“האופנובנק”

רוני ליבוביץ – בסוף כל אחד נתפס

רוני ליבוביץ, המוכר לציבור הרחב בכינויו ‘האופנובנק’, ביצע לאור יום 21 מעשי שוד, בסניפי בנקים שונים, ופשוט ‘שיגע’ את המדינה כולה. תוך כדי אסף לא מעט מעריצים שנהנו לראות את אזלת ידה של המשטרה נוכח מעשיו – “שום דבר לא שווה את הרגע שבו אוזקים את שתי ידיך ובשנייה אחת אתה הופך לכלום! ואחר כך גם בכלא: לא סופרים אותך, אומרים לך מתי לקום, מתי ללכת, מתי לדבר”

מאת: נעמי לבנון-קשת 

צילום: איציק רובין

נפגשתי איתו בשנות ה-90 בחופשתו הראשונה מהכלא, וראיינתי אותו ל’לאשה’.

היום, כשהוא כבר בן 65, רוני הוא אותו איש אינטליגנטי, בעל קסם אישי ונעים שיחה. מתגורר בגבעתיים עם זוגתו-אשתו יסמין מרחב, מנהלת ושותפה במשרד פרסום גדול. בחניית הבניין עומד כמובן – אופנוע, ובסלון יש אוסף אופנועים מיניאטורי. זה פשוט חלק ממנו. אם כי הוא טוען שאת מעשי השוד שלו כלל לא ביצע בעזרת אופנוע אלא רק הסתייע בקסדה כדי להסתיר את זהותו, ומשום מה הסיקו מכך כי מדובר באופנוען. בתום השוד היה משליך את הקסדה לשיחים ומתערבב בקהל הנסער. אחר כך היה לוקח בשקט את הקסדה וממשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר. “2995 ימים הייתי בכלא ובכל התקופה הזו לא חברתי לשום ‘קבוצה’ ושמרתי על עצמי. נחשבתי ‘אסיר למופת'” – הוא אומר.

“הייתי איש ישר, כמעט ‘חנון’. אדם שומר חוק. אבא, איש משפחה, קצין בצבא ובמילואים ואיש לא העלה בדעתו לחשוד בי, אבל אני ידעתי שאני מסתיר סוד ענק ומכולם!! ולאורך זמן זה קשה ומתיש 

נולד עם כפית של שמן בפה

למעשה הוא חי כיום מרחק הליכה קצרה משכונת תל גנים של רמת גן, בה נולד, בה למד, ובה גדל בשנות ה-50′ וה-60′ – עד לנישואיו הראשונים. ליבוביץ ג’וניור נולד עם כפית של שמן בפה. בכור מבין 3 אחים, בן לאחת המשפחות היותר עשירות במדינה. סבו הקים את מפעל ‘עץ הזית’, ב-1931 בעיר תל אביב, דור הבנים הצטרף בהמשך והמשפחה גם החזיקה בקרקעות רבות באיזור נתניה.

“היתה לי ילדות מאושרת, עם חברים וקומזיצים. שכונת תל גנים רק החלה להיבנות, והיו מגרשים ושטחים ריקים כמעט עד לפארק הלאומי, שגם הוא היה בתחילתו” – הוא נזכר – “למה שעשיתי אחר כך אין שום קשר לילדותי המאושרת”.

בגיל התיכון הוא סולק מפנימיית ‘הדסים’, לאחר שנה וחצי של לימודים שהספיקו לכולם ולמעשה מגיל 16 הפסיק ללמוד והחל לעבוד. בסוף 1970 התגייס לצה”ל, לחיל התובלה וב-1973 סיים קורס קצינים בבה”ד 1. באוקטובר אותה שנה הוסמך לקצין תובלה וכשפרצה המלחמה נשלח לסיני עם שיירות תחמושת. בהמשך שירת שנתיים בקבע. עוד במהלך השירות הצבאי, בטרם מלאו לו 20 – התחתן עם חברתו-דאז איריס, אותה הכיר בצבא, ושנה לאחר מכן הפך לאב לליאל (42), פרופסור לתקשורת ב-NYU שכתב 8 ספרים, באנגלית, הקים חברה גדולה ומצליחה המעניקה יעוץ תקשורת לחברות ענק. ליאל נשוי ואב לבן ובת שאותם מבקר רוני, האבא וסבא הגאה – כמה פעמים בשנה.

