


פרופ' רוני גמזו (58) הוא רופא בכיר ומנהל בית החולים איכילוב משנת 2015. במהלך הקריירה שלו הוביל יוזמות מרכזיות לשיפור מערכת הבריאות בישראל, והתמקד במיוחד בקידום האיכות והבטיחות בטיפול רפואי, תוך דגש על דיגיטליזציה וחדשנות.
פרופ' גמזו כיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות וכפרויקטור הלאומי של משבר הקורונה, ובתפקידים אלו היה אחראי על קביעת מדיניות ותוכניות פעולה ברמה הארצית במצבי משבר. בניהולו הוביל גמזו שינויים מערכתיים משמעותיים ושיפר את שיתוף הפעולה בין מוסדות בריאותיים שונים במטרה להתמודד עם אתגרים לאומיים.
גמזו נולד, גדל והתחנך בחולון. להורים יוצאי איראן. אביו עלה לארץ לבדו בשנות ה-50' כנער ונקלט בקיבוץ מעגן מיכאל ואחרי שהשתחרר מהצבא, עבר לתל אביב, למד צורפות, והתמחה בעיצוב וייצור תכשיטים תימניים. סבו מצד אמו, עסק ברוקחות בשיראז וכשעלו ארצה ממניעים ציוניים, עבד בדפוס בעיתון. ההורים נפגשו דרך מכרים בקהילה והתחתנו. שם משפחתו המקורי בילדותו היה גם זו לטובה. הוא שירת בצה"ל, בהתחלה בחיל ההנדסה הקרבית, ולאחר מכן נשלח לקורס חובשים. שם, לדבריו, נפתח בפניו תחום הרפואה. בהמשך התקדם לתפקיד מפקד הקורס, והשתחרר בתור קצין בדרגת סגן.
הוא למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטת תל אביב ( 1988–1994 ) וקיבל תואר דוקטור לרפואה. את הסטאז' עבר בבית החולים איכילוב. יש לו תואר Ph.D על מחקר בתחום הפוריות (1996), תואר MHA במנהל מערכות בריאות (1998), תואר שני במנהל עסקים (2002) ותואר ראשון במשפטים (2008) כולם מאוניברסיטת תל אביב.
משנת 2015 הוא מנהל איכילוב, המרכז הרפואי בתל אביב ע״ש סוראסקי, מכהן גם כפרופסור חבר בפקולטה לרפואה ובבית הספר לבריאות הציבור, וכפרופסור מן המניין בפקולטה לניהול,
גמזו וזוגתו קארן ברונר, מנהלת המחלקה לקידום בריאות ובריאות דיגיטלית באסותא, הורים לאנוק בת השמונה ועד לאחרונה התגוררו בגבעתיים.

פרויקטור הקורונה
עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, באפריל 2020 מונה גמזו לאחראי לטיפול בבתי האבות בישראל והקים את פרויקט 'מגן אבות ואמהות' להגנה על אנשי גיל הזהב. בהמשך מונה לפרויקטור הלאומי לנגיף הקורונה לתקופה של שלושה וחצי חודשים ולצורך כך הוא עזב זמנית את תפקידו באיכילוב.
גמזו היה זה שבנה את מודל הרמזור על מנת להוריד את התחלואה במדינה באופן דיפרנציאלי, על פי אזורים, ויצר כללי התנהגות והגבלות אחידים שהותאמו למצב התחלואה בכל עיר. התוכנית העבירה חלק נרחב מהטיפול בתחלואה מידי המדינה לרשויות המקומיות.
בצוות המטה הרפואי של גמזו היו חברים ראש מטה הקורונה באיכילוב פרופ' עידית מטות, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים בילינסון פרופ' פייר זינגר ומנהל בית החולים לילדים בשיבא ד"ר איתי פסח. לצידם כיהן גם מנכ״ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש, המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל אסותא פרופ' שוקי שמר וסגן מנכ"ל משרד הבריאות בעז לב.
לאחר עלייה מחודשת בתחלואה היה זה גמזו שהמליץ על סגר בתקופת חגי תשרי וההחלטה התקבלה על ידי הממשלה. עם סיום כהונתו כפרויקטור ארצי למאבק בקורונה חזר לנהל את בית החולים איכילוב ובחודש יולי 2024 הודיע להנהלת בית החולים איכילוב שהוא מתכוון לסיים את תפקידו.

