היום לפני 113 שנה, התרחשה פגיעת האסטרואיד הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, פגיעה בבוקר קיצי חם בסיביר, רוסיה. כיום נהוג לציין את האירוע בתור "יום האסטרואיד" מדי שנה ב -30 ביוני, ביום השנה למה שמכונה כיום פיצוץ טונגוסקה.
הפיצוץ התרחש מעל שטח היערות הצפוני המאוכלס בדלילות מעל נהר פודקמנאיה טונגוסקה במה שעכשיו ידוע כ-"קראסנויארסק קראי".
הפיצוץ שחרר מספיק אנרגיה בכדי להרוג עשרות אלפי איילים ולשטח כ-80 מיליון עצים על פי שטח של 2,150 קמ"ר. עדים דיווחו שראו כדור אש – אור כחלחל, בהיר כמעט כמו השמש – נע על פני הרקיע, ואחריו נשמע קול פיצוץ רועם כירי מרגמה. גלי ההלם של הפיצוץ שברו חלונות במרחק מאות קילומטרים והפילו אנשים על רגליהם.
אולם עשרות שנים חלפו עד שמישהו יכול היה להסביר את שהתרחש, שכן פרט אחד באירוע הפך אותו לתעלומ, טונגוסקה – מעולם לא נמצא מכתש. אפילו בלי עדויות לפגיעה ישירה בפני כדור הארץ, מדענים עדיין סיווגו אותו כאירוע פגיעה. התיאוריה המרכזית היא שהאובייקט הנכנס מעולם לא פגע בכדור הארץ, אלא במקום זאת התפוצץ באטמוספירה וגרם למה שמכונה פרץ אוויר. סוג זה של פיצוץ אטמוספרי עדיין היה מספיק כדי לגרום נזק מאסיבי ליער באזור.
מדענים קבעו כי האובייקט הוא ככל הנראה אסטרואיד אבני בגודל של בניין בן עשרים וחמש קומות. האסטרואיד נסע במהירות של כ-54,000 ק"מ לשעה והתפוצץ בגובה של חמישה עד עשרה ק"מ מעל פני כדור הארץ.
מדוע לקח כל כך הרבה זמן (החלק הארי של המאה ה-20) עד שמדענים הבינו מה גרם לאירוע טונגוסקה? ראשית, עבר כמעט עשור עד שהמדענים הראשונים הגיעו לאזור נידח זה של סיביר. בשנת 1927 הוביל ליאוניד קוליק את משלחת המחקר הסובייטית הראשונה שחקרה את אירוע טונגוסקה. הוא ערך טיול ראשוני באזור, ראיין עדים מקומיים וחקר את האזור בו נפלו העצים.
אבל קוליק לא מצא שברי מטאוריט או מכתש פגיעה.
כתוצאה מחקירתו הראשונית של קוליק, רקחו כמה תיאוריות פרועות כדי להסביר את אירוע הטונגוסקה. אנשים טענו שזה נגרם ממפגש עם חללית או עצם בלתי מזוהה כזה או אחר. מאוחר יותר, הם הצביעו על חור שחור-שחור, או חלקיק של חומר אנטי-חומר.
האמת מעניינת באותה מידה, ואולי יותר מפחידה … כי זה יכול לקרות שוב.
שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'
ניסן, אשר כזכור נמצא כאן לא מעט זמן, ומגיע ממשפחה טובה ומכובדת, וארץ שיצא מוניטין מצוין לתוצריה, לא זוכה כאן לעדנה מתפרצת.
"הסוד הקטן של הכדורסל הישראלי: כשיענקלה רוזן שיתף פעולה עם אריק איינשטיין בהפועל תל אביב לפני שהפך לאגדה"
סדרת כתבות שתחשוף את הסודות, הסוגיות והפרטים הנסתרים בהצעות ובהסכמים
חדשות העיר גבעתיים פלוס צוות עיריית גבעתיים מקבל את אות הנשיא שנה שלישית ברציפות: גבעתיים במקום הראשון במדד הגאווה הארצי מדד הגאווה מפורסם מדי שנה על ידי האגודה למען הלהט"ב מערכת Gplus שתפו עיריית גבעתיים
רמת גן פלוס 132, גיליון עם יענקלה רוזן ואריק איינשטיין, אבי זילברמן שהיה חבר אמיתי ומנטור לכל מי שהכירו ה'הסחלבטיס' -הספר של תלמידי סחל"ב
גיליון שבועות מציג שני פרופילים
מרגשים מעולם הספורט המקומי.
יענקלה רוזן, שממשיך
לחיות ולנשום כדורסל בכל רגע.
במקביל, אנו מתאבלים על אבי
זילברמן שנפטר בטרם עת. אבי
היה יותר מאיש מקצוע מוערך –
הוא היה חבר אמיתי ומנטור לכל
מי שהכיר אותו, ותרומתו לקהילת
הספורט תיזכר לעד.
אני שמחה
במיוחד להציג את 'הסחלבטיס' –
ספר הביכורים של תלמידי קורס
הכתיבה במרכז המחוננים סחל"ב
שיוצא לאור לכבוד חודש הקריאה.
בתקווה להחזרת כל החטופים
עכשיו!
המכונית החדשה מחדשת את שושלת כלי הרכב הספורטיביים והפתוחים של מותג MG הבריטי שנרכש ע"י הסינים ב-2005
תלמידי שכבת ה' בסחלב משיקים ספר פנטזיה ימי עוצר נשימה
גבעתיים תציין את חודש הגאווה תחת הכותרת: "כל גווני האהבה", כותרת אשר מביעה המחויבות העירונית לערכי השוויון, הסובלנות וקבלת האחר.
חג שבועות בפתח, והקונדיטוריות ברחבי הארץ לובשות גבינה. יצאנו לבדוק את הקולקציות החדשות לחג – וחזרנו עם בטן מלאה ולב שמח
מדד ההון האנושי של משרד הפנים בודק את תפקודן של הרשויות המקומיות במספר תחומים חיוניים
בעקבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לקיומה של תקלה סדרתית ברכבי הדיזל במערכת שנועדה להפחית את זיהום האוויר
האגף לשירותים חברתיים בעיריית גבעתיים השיק תוכנית חדשנית וייחודית – "פורשים בשיא" – תוכנית המיועדת לתושבים בתקופת הפרישה מהעבודה ואחריה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!