חלוקת נכסיי העזבון

לא פעם מגיעים למשרדי מקרים בהם יורשים מכוח צוואה או מכוח צו ירושה (מקום בו אין צוואה), מסתכסכים בנוגע לחלוקת נכסי העיזבון.

אִילוּסְטְרַצְיָה

במאמר זה אשתף אתכם במס' שאלות שעולות במקרים אלו והתשובות עליהן:

שני אחים ירשו את דירת המגורים של המוריש (במקרים ברבים ההורים) בחלקים שווים ביניהם, ברם אחד מהם מתגורר בדירה זו מיום היוולדו והוא אף סעד וטיפל במוריש. הוא מתנגד למכור את הדירה; מה עושים? במקרה כזה יש לאח השני הזכות לתבוע את אחיו בתביעה לפירוק שיתוף בדירה ואף זכאי הוא לדמי שימוש ראויים בגין התקופה שחלה ממועד פטירת המוריש ועד למכירת הדירה בפועל. מהם דמי שימוש ראויים? אלו הם דמי השכירות שהיו מתקבלים לו הדירה היתה מושכרת לצד ג'. לאור העובדה שעסקינן בשני אחים שירשו באופן שווה את הזכויות בדירה, הרי שלאח שלא מתגורר בדירה הזכות לקבל מחצית מאותם דמי שימוש;
מה קורה אם אותו האח שמתגורר בדירה מיום היוולדו שיפץ את הדירה על חשבונו? במקרה כזה יש להפחית את שווי השיפוץ ממחיר הדירה כולה. רוצה לאמור, על אף שהשניים ירשו את הדירה בחלקים שווים, הרי שאם יצליח האב ששיפץ להוכיח כי הוא הוציא כספים מכיסו הפרטי

אזי, חלקו בתמורת הדירה תכלול גם את מלוא עלויות השיפוץ בהם נשא;

ומה קורה לו שני האחים מעוניינים לרכוש את חלקו של השני ולא למכור את הדירה לצד ג'? או אז מתבצעת התמחרות בין השניים כך שהאח שהציע את הסכום הגבוה ביותר, הוא זה שיזכה לרכוש את חלקו של אחיו.
ומה קורה לו על הדירה רובצים חובות לרשויות שונות כגון ארנונה שהצטברו עוד בטרם המוריש נפטר? לכאורה התשובה לכך היא פשוטה, הרי שעל היורשים לשלם את מלוא חובות העזבון וזאת עד לגובה נכסי העזבון, אך בדוג' שהבאתי לעיל הרי אותו אח התגורר בדירה כל ימי חייו, גם הבוגרים, אז מדוע יש לשייך את חוב הארנונה אך למוריש? התשובה לכך איננה חד משמעית, יש לבדוק תחילה את מערכת היחסים של המוריש עם אותו אח, האם חלקו הם בהוצאות הדירה לרבות המיסים כשהמוריש היה בחייו? אם התשובה לכך חיובית אזי גם ערכאה שיפוטית לוודאי תאפשר קיזוז של אחוז מסויים מגובה החוב לחובת האח שהתגורר בדירה ולאו דווקא ינוכס מלוא החוב לעיזבון.