אִילוּסְטְרַצְיָה
לא פעם מגיעים למשרדי מקרים בהם סבים חווים ניכור חמור מנכדיהם נוכח סכסוכים עם מי מהורי נכדיהם/ן. במאמר זה אשתף אתכם במספר שאלות העולות במקרים אלו יש גם לסבים זכויות על נכדיהם, ומנגד אף חובות:
בדומה לסכסוך בין בני זוג, גם במקרה בו נתגלעו מחלוקות בין הורים לסבא וסבתא בענייני הסדרי שהות עם נכדיהם – חייבים הם להגיש בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע בטרם יגישו תביעה להסדרי שהייה.
מטרת ההליך ביחידת הסיוע – כשמה כן היא, לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפחתי שנוצר ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ובתוך כך לצמצמם את הצורך בקיום התדיינות משפטית.
מצב דברים בו הפגישות ביחידת הסיוע לא העלו דבר, ואין הצדדים הגיעו לכדי הסכמה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי לבחור האם תביעת הסדרי השהות תתברר בבית המשפט לענייני משפחה או שמא בבית הדין הרבני, וזאת מכוח תקנה 39 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 ומכוח סעיף 28ב חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 והכל כשם שיכולים הורים לתבוע הסדרי שהות על ילדיהם.
קרי, עיון בהוראות הדין ובהלכות הפסוקות מלמד כי הבטחת קשר בין קטינים לסבא ולסבתא יכול שיהיה בין אם הורי הקטינים בחיים ובין אם אחד מהם אינו בחיים. לדוגמא, מצב בו הורים שכולים עשויים לבקש את הבטחת הקשר עם נכדיהם, או אז, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר להם לעשות כן. כמו כן, מצב בו קיים סכסוך בין הסבים לבין הורי הקטינים, עשויים הסבים לבקש את הבטחת הקשר עם נכדיהם מכוח הוראות הדין.
מקרה שהיה כך היה – בתביעה אשר הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שעניינה בשמירת הקשר בין הקטין לבין הסבים, קבע כב' השופט שאול שוחט כי תובענה זו דומה במהותה לתביעה בעניינו של קטין בנוגע למשמורת, חינוך וכיוצ"ב – ולפיכך נכון ליתן משקל יתר לזכותם
של הקטינים להישמע וכן כי יש למנות פסיכולוג קליני, אשר ייפגש עם כל אחד מהקטינים ויברר את עמדתם באשר לאפשרות של קיום קשר בינם הסבים.
קרי, יוצא אפוא כי לסבים ולסבתות שמורה הזכות לפנות את בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכפה על ההורים לאפשר הסדרי שהות בינם בין נכדיהם הקטינים.
עם זאת, היו מקרים בהם בית המשפט קבע כי לטובת הנכדים שלא לאפשר את הקשר עם הסבא והסבתא וזאת מחשש לפגיעה בהורה שנותר, או ביחס הילדים אליו.
וכמו הזכויות הרי שחלים עליהם גם החובות:
ישנם מצבים בהם בית המשפט פוסק כי הסבים והסבתות יישאו בנטל תשלום המזונות עת בנם/בתם מתחמק מתשלום זה ובהתאם לקבוע בסעיפים 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
מקרה שהיה כך היה – בית המשפט לענייני משפחה בירושלים[1] דן בסוגיה בה אב שהה בחו"ל, כתובתו לא הייתה ידועה ואינו שילם את דמי מזונות ילדיו. משכך, נתבעו הוריו בתשלום דמי המזונות עבור הקטינים. בית המשפט קבע כי על הסבים לשאת בתשלום המזונות שכן, נראה כי הכנסותיהם גוברים על הצרכים השוטפים באופן משמעותי ואף מאפשרים הפקדת סכומים משמעותיים בחיסכון. סוף דבר, נקבע במקרה זה יחוייבו הסבים, ביחד ולחוד להשתתף חלקית במזונותיהם של הקטינים. עם זאת, קביעה זו אינה ביטלה את פסק הדין כנגד אביהם של הקטינים, ונקבע כי ככל שמזונות הקטינים יגבו במלואם מהאב, הסבים יהיו פטורים מתשלום זה.
סבים וסבתות יקרים, אל תוותרו על הזכות שלכן להסדרי שהייה עם נכדיכם הקטינים, זהו זמן שלא יחזור! ודעו כי יחד עם הזכויות, יש לכם גם חובות.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!