דירה היא לרוב הנכס היקר ביותר שיש לאדם. וכשמוכר נכנס לתהליך, קל מאוד להתאהב במספר:
"השכן קיבל 4.2 מיליון", "המתווך אמר שאפשר לנסות", "יש דירה דומה ביד2" – והמספר הזה הופך פתאום לאמת מוחלטת, גם אם אין לו שום קשר לשווי הריאלי של הנכס.

השבוע פגשתי זוג נחמד מרמת גן שניסה למכור דירת 4 חדרים.
"השכן מולנו מכר ב-3.8 מיליון", הם אמרו בביטחון. "אנחנו רוצים 3.6".
אבל הדירה של השכן שופצה מהיסוד והייתה עם חניה פרטית. הדירה שלהם, לעומת זאת, הייתה שמורה אך דרשה עבודות, והחניה הייתה משותפת.
אחרי חודשיים ללא עניין – הם הורידו את המחיר ל־3.2 מיליון, ומכרו תוך שבועיים.

המתכון לתסכול: כשהדירה תקועה בשוק

זו בדיוק הבעיה: כשהדירה יושבת יותר מדי זמן בשוק, הטלפונים מפסיקים, ההתעניינות יורדת, והלחץ גובר.
כמעט תמיד, ההורדה תגיע – אבל מאוחר מדי ובפער כואב.

שוק הנדל"ן הנוכחי שונה מבעבר. ריבית גבוהה, אינפלציה, מלחמות ואי־ודאות כלכלית הפכו את הקונים לזהירים הרבה יותר.
הם משווים מחירים, בודקים היסטוריית עסקאות, מתייעצים עם מומחים – ומדלגים על דירות שמרגישות יקרות מדי.