באנו, ראינו, צילמנו

מה דעתך שנצא אל הרי ירושלים לראות קצת מהשלג שירד בלילה? זרקתי הצעה לזוגתי.

כבר בעליה מכביש 38 לכיוון ירושלים דרך צובה, הנוף החל להשתנות. בכניסה לרמת רזיאל השלג נערם בצידי הדרך, ובכניסה אל הר הטייסים המרוחק משם כשני ק"מ ההרים שנשרפו בקיץ האחרון, מכוסים בשלג לבן וצח ממנו בוקעים עצים שחורים שרופים.

ימים כאלה הם חגיגה לכל רכבי השטח, ואני לא מתכוון לאתגר את האיוניק במשימות של עבירות, ונוסע רק היכן שרואים אספלט, אך כפן נוסף של התמודדות בתנאי טמפרטורה חריגה, עם מזגן שחימם בהתאם, ועין שצופה כל העת על הטווח העומד לרשותנו, וכל זאת בכבישים משתנים בהם יש עליות וירידות סיבובים ופניות, בכביש יבש, רטוב, ואפילו קפוא.

באנו, ראינו, צילמנו, וחזרנו חיש אל המרכז החמים יחסית.

בדרך חשנו בחסרונו המורגש מאד של מגב אחורי. על הכול חשבו כאן, אך דווקא פרט זה נשכח וחבל.

בכביש 6 עצרנו לקפה וטעינה מהירה של האיוניק המופלאה.

העמדה כאן יכולה להגיע עד מהירות של 150 קווט"ש, למרות שבטווח יכולתי להגיע עד המרכז עם מה שעוד נשאר, רציתי לבחון מה נקבל בזמן שתיית הקפה.

בזמן ההפסקה שנמשך 20 דקות התמלאה הסוללה בעוד 50% מסך הקיבולת שלה, ולטווח הנסיעה נוספו עוד 170 ק"מ.

טעינה ביתית (איטית) עבור אותם 50%, לערך נמשכה בסביבות 15 שעות.

לאיוניק 5 החשמלית מראה עתידני, בהווה, עיצוב נעים, נוחות בנסיעה לנהג ולנוסעים. ביטחון ובטיחות. יכולות דינמיות, ומעל הכול שימושיות כוללת בעלות זולה לטווח ארוך.

כל אלה הם החוט שקושר חבילה משתלמת במיוחד.

אהבתי.