אסף בן זוגה לו היא נשואה. הם הכירו בתיכון לפני כעשור ומאז הם יחד.

צילום: רותם ברק לסוכנות יולי

"כליל מסרבת לתת יד לתחרותיות ול'פוליטיקות' בעולם המחול המקצועי. אני מאוד מתחברת לצד הזה שלה – כי הייתי רקדנית מקצועית וגם אני לא ידעתי איך להתמודד עם תחרותיות, קנאה, הצורך להרשים כל הזמן, תחרות מול עצמך ועוד…"

ספרי על האהבה שלך לריקוד
"התחלתי לרקוד בגיל 3 וחצי בעקבות אחותי הגדולה (הייתי מחקה את כל מה שהיא עשתה) גדלתי בסטודיו של קרן רייס בגבעתיים – זה היה הבית השני שלי. החברות הכי טובות שלי עד היום, הן אותן חברות שרקדו איתי שם מההתחלה. שם פיתחתי חינוך למשמעת ומצויינות ושם ביליתי את כל השנים הכי משמעותיות לעיצוב האישיות שלי.
בגיל 14 התקבלתי למגמת המחול של תיכון "בליך"  ושם נחשפתי לרפרטוארים של הכוריאוגרפים המובילים בעולם, התחלתי ללכת למופעי מחול, למדתי ממורים ורקדנים מובילים ולאט לאט הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים.
בכיתה י"ב הצטרפתי לפרוייקט מצויינות של להקת בת שבע, זכיתי במקום הראשון בתחרות "רקדן נולד" מטעם משרד החינוך, לקחתי חלק בפרוייקט בין לאומי מטעם משרד התרבות שהתקיים באיטליה בו רקדנו עשרים רקדנים מישראל ואיטליה והעלנו מופע עם הכוריאוגרפית הישראלית עדי סלנט והכוריאוגרף האיטלקי מאורו אסטולפי.
עם סיום הלימודים בתיכון התגייסתי לצבא במעמד 'רקדן מצטיין' והתחלתי ללמוד ב'מסלול להכשרת רקדנים – ביכורי העיתים' בהנהלת נעמי פרלוב ואופיר דגן. מדובר במסגרת דו שנתית אינטנסיבית מאוד שמכינה אותך לעולם המחול המקצועי.
לאחר מכן השגתי את המטרה הכי גדולה שלי והתקבלתי ל'אנסמבל בת שבע', שם רקדתי שנה אחת וזכיתי ללמוד ולרקוד עבור אוהד נהרין.
זו הייתה שנה טעונה בהמון רגשות וגיליתי בה הרבה על עצמי. בעיקר הבנתי שהאישיות שלי לא בנויה למסגרת כזו והתחרותיות מוציאה ממני צבעים שלא אהבתי.
גיליתי שיש לי עוד מה לתרום ועוד דברים שמעניינים אותי חוץ מהמחול. עזבתי את הלהקה, המשכתי לרקוד כפרילנסרית ותוך כדי חקרתי צדדים נוספים – כך הגעתי לדוגמנות ולכתיבה."

צילום: רותם ברק לסוכנות יולי

"יש לי הרבה חלומות. בסופו של דבר מה שאני מקווה להשיג זה תחושה שמיציתי את מה שיש לי להציע בכל תחום שאגע בו"

איך הגעת לקריירת המשחק?
כדוגמנית ניסו לשכנע אותי לא פעם לנסות לשחק. המון מלהקים פונים לסוכנויות דוגמנות בתקווה למצוא "פנים יפות" ובכללי פנים מרעננות שיעברו מסך טוב וידברו אל הילדים.
אבל משהו בי מאוד נרתע מהתחום. היה לי קשה להתבטא במילים אחרי שנים של עבודה עם הגוף. גם פרסומות טלוויזיה שהן לא בדיוק 'דוגמנות' הרגישו לי הרבה יותר בנוח כי מדובר לרוב רק על הבעות פנים.
לפני שנה וחצי בערך, הסוכנת שלי הצליחה לשכנע אותי ללכת לאודישן לסדרת נוער.
עברתי מספר יפה של שלבים אך בסופו של דבר לא לוהקתי. כהכנה לאותם אודישנים התחלתי לקחת שיעורי משחק ולאט לאט נפתחתי וגיליתי שאני ממש נהנית.
מיד אחרי, לוהקתי לשתי סדרות נוער אחרות וצילומי הסדרות היו חוויות פשוט מטורפות עבורי. לא האמנתי שאתחבר כל כך למקצוע הזה ואפשר לומר שהתאהבתי…"
בסדרה 'דאנסטורי' של דיסני את מגלמת את כליל, האם יש בדמות משהו מיובל?
"כליל היא נערה מאוד יצירתית רוחנית ובוגרת. היא חיה לפי הערכים של עצמה ולא חשה צורך להשתלב בכל מחיר. היא חברותית וקשובה לכל מי שרק יפנה אליה אבל לרוב היא מעדיפה להתבונן מהצד על אנשים ועל הסיטואציות השונות. יש לה דמיון מאוד פורה והיא לא מתפשרת על האומנות המקורית שלה.
עולם המחול המקצועי חדש לה והיא מסרבת לתת יד לתחרותיות ול'פוליטיקות' שיש בו. אני מאוד מתחברת לצד הזה שלה – כי אמנם הייתי רקדנית מקצועית אבל גם אני לא ידעתי איך להתמודד עם תחרותיות, קנאה, הצורך להרשים כל הזמן, תחרות מול עצמך ועוד. עולם המחול הוא מאוד קשה וקצת הלכתי לאיבוד בתוכו כאינדיבידואל."
ואיך זה לגלם דמות של נערה מתנדבת בסדרה 'התחנה' של הוט?
"הסדרה מספרת על חבורת בני נוער המתנדבים במד"א ועל האינטראקציות ביניהם.
מצד אחד, יש המון אקשן כי הדמויות מתמודדות עם מצבי חרום ואחריות גדולה. מצד שני, המון רגש כי הם בסופו של דבר נערים ונערות שמתמודדים עם החיים.
אני משחקת את אלומה. נערת מושב שחולמת להתנדב במד"א אבל לא זוכה לתמיכה מלאה מההורים שלה כי הם צריכים את עזרתה בעסק המשפחתי – ברפת ומתקשה לעשות את שניהם במקביל. היא קמה כל בוקר ב-5 כדי לחלוב את הפרות וצריכה לחזור הביתה בזמן כדי לנקות ולהאכיל. היא מנסה לתמרן בין מד"א, הרפת, בית הספר, המשפחה ואפילו אהבה חדשה ולפעמים היא מרגישה כאילו כל העולם יושב לה על הכתפיים."
האם יש לך מעריצים?
"אני מתקשה להאמין בזה אבל מסתבר שכן. האמת שכל העניין די חדש לי. פתחו לכבודי עמודי מעריצים וילדים מבקשים ממני תמונות ברחוב. זה מאוד מוזר לי עדיין אבל זה בעיקר מחמם לי את הלב. זה כבוד גדול שבא עם אחראיות גדולה ואני לוקחת אותה בשתי ידיים. זו זכות."

