אִילוּסְטְרַצְיָה
מה קורה לפנסיה שלנו בעת שאנו מצויים בהליך גירושין?
לכאורה חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את העניין בבואו להורות כי כל זכות שנצברת למי מהצדדים בחייהם המשותפים, תחולק בחלקים שווים ביניהם וזאת במקרה בו הצדדים לא ערכו הסכם ממון אשר החריג סוגיה זו. לאור העובדה כי פנסיה מהווה זכות כספית אזי אף היא מאוזנת בחלקים שווים בין הצדדים. ברם, אותו חוק קובע שניתן יהא לחלק את הרכוש המשותף בחלקים לא שווים, מכאן שהפנסיה אף היא עלולה להיות מחולקת בחלקים לא שוויוניים בין הצדדים.
פסקי הדין הרבים בעניין זה התרחבו עם השנים ובמסגרתם נקבעו המקרים "המיוחדים" בהם חלוקת הפנסיה ו/או יתר הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, לא תחולק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם ואלו הם עקרי המקרים: במקרה בו אחד מבני הזוג חווה אלימות פיזית או נפשית (מוכחת) מהאחר לאורך שנים. במקרה בו לאחד מבני הזוג קריירה מפוארת אשר תימשך לוודאי לאחר הגירושין למול בן/בת הזוג השני
שאין לו קריירה בכלל.
במקרה בו אחד מהצדדים קיבל ירושה ענקית (אשר איננה מתאזנת יחד עם הרכוש המשותף) מה שמותיר את הצד השני בהפרש כלכלי עצום מול"יורש העצר".
במקרה חריג אחר הרחיק ביה"ד הרבני לכת וקבע שהיות והפרשי הגילאים בין הצדדים הוא כה גדול (20 שנה), הרי שאז איזון המשאבים בפנסיה לא יהא שוויוני משום שהאשה תצא לפנסיה 20 שנהלאחר הגבר ולא יהא זה צודק לתת לה כעת את חלקה בפנסיה שלו בעוד הוא יקבל את חלקו רקבעוד 20 שנים אשר לוודאי בגיל כה מופלג לא יספיק הוא ליהנות מחלקו בפנסיה של האשה. מקרים כאלו ודומיהם מתדפקים על שולחני חדשות לבקרים וכל זוג עם נסיבותיו שלו.
ושוב אנו רואים כי המדיניות לא אחת היא וגם חוק ברור ואיתן כמו "חוק יחסי ממון" נתון לפרשנותו הרחבה של בית המשפט למשפחה ו/או של בתי הדין הרבניים ואלו מתאימים את החוק עבור כל מקרה לגופו
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!