מי שמסתובב ברחובות גבעתיים, רמת גן ותל אביב אינו יכול להתעלם מתנופת הבנייה. פרויקטים של התחדשות עירונית משנים את פני השכונות, מנופי ענק מתנשאים מעל הבניינים, ואתרי בנייה והריסה פועלים לא פעם בלב רחובות צפופים, בסמוך לבתי מגורים, לעסקים ולמדרכות שבהן עוברים מדי יום אלפי תושבים.

אבל לצד השינוי העירוני והבטחות לדיור חדש, עולה גם סוגיית הבטיחות. מי מפקח על תנאי העבודה באתרי הבנייה? מי מוודא שהעובדים מוגנים ושגם הציבור שעובר בסמוך לאתר אינו חשוף לסיכונים?

השאלה הזו עומדת גם ברקע מאבק משפטי שהגיע עד לבית המשפט 

הקבלנים ביקשו לבטל את החובה: בג"ץ הכריע

בג"ץ, בהרכב השופטים אלכס שטיין, יחיאל כשר ורות רונן, דחה את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד משרד העבודה. בעתירה ביקשו הקבלנים לבטל את חובת מינוי ממונה בטיחות באתרי בנייה שבהם מועסקים 50 עובדים ומעלה שפורסמה ב-1/3/2026.

עם זאת, בית המשפט דחה בשנה את אכיפת החובה באתרים שבהם מועסקים 50–99 עובדים והיא תידחה עד ל-15 באוקטובר 2027. בהתאם לכך, צווי שיפור שהוצאו לאתרים אלה מכוח דרישת המינוי יבוטלו.

לעומת זאת, באתרים שבהם מועסקים 100 עובדים ומעלה, חובת מינוי ממונה הבטיחות נותרת בתוקף.

ארכה לקבלנים, אבל לא ביטול החובה

ההחלטה מעניקה לקבלנים המפעילים אתרים עם 50–99 עובדים תקופת היערכות נוספת, אך אינה מבטלת את החובה העקרונית. באתרים גדולים יותר הדרישה ממשיכה לחול.

בנוסף, בג"ץ הותיר על כנה את סמכות מפקחי העבודה לדרוש מינוי ממונה בטיחות במשרה מלאה במקרים הרלוונטיים, לרבות בחברות בנייה בסיווג ג'5.

עבור תושבי גבעתיים, רמת גן ותל אביב, שבהן אתרי בנייה רבים פועלים בסמיכות לבתי מגורים ולמרחב הציבורי, סוגיית הבטיחות אינה עניין טכני או בירוקרטי בלבד. תנופת ההתחדשות העירונית מחייבת לא רק בנייה של יותר דירות, אלא גם הקפדה על בטיחות העובדים והציבור לאורך כל הדרך.