
מרביתם של הפרויקטים במסלולי התחדשות עירונית מתחילים בפנייה ראשונית של חברות יזמות או מתווכים לנציגות דיירים בבניינים פוטנציאליים להתחדשות. אלו מציעים לדיירים לקדם את התהליך הנחשק בבניין המגורים הישן שלהם תוך שהם מציעים להם תמורות אטרקטיביות. מרבית העיכובים והמכשולים בפרויקטים האלו נעוצים בעובדה שהדיירים אינם מיוצגים כבר בשלב התחלתי זה על ידי עורך דין מטעמם.
כן, עם קבלת הצעה מיזם ובמקרים מסוימים גם לפני כן, על הדיירים המעוניינים בביצוע פרויקט התחדשות בבניין המגורים שלהם, לפנות לעורך דין מנוסה ומומחה בתחום, עם עדיפות לעו"ד המייצג אך ורק דיירים ולא יזמים. באמצעות עורך דין זה יוכלו הדיירים להבין את שפת היזמים במהלך המו"מ והוא יהיה זה אשר ינהל את המו"מ מטעמם מול היזמים תוך שהוא ממלא פונקציה של מתרגם, בין הצדדים.
דוגמא שמוכיחה את האמור לעיל, הינה בפרויקט פינוי בינוי בתל אביב הכולל 72 דיירים, בתחילה, הדיירים חתמו ליזם (שהסתבר שהוא קבלן חתימות) על הצעה שהציע שהייתה כדלקמן.: "כל דירה תקבל כ-12 מ"ר תוספת לדירה הקיימת בנוסף מרפסת שמש וחניה ועליה בקומה אחת. הכל בכפוף לאישור העיריה".
לאחר שהיזם כאמור לא התקדם ולא עשה דבר במשך שנתיים, הגיעה אלי הנציגות עם החתימות, ולאחר שמשרדי בדק – נמצא שאותו "יזם" נפל מנכסיו ולכן לא עשה דבר מאז.
התחלנו מהתחלה את התהליך, שכרנו שירותיו של אדריכל מנוסה ומקצועי מטעמנו שיבדוק מה אכן העיריה מאפשרת לבנות במתחם, לאחר מכן בדקנו לפי ההיתר מהן הגדלים של הדירות ואז ידענו מה הדיירים אמורים לקבל. יצרנו הסכם בין הדיירים שעליו הם מסכימים שקובע
עליה בשלוש או יותר קומות מהקיים היום, תוספת של 25 מ"ר מהמדידה, מרפסת חניה וקבענו מפרט טכני יוקרתי וכן קבענו שהיזם ישא באחזקת הבניין מטעם הדיירים למשך 5 שנים.
את ההסכמות האלו יחד עם התכנון של האדריכל הוצאנו למכרז יזמים, היזמים הגדילו ונתנו יותר כדי לזכות בפרויקט והדיירים הרויחו, גם תמורות יותר גבוהות, גם שקיפות ואחידות בתהליך וגם כמובן שההסכם המשפטי שנקבע על ידי הדיירים היה התנאי לאישור היזמים

עורך הדין חייב לחתום על הסכם ייצוג (לא ייפוי כח) שיפרט מהם השירותים שהוא מעניק לדיירים. נתקלתי במקרים רבים בהם עו"ד לא החתים את הדיירים ולא הגדיר מהם השירותים שהוא נותן ומהם השירותים שהוא לא נותן, והדבר יצר לאחר מכן יצר בעיות
ניהול נכון של תהליך מול בעלי דירות
אחד הכשלים הראשוניים המעכבים פרויקטים, הוא ניהול תהליכי שגוי. ישנם מקרים בהם הדיירים מנסים לאתר בכוחות עצמם יזם לקידום הפרויקט, ורק לאחר מכן, שוכרים את שירותיו של עורך דין שכל תפקידו מסתכם בהכנת החוזה המשפטי בין הצדדים ואחריות לכך שהתנאים מתמלאים בפועל. התנהלות כזו היא שגויה מיסודה והיא תגרום לכך שהעסקה תיכשל, זאת מכיוון שישנה חשיבות עצומה לבחירת היזם הנכון על ידי עורך דין שילווה את הדיירים מתחילת הפרויקט ועד לקבלת הדירות החדשות. בחירת יזם לא מתאים על ידי הדיירים ללא ייצוג עורך דין, תתברר בהמשך ככישלון מהדהד. השלבים הנכונים בתהליך זה הם בראש ובראשונה בחירת עורך דין מייצג, לאחר מכן ניהול מו"מ בין הדיירים עצמם, על ידי עורך הדין, לאחר מכן, ניהול מו"מ עם היזמים השונים ורק לבסוף ניהול מו"מ עם היזם הנבחר. הצלחת הפרויקט נשענת על האסרטיביות, על הנחישות והאמונה של עוה"ד בהצלחת הפרויקט.
ניהול המו"מ מול דיירים
השלב ההתחלתי ביותר בתהליך הוא ניהול מו"מ עם הדיירים בינם לעצמם. במהלך שלב זה עורך דין הדיירים חייב ללבן את כלל הסוגיות העולות ביניהם, העלולות לבלום את הפרויקט בהמשך. בכלל סוגיות אלו ניתן למנות את הבאות: דיירים הטוענים שיש להם זכויות בגג/גינה/חנייה אבל מבחינה משפטית חוקית אין להם זכויות לפי נסח הטאבו, דיירים שעשו שיפוץ בבית והם מבקשים את השבת ערך השיפוץ במקרה של הריסה ובניה, דיירים שהרחיבו את דירותיהם לאורך השנים ללא הוצאת היתר בנייה כחוק, דיירים בעלי דירות בגדלים שונים בבניין, ועוד. על כן הישיבה הראשונה עם הדיירים צריכה לעסוק בבדיקת הזכויות השונות שיש להם בדירה ובשטח הבניין והכל תוך שקיפות מלאה ותיאום ציפיות מראש.
הקמת נציגות מוסכמת המקובלת על הדיירים
פרויקטים במסלול של התחדשות עירונית אורכים זמן לא מועט ומטבע הדברים אין לכל הדיירים פנאי או רצון להתעסק בכך. לכן, יש להקים נציגות מוסכמת ומקובלת על ידי הדיירים המהווה את הרוח החיה בכל פרויקט ובלעדיה שום דבר לא מתקדם. נציגות זו תתלווה לעורך הדין בכל הפגישות עם היזמים השונים, תעדכן את הדיירים באופן שוטף ותבחר מפקח בנייה מטעם הדיירים וככל שיש צורך גם שמאי מקרקעין מטעם.
הסכם מוסדר עם הדיירים על שכ"ט- שקיפות.
עורך הדין חייב לחתום על הסכם ייצוג (לא ייפוי כח) שיפרט מהם השירותים שהוא מעניק לדיירים. נתקלתי במקרים רבים בהם עו"ד לא החתים את הדיירים ולא הגדיר מהם השירותים שהוא נותן ומהם השירותים שהוא לא נותן, והדבר יצר לאחר מכן יצר בעיות.
הוא חייב לדעתי להיות רשום בהסכם ממספר סיבות: ראשית כי זו זכותם של הדיירים לדעת מראש מהו גובה שכה"ט, שנית, על מנת להפיג כל חשש שמא בחירת היזם של עוה"ד לא יהיה בגלל שיזם אחד הציע יותר מיזם אחר ושלישית, כי שכר הטרחה ברגע שיאושר וייחתם על ידי הדיירים, יאושר בקלות גם אצל היזם ואף יוצג כתנאי, כשאר התנאים המסחריים שהדיירים יציגו.
ניהול מכרז יזמים
עו"ד הדיירים אמור לנהל עבורם מכרז מול היזמים ולסייע להם להבין מה משמעותה של כל הצעה. כמו כן, הוא צריך לדעת לאבחן ולשאול את היזמים את השאלות הנכונות ביחס להצעתם. לבסוף, מתפקידו של העו"ד הוא לנהל בצורה נכונה את המו"מ מול היזמים בכדי למקסם את התמורות לדיירים-לקוחותיו.
מעוניינים להרחיב? מידע נוסף ניתן למצוא במדריך לתמ"א 38 ופינוי בינוי שכתבה עו"ד רוית סיני, הקליקו כאן
הכותבת, עו"ד רוית סיני, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בעסקאות תמ"א 38 ופינוי בינוי מהמובילים בתחום התחדשות עירונית בדירוג Dun's 100
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני ומלא ו/או ייעוץ עסקי פרטני ומלא
טור המומחית של עו"ד רוית סיני התפרסם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'


עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

"בעת השכרת דירה הנמצאת במתחם פינוי-בינוי, יש חשיבות קריטית לעיגון מנגנון 'גב אל גב' בהסכם השכירות"

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

הסכם התקשרות עם עו״ד דיירים בהתחדשות עירונית
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים?

מגזין 145 גרסת דפדוף אינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף חזרה לאתר המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו מנוי

האסון בירושלים מציף מחדש את החשש מיציבותן של מרפסות ישנות ברחבי הארץ. סקר הנדסי בבני ברק העלה כי אלפי מרפסות דורשות בדיקות נוספות, והמומחים מזהירים מפני סכנה בטיחותית

צוות בין-משרדי ממליץ לשנות את מנגנון היטל ההשבחה כך שבמקרים של תוכניות הכוללות זכויות בנייה שאינן ודאיות, החיוב יידחה לשלב מתן היתר הבנייה

התוכנית להקמת מגדל מעורב שימושים בן 38 קומות במתחם ביאליק-המעג"ל, בסמוך לבניין עיריית רמת גן, הגיעה לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב

במסגרת תפקידו יהיה אלעד עוז רוזגוביץ אחראי על תחומי התחבורה, איכות הסביבה והקיימות, צרכים מיוחדים, הספורט והחדשנות

34 דירות ייהרסו ובמקומן יוקמו 74 דירות חדשות – כך ייראה אחד הפרויקטים הבאים ברחוב המעיין בגבעתיים

תוכנית המתאר הכוללנית מציעה כמעט הכפלה של מספר הדירות, מגדלים של עד 60 קומות לאורך צירי התחבורה ותוספת של כ-3 מיליון מ״ר למסחר ותעסוקה

נתוני הלמ"ס מצביעים על התאוששות מסוימת בשוק הדירות בישראל, אך הפער בין הערים בולט: בתל אביב זינקו מכירות הדירות החדשות

הכול התחיל לפני 18 שנים בלב גבעתיים. חלום קטן של בן שרצה להגשים לאמו, נלי, במה לכישרון הבישול המפואר שלה

רשת מתוקה הוותיקה, המלווה את החיך הישראלי כבר למעלה מ-30 שנה מציגה את הטרנד הכי לוהט ומסעיר של הקיץ ומביאה לסניפיה את הקרואסונים המרובעים!

מתחם יהודה הלוי 121 הוא אחד מארבעת מתחמי השיקום שעליהם הכריזה הממשלה בעקבות הנזקים שנגרמו במתקפת הטילים מאיראן, לצד מתחמים ברחובות, ערד ודימונה. גם מתחם תרצה ברמת גן

שלושה ערבי מוזיקה פתוחים בגן רבקה עם שירי אהבה, להיטי הביטלס, כוורת והרוק הישראלי – והכניסה חופשית

תוכנית ההתחדשות העירונית ברמת עמידר כוללת ארבעה מגדלים בני 26 קומות. לצד תוספת משמעותית של יחידות דיור, היא מעוררת גם שאלות לגבי השפעת הצפיפות על התשתיות, התחבורה ואיכות החיים בשכונה

הנהלה חדשה נבחרה למחוז דן של לשכת מתווכי הנדל"ן, הכולל את הערים תל אביב, רמת גן, גבעתיים, אור יהודה, קריית אונו, סביון וגני תקווה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