עיתון כלכלי על נייר ורוד

עם שחרורו מצה”ל הצטרף למפעל משפחתי לייצור פלסטיק דקורטיבי לבתי כנסת, ושקיות פוליאתילן. הכלכלה הטורפנית של שנות ה-80′ הפכה את העסק ללא-משתלם, בלשון המעטה, ואז ב-1983 הגה רוני ליבוביץ רעיון: עיתון כלכלי על נייר ורוד שהובא מאנגליה וכך נולד ‘גלובס’!

“כל הרעיון לעיתון כזה נולד בגלל טירוף הבורסה באותן שנים והרעב לנתונים מידיים. הפטנט שלנו היה שיוצאים בערב, עד השעה 8 – כלומר: לפני החדשות. הגענו ל-6000 מנויים וזה היה נתון יפה” – הוא מספר – “המימון הראשוני בא מהמשפחה. שנה אחר כך היתה ‘פרשת לוינסון’ המפורסמת, התאבדותו של יעקב לוינסון, ‘השליט’ הכל יכול של בנק הפועלים דאז – והלבטים אם לפרסם או לא לפרסם את הסיפור שהיה בידינו לפני כולם – הבהיר לנו שמקצוע העיתונות אינו בשבילנו. ומכרנו. חיים בראון ז”ל, שהיה קרוב משפחה שלנו קנה ביחד עם אליעזר פישמן והשאר היסטוריה”.

תל אביב ניו יורק

באמצע שנות ה-80′, כשהרומן עם העיתונות מאחוריו, המשיך רוני להתמקד בחברה ‘לב תעשיות מדעיות’ – שהיתה בבעלות חלק מבני המשפחה. החברה קנתה פרוייקטים מהאוניברסיטה העברית, מצאה מימון מתאים והנפיקה אותם בבורסה בארה”ב, לאחר שהשיגה את אישורי ה-FDA . “באותן שנים פעלתי בארה”ב, היו תקופות שגם גרתי שם וחייתי כל הזמן על הקו תל אביב ניו יורק. העסקים שגשגו וכסף לא חסר” – הוא מספר – “גרתי, עם אשתי דאז איריס ועם הבן ליאל, בוילה גדולה בהרצליה פיתוח, ומפה הייתי יוצא לעסקים בחו”ל”.

“בבקרים אני אבא ובעל למופת, מפרנס את משפחתו בכבוד, בצהריים אני שודד בנקים, ובערב אני יושב עם חברים שמדברים רק על מעשי השוד האלה!”

למשטרה לא היה אפילו קצה חוט

במהלך 1989 רעשה הארץ נוכח 3 מעשי שוד בנקים שנעשו לאור היום ולמשטרה לא היה אפילו קצה חוט. בשנה שלאחר מכן – לא אירע כל מעשה שוד ובמשטרה כנראה נשמו לרווחה וחשבו שהסיפור, הלא מפוענח, מאחוריהם. ואז – במהלך 1990 – בוצעו מעשי השוד בזה אחר זה. בכל פעם סניף בנק אחר, תמיד לאור היום, והסכומים – קטנים עד כדי גיחוך. מדובר בכמה מאות אלפי שקלים של אז. הוא לא נזקק לכסף הזה ונהג לחלקו, במזומן כמובן, לגופי חסד וצדקה, ולעתים גם לאנשים פרטיים שסיפוריהם היו מתפרסמים בתקשורת.

“אני מודע לחומרת מעשי והייתי מודע לה גם אז, בעת הביצוע” – אומר רוני בכנות – “אני לא מטומטם ויודע בדיוק מה עשיתי אבל זה היה ריגוש אדיר. עשיתי את מעשי השוד האלה תוך כדי גיחותי לעסקים בארה”ב! כל המדינה דיברה על זה, ועובדה שעד היום זה מעורר עניין רב”.

הוא נתפס ונעצר ב-18.10.1990 והאמת היא שלו רצה בכך – לא היה נתפס לעולם. אבל כנראה שמשהו בתוכו כבר חש עייפות ורצה להיתפס.

באותו יום הוא בכלל לא תכנן שוד. פשוט יצא לסיבוב על האופנוע הכבד שלו, כדי להתאוורר. להיות קצת עם עצמו – כפי שעשה מידי פעם. לדבריו, האופנוע היה בשבילו, וכנראה נשאר, הפסיכולוג שמרגיע אותו. “יצאתי מהווילה בהרצליה פיתוח לחולות באיזור מלון ‘מנדרין’. אחרי זמן מה נתתי גז, נסעתי במהירות מסחררת, ומצאתי את עצמי באיזור כורזין של גבעתיים, שזה בעצם ממש קרוב לבית ילדותי. לא תכננתי זאת בכלל. זה משהו כמו סוס שחוזר לאורווה. הרי פה גדלתי במשך שנים” – הוא משחזר את היום ההוא שבו השתנו חייו לבלי הכר – “לא תכננתי שום שוד באותו יום. החניתי את האופנוע על המדרכה ליד בנק לאומי ואזרח שומר חוק – פשוט חשד והזעיק את המשטרה. מרחוק שמעו את הסירנות שלהם ואז ברחתי לסימטאות הסמוכות. כשלפתע הגיע מולי רכב משטרתי, עם שוטר אחד בלבד, התחבאתי במגרש החנייה שמאחורי בנין הבנק. השוטר חסם את היציאה וצעד פנימה באקדח שלוף. הייתי בטוח שיירה בי. גם לי היה אקדח ברישיון, ויכולתי לירות אבל אני לא רוצח. יכולתי גם לדרוס אותו לברוח אבל אני לא הורג אנשים. זה לא אני. ברגע מסויים פשוט נתתי גז, נעמדתי על הגלגל האחורי וחלפתי בזיג-זג על פני השוטר המופתע, שהתעשת מהר וירה כמה יריות. המשכתי בנסיעה מטורפת ויצאתי מטווח הראייה שלו. הייתי ברחוב הרצוג, מבולבל ונסער, ונסעתי לאט. לא היה שום מרדף! וכך, הגעתי באיטיות לתל אביב-יפו! כמעט שעה חלפה מאז שהסתלקתי מגבעתיים. יכולתי לנסוע לכל מקום ולהסתלק משם אבל כנראה שכבר נמאס לי מכל העומס הנפשי הזה: בבקרים אני אבא ובעל למופת, מפרנס את משפחתו בכבוד, בצהריים אני שודד בנקים, ובערב אני יושב עם חברים שמדברים רק על מעשי השוד האלה! עשיתי ‘חושבים’, עליתי בחזרה על דרך השלום, עברתי ליד תחנת המשטרה שסביבה התגודדו עשרות שוטרים – ופשוט עשיתי את דרכי בחזרה לרחוב ילדותי בתל גנים! הגעתי עד לכתובת הורי: רח’ יוסף צבי 44 ופה לכדו אותי  9 שוטרים חמושים, שאזקו אותי והיכו אותי מכות רצח!”.

“אני מבוקש מאד ב….בנקים. הם משלמים לי כדי שאבוא לספר איך שדדתי….אותם” – הוא צוחק ומוסיף: “כך גם גורמי המשטרה שמזמינים אותי להרצאות.”

מאופנובנק למרצה מבוקש מאד

הכל התחיל כבר בחופשות הראשונות שלו כשיוסי אלפי, סופר-משורר ומי שייסד את פסטיבל מספרי הסיפורים, הזמין אותו לספר לציבור את סיפורו. לאחר היסוסים ניאות רוני ונוכח כי הקהל מרותק. בהמשך הוזמן שוב ושוב לפסטיבל ואז כבר מצא סוכן שייצג אותו. היתה לרוני הרצאה מובנית שאיתה היה מופיע בציבור. השמועה עשתה לה כנפיים והוא הפך מבוקש יותר ויותר.

זה שנים שרוני ליבוביץ הוא מרצה מבוקש מאד בקרב הקהל הרחב, הצמא לשמוע את שבפיו, בימי גיבוש או ימי כיף של החברות הגדולות והמובילות בארץ, בחוגי בית ברחבי הארץ, בבתי ספר ומוסדות חינוך – בהרצאות מאלפות לבני נוער בבתי ספר, ועוד. לעתים אירוע כזה יכול להמשך גם 3 שעות ויותר. אנשים שואלים והוא עונה באריכות ובסבלנות. מבחינתו זו לא רק פרנסה אלא גם שליחות. “אני מבוקש מאד ב….בנקים. הם משלמים לי כדי שאבוא לספר איך שדדתי….אותם” – הוא צוחק ומוסיף: “כך גם גורמי המשטרה שמזמינים אותי להרצאות. אבל יש לי מצפון וכיון שאיני חי בשלום עם מה שעשיתי אני נותן עשרות הרצאות בהתנדבות ואת זה אני עושה בצבא, לבני נוער, בפנימיות ולכל מיני ארגונים וולונטריים”.

הוא אומר בוודאות כי יכול היה להמשיך במעשי השוד שלו עוד שנים רבות ואיש לא היה מעלה בדעתו לחשוד בו. אבל בסופו של דבר החיים הכפולים שלו והמחיר הנפשי שגבו – הם שהכריעו את הכף והביאו ללכידתו. היום, מניסיונו הרב, בחוץ ובפנים, הוא אומר שבסוף כל אחד נתפס וכי המשטרה תופסת עבריינים לא בשל עבודת בילוש טובה במיוחד אלא בעיקר מתמקדת בעבריינים מועדים או סומכת על מלשינים. בניגוד לעבריין מועד או לאיש כנופייה – ליבוביץ עבד לבד לגמרי. בלי לשתף איש ובלי שום טעויות. עובדה שהצליח 21 פעמים והותיר את המשטרה פעורת פה וכנראה גם די נכלמת בשל חוסר האונים שלה.

מסתיר סוד ענק

“הייתי איש ישר, כמעט ‘חנון’. אדם שומר חוק. אבא, איש משפחה, קצין בצבא ובמילואים ואיש לא העלה בדעתו לחשוד בי, אבל אני ידעתי שאני מסתיר סוד ענק ומכולם!! ולאורך זמן זה קשה ומתיש . בסוף נתפסים ועל פשע משלמים. כל אחד. אך מה שהכי כואב הוא המחיר הכבד שמשלמת המשפחה” – מספר רוני – “בני היה בן 13.5 כשזה קרה וזה היה קשה. במיוחד כשמישהו מהתקשורת הגיע לבית הספר שלו, נכנס לכיתתו ואמר: ‘אבא שלך זה האופנובנק ועכשיו עצרו אותו’! וגם סביב הבית שלי התגודדו עיתונאים וצלמים.”

באמצעות עורך דינו, אורי סלונים, הוא הודה בכל המעשים ושיתף פעולה עם החוקרים. בעצת עורך דינו אף החזיר לכל סניפי הבנק אותם שדד – את הכספים שנשדדו מהם. בדיבעד התברר שהיה זה צעד נבון שסייע לו להפחית את עונש 20 השנים שנגזר עליו ל-14 שנים תוך שהשופט מנחם אלון כותב כי השתכנע מכנות חרטתו. בסופו של דבר שוחרר ליבוביץ לאחר 8 שנים בכלא, בעקבות חנינה שהעניק לו הנשיא דאז עזר וייצמן ושוחרר ב-1998.

הוא מספר כי בנו ביקר אותו בכלא פעמים ספורות, בלוויית אמו כמובן, ובהמשך, כשהחל לקבל חופשות היו אלה מוקדשות להידוק הקשר ולבניית הגשר עם בנו. “אם לא הוא – לא הייתי מחזיק מעמד” – הוא אומר – “למרות שכיום יש מרחק פיזי בינינו הרי שהקשר מעולה והדוק. לשמחתי, למרות מה שחווה עם מעצרו, לא שמו עליו סטיגמה, אולי כי לא נתפסתי כעבריין ‘קלאסי’, אלא יותר כבן השכן שעשה מעשה שטות”.

זמן קצר לאחר שנכנס לכלא התגרשו הוא ואיריס, אם כי הם שומרים על יחסים טובים ביניהם. לדבריו גם יתר בני המשפחה הענפה שלו, די התנתקו ממנו מרגע שנודע שהוא – הוא האופנובנק המפורסם אבל בסופו של דבר, חודשו הקשרים המשפחתיים. “עשינו סולחה בהדרגה, לאחר שחרורי ויש סוג של קשרים. אנחנו לא בדיוק משפחה לדוגמא, אז מה?” – הוא צוחק.

“הכלא הוא עונש כבד מנשוא אבל זה המחיר שמשלמים על פשע. מה שהכי כואב זה המחיר של המשפחה. לזה מתווספת הבושה, שלך מעצמך, ממה שעשית…”