צילום: רותם ברק לסוכנות יולי

"כבר הבנתי שלתכנן תכניות זה לא בשבילי, כי בסופו של דבר היקום שם אותי איפה שאני צריכה להיות ולא איפה שאני חושבת שאני צריכה להיות."

ומה עם הדוגמנות?
"התחלתי להצטלם כשהייתי בת 16 כשצלם אומנות גילה אותי ולקח אותי לכל מיני הפקות – בהן בעיקר רקדתי ומדי פעם עשיתי צילומי 'ביוטי'. לא לקחתי את זה לשלב הבא כי הייתי כל כולי במחול ובאיזשהו מקום גם קצת התביישתי. זה הרגיש לי מאוד שטחי לעומת אומנות המחול. אבל משהו בי תמיד רצה לנסות. הייתה לי לזה איזושהי תשוקה ובשקט בשקט בלב חלמתי לדגמן. בגיל 19 לצד המחול התחלתי לעבוד בעיקר בפרסומות טלוויזיה אבל עדיין לא הלכתי על זה עד הסוף.
בגיל 21 כשעזבתי את הלהקה החלטתי לתת לזה צ'אנס אמיתי ונפגשתי עם כמה סוכנויות ביניהן סוכנות יולי שמייצגת אותי עד היום.
בשנת 2016 נסעתי ללוס אנג'לס בתקווה שמשהו יתפוס – או הדוגמנות או המחול המסחרי.
דברים התחילו לקרות ומצאתי את עצמי מדגמנת במשרה מלאה. חתמתי בסוכנות אמריקאית ששלחה אותי למקסיקו סיטי, שם גרתי ועבדתי באופנה חצי שנה. שהיתי כמה חודשים נוספים בלוס אנג'לס ובמילאנו וכשחזרתי לארץ התחתנתי עם אסף ומאז אני כאן.
אני ממשיכה לדגמן בכל הזדמנות כאן בארץ ומדי פעם זמינה לעבודות בחו"ל אבל לא אסע שוב לתקופות ארוכות כמו בעבר."
תכניות לעתיד?
"יש לי הרבה חלומות. בסופו של דבר מה שאני מקווה להשיג זה תחושה שמיציתי את מה שיש לי להציע בכל תחום שאגע בו.
כבר הבנתי שלתכנן תכניות זה לא בשבילי, כי בסופו של דבר היקום שם אותי איפה שאני צריכה להיות ולא איפה שאני חושבת שאני צריכה להיות. (אם זה היה תלוי בי לא הייתי חווה שלושת רבעי ממה שחוויתי בגיל 25). יש לי כמובן מחשבות על השלב הבא בדוגמנות והמשחק, חושבת גם ללמוד נטורופתיה וכמובן שעל ילדים שם באופק…
כרגע אני בוחרת לזרום עם ההזדמנויות ולהמשיך לחלום בגדול. מה שייזדמן ברוך הבא."
גבעתיים בשבילך?
"משפחה. גדלתי פה כילדה עם המשפחה והיום אני גרה פה עם בעלי – המשפחה שבחרתי."
5 דברים על יובל
  1. היא הכי אוהבת לאכול טוסט עם אבוקדו ומנגו.
  2. היא הייתה רוצה לאכול ארוחה של פעם בחיים עם סלבדור דאלי.
  3. הדמות הכי משפיעה בחייה היא אסף בעלה.
  4. מוטו חשוב לחיים – "לא לקחת שום דבר יותר מדי ברצינות. להגיד תודה על מה שיש ולזכור פשוט להיות."
  5. היא הכי הייתה רוצה לטוס אליו לחופשה לאוסטרליה וניו זילנד.

הכתבה פורסמה במגזין 49

למעבר למגזינים:

ל‘גבעתיים פלוס’הקליקו כאן

ל‘רמת גן פלוס’, הקליקו כאן 


נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן