בין הסעודות והקייטנות של פסח, אנחנו משתדלים לשלב טיול בהפתעה. כזה שמחליטים עליו בשש בערב ויוצאים אליו בשלוש לפנות בוקר. זה יכול להיות נסיעה למצדה, להגיע לרכבל הראשון לראות את הזריחה מלמעלה, ואז להמשיך לעין גדי. או לנסוע באמצע הלילה למכתש רמון כדי לעשות את המסלול לפני ששאר עם ישראל מגיע לטייל.

החירות שלי היא לשבת מול דף ריק ולהגות רעיון שלא היה קיים לפני כן, או לחשוב על בדיחה ויזואלית באמצע נסיעה (ולהתפלל שאזכור אותו כשאגיע), או לרשום משחק מילים 'חצי אפוי' בפנקס בטלפון (ואחרי שבוע לנסות לפענח למה זה הצחיק אותי מלכתחילה) ואז, אם יש מזל (ותקציב), פתאום אני עומד על סט צילומים, מוקף בשחקנים מוכשרים, והרעיון הראשוני שהיה רק בראש מופיע על מסך הקולנוע וגורם להמון המון אנשים לצחוק. אין דבר דומה לזה.

צילום: עדי גולדשטיין