יעל נולדה בקרית אונו, לפני 52 שנה, ובגיל צעיר מאד עברה לגבעתיים עם הוריה, דודו, שעבד בעיריית גבעתיים ובהמשך בכמה תפקידי ניהול, ובתיה בן דב – מנהלת בית ספר מוכרת ומוערכת ברמת גן. פה גדלה ולמדה ופה חיים הוריה בני ה-85 – עד היום, בעוד היא עברה להתגורר ממש בסמיכות – ברמת גן. בת בכורה ואחות לד”ר מיכל צוקר, יועצת ומטפלת זוגית ולאחיה הצעיר אל”מ (מיל.) יובל בן דב וכיום מורה ומחנך.

היא זוכרת את גבעתיים של שנות השבעים כעיר קטנה, משפחתית, פסטורלית ומגוננת, כזו שהייתה בה נאיביות טובה וחיובית.

ביסודי למדה בבי”ס ‘שמעוני’ ובתיכון ‘שמעון בן צבי’ במגמה ריאלית-פיזיקלית. את שירותה הצבאי עשתה כמשק”ית הוראה של חיילי רפול. לדבריה זו היתה חווייה משמעותית ומפתחת, במהלכה הכירה לראשונה בחייה, אוכלוסיות מאותגרות ומוחלשות, ואז גמלה בה ההחלטה לעזור לאותן אוכלוסיות. זו הסיבה שמיד בתום שירותה הצבאי הלכה ללמוד קרימינולוגיה וסוציולוגיה בבר אילן. וסיימה את התואר הראשון בהצטיינות.

תואר שני כבר עשתה באוניברסיטת תל אביב במגמה לפסיכולוגיה ייעוצית, והפעם סיימה בהצטיינות יתירה. את הדוקטורט שלה, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם – עשתה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. היא נחשבת ברת סמכא בכל הקשור להנחיית קבוצות ומרצה על כך בארץ ובעולם. במסגרת לימודי התואר השלישי פרסמה ששה מאמרים בעיתונים מקצועיים בינלאומיים לצד פרקים בספרים שונים.

בעבר היא לימדה באוניברסיטת חיפה, בה כאמור עשתה את הדוקטורט שלה. השנה היא מלמדת במכללת פרס ברחובות – פסיכולוגיה של יחסים וזוגיות, וכן במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית, מנחי קבוצות בכירים, לצד היותה מדריכה בשירות הציבורי, וכן כמנחה של סדנאות העוסקות ביחסים וזוגיות.

זוגיות כמפתח להצלחה

כשיעל דורון מדברת על זוגיות היא לא רק מאמינה בזה בכל ליבה אלא גם מדברת מניסיון אישי: בפרק ב’ שלה, עם גילי בר, עובד סוציאלי, מנחה קבוצות ולאחרונה גם עורך דין. “שנינו האמנו שזוגיות היא המפתח להצלחה אישית וביחד הקמנו את מכון ‘זוגות’ “- היא אומרת ומוסיפה: “במכון היינו עמוסים בעבודה, ובמקביל היו לי הרבה פרסומים מקצועיים, ולכן כשהגיעו אלי מהטלוויזיה לקחת חלק ב’חתונמי’ – שמחתי מאד. חשבתי שזה מדהים ואהבתי את הישום הישראלי של הפורמט, שבמקורו הוא דני, אומץ בארה”ב, ומשם עבר ל-24 מדינות. לפי הישום הישראלי הייחודי: הזוגות מקבלים טיפול במהלך הסדרה. יש להם ליווי מקצועי צמוד ובעיני זה רעיון אדיר והזדמנות להראות מה זה טיפול זוגי ולמה הוא עוזר. לדעתי, ההשתתפות בתכנית כזאת, לצד דני פרידלנדר, פסיכולוג קליני מומחה, הייתה בחזקת שליחות. חשבתי שזה יעודד אנשים להגיע לטיפול – וצדקתי. זה נתן לגיטימציה, בעיקר בפריפריה, לטיפול זוגי ולמעלותיו. זו הסיבה שבגללה הלכתי לתכנית הזאת ובשלה אני גם ממשיכה, ואני גאה בה מאד”.

המשפחה כמקור כוח

בית הוריה היה המצע הפורה עליו צמחה אמונתה האמיתית והכנה בזוגיות, במשפחה. היא אומרת כי הערך העליון עליו גידלה אמה את ילדי המשפחה היה: שלום בית! “מאמא שלי למדתי המון במהלך השנים, היא אשת חינוך בכל רמ”ח איבריה ואני מרגישה שבמובנים רבים אני ממשיכה את דרכה “- מספרת יעל – “אבא, דור שביעי מירושלים, נצר למשפחה דתית שהפכה לחילונית שעקרה מירושלים במצור והגיעה לרמת גן. הוא האוטודידקט במשפחה והאדם הכי סקרן, חכם ורחב אופקים שאני מכירה, המהווה מודל חיקוי לכולם. משני הורי למדתי ערך של קריירה ושילובה בחיי המשפחה וזה מלווה אותי לאורך כל הדרך. אני מאמינה שמשפחה היא מקור כוח”.

עד היום, למרות ניסיונה הרב והעשיר, היא מתפעלת בכל פעם מחדש מהיכולת העצומה של אנשים בכלל, ושל הוריה בפרט, לעשות שינוי בחייהם. כך למשל היא מביאה כדוגמא את השינוי שעשו הוריה בעיצומם של ימי הקורונה, כשנפתחו לעולם הרחב בעזרת הזום, ומצאו עצמם לומדים ורואים מקומות בעולם, ובמקביל מאד התקרבו זה לזו. “בשבילי הם השראה שבכל גיל אפשרי שינוי” – אומרת יעל – “אני גדלתי עם סבתא, מצד אמא. היא התגוררה בילדותי – בדלת ממול וזה נכס וחוויית חיים. סבתי הייתה אשה שהאמינה באהבה וסיפרה לי בלי סוף על אהבתה לסבי המנוח. היא לימדה אותי המון על אהבה ותמיד אמרה שזוג צריך לאכול שק של מלח לפני שמתחתנים! ללמוד לפתור קונפליקטים, ללמוד לריב – לפני שעוברים לגור ביחד!”