ביום רביעי האחרון בזמן ארוחת הבוקר המטפלים בספארי ברמת גן ראו כי אוגוסטה, השימפנזה בת 53, לא מגיעה לאכול. היא שכבה על צידה ולא הצליחה להזיז את פלג גופה הימני. ההערכה הראשונית הייתה כי מדובר בשבץ מוחי והווטרינרים פנו אל פרופסור מירב שמיר, נוירולוגית וטרינרית מומחית, שחוות דעתה תמכה בחשד לשבץ.

ביום שישי השכם בבוקר יצא צוות מורחב מהספארי למרפאתו של ד"ר צחי איינזברג, מומחה להדמייה וטרינרית, בסריקה שנערכה לה נראה במוחה ממצא המעיד על אוטם – קריש דם במוח אשר מוביל לשבץ מוחי.
המשמעות של ממצא כזה הוא שמצבה לא ישתפר. אוגוסטה לא תוכל לשחזר את היכולות הדרושות לה כדי לחיות ברווחה ,ושיקום ארוך ומייגע בכלל לא רלוונטי עקב גילה המבוגר המשחק תפקיד משמעותי, ובשל היותה חיית בר.

לצערנו, ועדת העתיקה יחד עם צוות הוטרינרים הגיעו למסקנה שאין מנוס מלבצע המתת חסד כדי שאוגוסטה שלנו האהובה לא תסבול.

אובדן של חבר בלהקת השימפנזים אינו עניין של מה בכך, שכן, לשימפנזים חיי חברה מורכבים ויכולות קוגנטיביות מרשימות. כדי להקל את הפרידה מאוגוסטה רצינו לתת לחבריה ללהקה אפשרות להבין את מצבה ולהיפרד ממנה.
היה ברור לנו שעל אף הקושי הלוגיסטי והמורכבות הרבה מבחינתנו יש לאפשר לשימפנזים לסגור מעגל הרי בלהקה נמצאים גם בני משפחתה של אוגוסטה שנעלמה להם לפתע מבתי הלילה. נותרה ההתלבטות האם לתת להם רק לראות אותה או לבצע פרידה אמיתית – דבר הטומן בחובו סיכונים מסויימים. לאחר מחשבה רבה החלטנו לתת לשימפנזים את הדבר החשוב ביותר עבורם – להפרד מאוגוסטה בדרכם.

בסוף השבוע אוגוסטה הוחזרה לבתי הלילה של השימפנזים. המטפלים שעקבו אחר המתרחש לא הצליחו להישאר אדישים וצפו בעיניים דומעות בפרידה קורעת הלב. בימים כסדרם כל שימפנז יבנה לעצמו קן מענפים וחציר ויישן בו. אוגוסטה, שהייתה בונה את הקינים הכי מוצלחים, לא יכולה עוד לבנות לעצמה קן והשימפנזים בחרו לשכב לידה על רצפת בתי הלילה.
הם ניגשו אליה, בדקו אותה, ניקו אותה והאכילו אותה.