יוצא לדרך חדשה
לאחרונה, מונה פרופ' גמזו ליו"ר יו"ר חברת מגדל אחזקות ששולטת בחברת הביטוח מגדל, במקומו של שופט העליון בדימוס חנן מלצר, וליו"ר דירקטוריון התזמורת הפילהרמונית הישראלית שם יחליף בתפקידו את אהרון פוגל.
תפקידו של דירקטוריון הפילהרמונית הישראלית הוא להתוות את הדרך האסטרטגית של התזמורת, תוך שמירה על רמתה המוזיקלית הגבוהה, לדאוג לגיוס משאבים, לנהל את תקציב, לקבוע את מדיניות כוח האדם, ולקדם שיתופי פעולה עם גורמים שונים בארץ ובעולם. בנוסף, הדירקטוריון פועל לשמירה על מורשתה של התזמורת ופיתוח פעילות חינוכית וקהילתית.
פרופ' גמזו מביא עימו לתפקיד את הניסיון הניהולי והראייה המערכתית, את יכולת העבודה מול גורמים ממשלתיים ובינלאומיים וכן את ההיכרות המעמיקה עם עשיית התזמורת.
"דווקא בימי מלחמה, עולם התרבות מהווה עוגן של תקווה וריפוי עבור החברה הישראלית, ומזכיר לנו את הכוח של המוזיקה לחבר בין אנשים, להעניק נחמה ולהאיר ברגעים הקשים ביותר. זוהי זכות גדולה להוביל תזמורת עם היסטוריה עשירה וכישרון יוצא דופן, ואני מחויב להמשיך למצב את מעמדה כתזמורת המובילה בישראל ואחת מהמובילות בעולם" אומר גמזו. "יחד עם הנגנים המוכשרים והצוות המקצועי, נעבוד על פיתוח תוכניות אמנותיות חדשות, הרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים וחיזוק הקשר עם הקהילה וגורמים ממשלתיים. אני נרגש לצאת לדרך חדשה ולעשות את המיטב כדי להעניק לקהל שלנו חוויות מוזיקליות מרגשות ומשמעותיות."

האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

תל אביב: בית המשפט: אי אפשר להפוך כל מרתף לדירה – גם אם יש בו חלונות ואור טבע

עדי גבאי-לב: הקהל הגיאורגי קיבל אותנו בחום והעניק ללהקה פירגון עצום לאורך כל ימי הפסטיבל

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

בין המלחמה בשטח לתרבות באולפן
הכירו את הצעירים מגבעתיים ומרמת גן – הדור הבא של התקשורת, ורדי שפר ועמרי לזרוב

"ברואנדה יש רוב מוחלט לנשים בממשלה, למעלה מ-80% הן נשים-שרות המקדמות אג'נדה נשית מובהקת שבראשה קידום הביטחון הנשי במדינה […] הצלחתן של הנשים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים נתפסת ברואנדה כאסטרטגיה התורמת לקידומה הלאומי, החברתי והכלכלי של המדינה"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.

לאחר כשנה וחצי של עבודות, הושלם פרויקט ההתחדשות המקיף באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, שכלל שדרוג תשתיות, חידוש המרחב הציבורי והסדרת התנועה

רוב רוכשי הדירות נפגשים עם בנקאי משכנתאות, אך לא תמיד מכירים את תפקידו, את גבולות האחריות שלו ואת השאלות שכדאי לשאול לפני שחותמים על אחת העסקאות הכלכליות הגדולות בחיים

מגזין רמת גן פלוס 145 גרסת הדפדוף האינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו

האסון בירושלים מציף מחדש את החשש מיציבותן של מרפסות ישנות ברחבי הארץ. סקר הנדסי בבני ברק העלה כי אלפי מרפסות דורשות בדיקות נוספות, והמומחים מזהירים מפני סכנה בטיחותית
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


