דוגמאות לרשלנות כוללות: אבחון שגוי או אי אבחון של בעיות דנטליות, ביצוע לקוי של הליכים (כמו פגיעה בעצבים או חלל הפה), שימוש בטכניקות או חומרים לא הולמים, אי מתן הנחיות מתאימות לטיפול, ואי השגחה נאותה על מטופלים.

מהי התרשלות
התרשלות מוגדרת כסטייה מרמת הזהירות הנדרשת והמצופה מרופא שיניים סביר בנסיבות דומות. כדי שההתנהגות תיחשב להתרשלות, על התובע להראות שרופא השיניים חרג מסטנדרט הטיפול המקובל, ושהדבר גרם לנזק או פגיעה. לא כל תוצאה שלילית של טיפול מהווה בהכרח רשלנות – רק כזו הנובעת מרשלנות או הזנחה של הרופא.

האם נדרש להוכיח נזק
כדי לתבוע בגין רשלנות רפואית ברפואת שיניים, יש להוכיח כי ההתרשלות אכן גרמה לנזק ממשי – פיזי, נפשי או כלכלי. נזקים נפוצים כוללים: כאב וסבל מיותרים, הצורך בטיפולים נוספים או ממושכים יותר, אובדן שיניים, זיהומים, בעיות אסתטיות בחיוך ועוד. ללא הוכחת נזק, לא ניתן להגיש תביעה, גם אם הייתה התרשלות.

כיצד הקשר הסיבתי נכנס כאן לתמונה
לבסוף, יש להוכיח גם את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. כלומר, שהנזק נגרם באופן ישיר כתוצאה מההתנהגות הרשלנית של רופא השיניים, ולא מגורמים אחרים. לעתים הקשר הסיבתי מורכב ודורש חוות דעת מומחים כדי לקבוע את מידת אחריותו של הרופא לנזק. ללא הוכחה מספקת של קשר סיבתי, תביעת הרשלנות עלולה להידחות.