היום לפני 113 שנה, התרחשה פגיעת האסטרואיד הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, פגיעה בבוקר קיצי חם בסיביר, רוסיה. כיום נהוג לציין את האירוע בתור "יום האסטרואיד" מדי שנה ב -30 ביוני, ביום השנה למה שמכונה כיום פיצוץ טונגוסקה.
הפיצוץ התרחש מעל שטח היערות הצפוני המאוכלס בדלילות מעל נהר פודקמנאיה טונגוסקה במה שעכשיו ידוע כ-"קראסנויארסק קראי".
הפיצוץ שחרר מספיק אנרגיה בכדי להרוג עשרות אלפי איילים ולשטח כ-80 מיליון עצים על פי שטח של 2,150 קמ"ר. עדים דיווחו שראו כדור אש – אור כחלחל, בהיר כמעט כמו השמש – נע על פני הרקיע, ואחריו נשמע קול פיצוץ רועם כירי מרגמה. גלי ההלם של הפיצוץ שברו חלונות במרחק מאות קילומטרים והפילו אנשים על רגליהם.
אולם עשרות שנים חלפו עד שמישהו יכול היה להסביר את שהתרחש, שכן פרט אחד באירוע הפך אותו לתעלומ, טונגוסקה – מעולם לא נמצא מכתש. אפילו בלי עדויות לפגיעה ישירה בפני כדור הארץ, מדענים עדיין סיווגו אותו כאירוע פגיעה. התיאוריה המרכזית היא שהאובייקט הנכנס מעולם לא פגע בכדור הארץ, אלא במקום זאת התפוצץ באטמוספירה וגרם למה שמכונה פרץ אוויר. סוג זה של פיצוץ אטמוספרי עדיין היה מספיק כדי לגרום נזק מאסיבי ליער באזור.
מדענים קבעו כי האובייקט הוא ככל הנראה אסטרואיד אבני בגודל של בניין בן עשרים וחמש קומות. האסטרואיד נסע במהירות של כ-54,000 ק"מ לשעה והתפוצץ בגובה של חמישה עד עשרה ק"מ מעל פני כדור הארץ.
מדוע לקח כל כך הרבה זמן (החלק הארי של המאה ה-20) עד שמדענים הבינו מה גרם לאירוע טונגוסקה? ראשית, עבר כמעט עשור עד שהמדענים הראשונים הגיעו לאזור נידח זה של סיביר. בשנת 1927 הוביל ליאוניד קוליק את משלחת המחקר הסובייטית הראשונה שחקרה את אירוע טונגוסקה. הוא ערך טיול ראשוני באזור, ראיין עדים מקומיים וחקר את האזור בו נפלו העצים.
אבל קוליק לא מצא שברי מטאוריט או מכתש פגיעה.
כתוצאה מחקירתו הראשונית של קוליק, רקחו כמה תיאוריות פרועות כדי להסביר את אירוע הטונגוסקה. אנשים טענו שזה נגרם ממפגש עם חללית או עצם בלתי מזוהה כזה או אחר. מאוחר יותר, הם הצביעו על חור שחור-שחור, או חלקיק של חומר אנטי-חומר.
האמת מעניינת באותה מידה, ואולי יותר מפחידה … כי זה יכול לקרות שוב.

אופל מוקה, הקרוסאובר האופנתי של אופל עבר עדכון טכנולוגי, קיבל מנוע היברידי מתון חדש ומציע עיצוב רענן

עיריית גבעתיים הפקידה את פיתוח ובניית האגף החדש, המותאם לצרכי החינוך העתידיים, בידי חברת "יעד" – החברה העירונית לפיתוח העירי

אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל

אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

החיילים הבודדים בבית עמותת פלוגת בית זכו לארוחת ערב מפנקת בליל ששי
בשנה האחרונה מגיעים מתנדבי עמותת שניר אחת לחודש ועמלים על הכנת תפריט עשיר ומגוון עבור החיילים והחיילות

עם הצגות הילדים האהובות ביותר: הלב, פיטר פן, הקוסם מארץ עוץ, הארנב ממושי, אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו, הדייג ודג הזהב, הענק וגנו, פינוקיו, אלאדין, ובגדי המלך החדשים

שיר במתנה לשנה החדשה
משוררי גבעתיים ורמת גן מעניקים את הדבר היקר ביותר שיש להם

הקסם שמאחורי המילים. כיצד כבשו הסופרת מאירה ברנע גולדברג ו'כראמל' את לבבות הקוראים

מגזין רמת גן פלוס 135
עם בוא ראש השנה, אני מחפשת את האור ואת היופי בקהילה. הנושאים שמחברים את כל הכתבות במגזין זה הם עשייה, התמדה ותרומה. אנשים שהפכו את החלומות והרצונות
שלהם למציאות. ראש העיר רן קוניק – בחר במנהיגות ועשייה למען הציבור, איציק רובין בחר בנתינה אינסופית למען הקהילה, חן ומוטי ריכטר בחרו בהתחדשות ויזמות. שתהיה לכולנו שנה טובה, מלאה בעשייה, נתינה, ושגשוג.

מגזין 136 גרסת דפדוף אינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף חזרה לאתר המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו מנוי

עלייה משמעותית בנתוני הבגרות המצטיינת בעיר. רן קוניק: "ההישגים בראש ובראשונה של התלמידים והתלמידות"

אופל מוקה, הקרוסאובר האופנתי של אופל עבר עדכון טכנולוגי, קיבל מנוע היברידי מתון חדש ומציע עיצוב רענן

שבוע של ערכים, שיח ובחירות חינוכיות: גבעתיים מובילה מהלך עירוני ייחודי לחינוך לדמוקרטיה מהגיל הרך ועד התיכון
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


