עמוד ענן.

אומנם האפליקציה מיועדת בעיקר לרכבי שטח, אבל משפחות שיצאו לפיקניק עם חברים בשמורות טבע ושבילי עפר ישמחו למצוא בה שימוש, אם כבר לוקחים את המשפחה לטייל, טוב שיש חבר שיודע לכוון בדיוק לאן.

בשישי בבוקר כיוונתי את האקליפס אל מעיין בית הקשתות.

היינו שם בדיוק לפני שנה עם רכב בעל יכולות שטח גבוהות יותר, וידענו שלא נזדקק להן, שביל עפר נוח יורד מהכביש בין מטעי עצי השקד בלבלובם, ובין שדות חיטה גבוהה לפני הבשלה.

החורף הגשום, שלא בטוח בכלל אם אמר כבר את המילה האחרונה, מילא את מי המעיינות, ובית הקשתות שהיה יבש במרץ הקודם, מלא עכשיו מים זורמים, ואלו שטבלו בהם אמרו שגם מאד קרים.

לא ברור למה המבנה שהוקם עוד בימי הרומאים שימש – האם לבריכת אגירה, מפעל כלשהו או סתם בתור בריכת שחיה וסוג של קאנטרי קלאב.

מי שמגיע הנה עם רכב שטח יכול להמשיך ולשוטט במעלה הגבעה, בשבילים מגניבים, שבחלקם מחייבים עבירות בינונית עד קשה, אבל אנחנו מטיילים רגועים, באנו לטייל ללא סיכונים וסיבוכים.

יצאנו מבית חורון, ופנינו אל כביש 1 העולה לירושלים.

הפעלתי את בקרת השיוט והאקליפס השתלב בתנועה הזורמת שומר על נתיב ההתקדמות בדייקנות.

בפנייה למוצא ירדנו מהכביש המהיר לכיוון מושב בית זית.

פעם ניתן היה להשאיר כאן את הרכב, ולרדת בשביל ארוך אל מאגר בית זית, כיום המקום הפך לאתר בנייה עצום של כביש חדש ומנהרות שנחצבו בהר, לכן העדפתי להיכנס אל תוך המושב, ולמרות שכתוב על שלט כי אין מעבר אל המאגר, מתברר כי יש יותר מדרך אחת שמובילה לשם.

הווייז מתעקש להוביל אל קצה המושב, שם כביש האספלט מסתיים בדרך עפר, ולא האקליפס יהיה זה שיתרגש מהאתגר להמשיך.

בכל מקרה, מגיעים לרחבה, בה משאירים את הרכב, ופוסעים על שביל אספלט צר, המיועד למטיילים.

יפה כאן ומאד ציורי. ברקע על ההר ממול, מנצנץ ראשה של הכנסייה הרוסית המוזהבת בעין כרם הסמוכה, ומסביב הערוץ וכל הצמחייה הירוקה, מקנה לאזור פסטורליות של מדינה אירופאית שלווה.

המאגר, שאוגר מי גשמים, מלא בעונה זו של השנה, וסכר גדול בקצהו עוצר את מרבית הזרימה.

משפחות רבות מגיעות לכאן ליהנות מהשלווה.