טכניקות הישרדות בסיסיות למאסר

לצד ההרצאות הרבות שלו הוא החזיק, עד לא מכבר, מערכת מחסנים להשכרה וכיום הוא משמש יועץ לוגיסטי לכמה וכמה חברות. לדבריו הוא נחשב מומחה ללוגיסטיקה. בנוסף הוא הקים אתר אינטרנט www.haofnobank.co.il ובו 10 הדיברות איך לשרוד בכלא, לא באלימות, כאסיר ממוצע. לא אחת הוא גם מוזמן לבתים של אנשים נורמטיביים שמי מהם עומד להכנס לכלא לראשונה בחייו, ולהרגיע אותו ואת המשפחה תוך מתן עצות שימושיות. “אני מרגיע בעיקר את המשפחה כי הם כולם מבוהלים. אני מסביר מה לקחת לכלא, איך להתנהג שם ועם מי לדבר. למשפחה אני מסביר את ההליכים השונים בכלא ומשאיר להם מספר טלפון שלי לשעת הצורך. את כל זה אני עושה בהתנדבות מכמה סיבות: קודם כל כי אני מרגיש שזה חשוב, אני מרחם עליהם, אבל גם כי אני רותח על אלה שרוכבים על גב המסכנים האלה ומנצלים/עושקים אותם בכסף רב, ביניהם קציני שב”ס לשעבר ואף משפטנים. מבחינתי זה ‘עושק שלא במשפט’ וזה מקומם אותי” הוא אומר.

הוא ידוע המתנגד חריף ונחרץ לסמים. למשתמשים בהם ולסוחרים בהם. ב-8 השנים בהן ישב בכלא ראה סביבו הרבה סמים, וראה גם את התוצאות. הוא עצמו לא נגע בהם. מאז שהשתחרר והפך מבוקש בהרצאות מנצל את ‘מעמדו’ כדי להתריע ולהרתיע – בעיקר בהרצאותיו בפני חיילים ובני נוער. “הכלא הוא עונש כבד מנשוא אבל זה המחיר שמשלמים על פשע. מה שהכי כואב זה המחיר של המשפחה. לזה מתווספת הבושה, שלך מעצמך, ממה שעשית. שלא לדבר על השנים האבודות שלך. ואחר כך, עם השחרור: מי כבר רוצה להעסיק אסיר לשעבר?! ויש גם מדינות שלא מאפשרות כניסה למי שיש לו תיק פלילי” – מסביר רוני – “מעטים שבמעטים מצליחים להשתקם ולהיבנות מחדש. אני ביניהם ואני עשיתי הכל לבד. בלי עזרת המשפחה שהתנתקה בשעתו.”

עם שחרורו עבר שיקום בחברת ‘תעבורה’ שהעומד בראשה, אברהם לבנת ז”ל, ומשפחתו – קלטו את רוני ליבוביץ בחום ובאנושיות, עוד כשהיה אסיר, החל מ-1995 – והוא המשיך אצלם עם שחרורו ב-1998. בסך הכל עבד שם 5.5 שנים. ומשם ואילך כבר המשיך בכוחות עצמו ועשה חיל.

תעודת נישואין בשפה הביסלאמית

את יסמין מרחב, אשת הפרסום, הכיר במקרה באחת מחופשותיו מהכלא. ראה אותה בבית קפה תל אביבי, החלו לדבר ובילו ביחד את כל חופשתו. היא המשיכה לבקרו בכלא עד שסירב לראותה. “לא רציתי לעשות לה עוול. היו לי עוד הרבה שנות לשבת. אז עוד הייתי שפוט ל-20 שנה! מה כבר יכולתי להציע לגרושה + ילדה?! כאב לי אבל ניתקתי ו-4 שנים לא היה לנו כל קשר” – הוא מסביר. היא המשיכה לשלוח לו גלויות לכלא בכל ראש השנה ופסח.  ואז, כשב-1997 יצא לחופשת פסח ועשה דרכו לחברים, החליט לטלפן ליסמין ולברכה לחג. היא סיפרה בבכי שהיא במיון כי שברה יד. “נסעתי מיד לשם ולקחתי אותה הביתה ומאז אנחנו ביחד וגידלתי את מורן (32), אז בת 12 – כבתי לכל דבר” – נזכר רוני – “לפני 5 שנים נישאנו בגן עדן נידח: באי בונואטו שבאוקיינוס השקט, בטכס מקומי-מסורתי, על לוע הר געש והשיא אותנו שמאן השבט. את ליל הכלולות בילינו בבית על ראש עץ וקבלנו תעודת נישואין בשפה הביסלאמית.”

רוני אומר שהוא טיפוס קצת מרחף ואילו יסמין היא אדם ארצי, עם שתי רגליים על הקרקע. לדבריו היא העניקה לו חום, בית, חיים חדשים. “בזכותה השתקמתי” – הוא קובע.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.