סוזי מילר – תמיד סופרייז

היא הייתה חברה בלהקת “האחים והאחיות” המיתולוגית, לימדה את כולנו אנגלית במגוון תכניות בטלוויזיה החינוכית והפיצה את מוזיקת הקאנטרי בישראל עם מבטא אמריקאי, חיוך רחב והמון מרץ…

מאת: נעמי לבנון-קשת

צילום: איציק רובין

השנה וחצי האחרונות בחייה של סוזי מילר היו קשות עם מותו של בעלה האהוב יצחק זמלר אחרי 42 שנות נישואין, במהלכן נולדו להם 2 בנים ו-2 בנות ובהמשך 11 נכדים.

אבל סוזי, (65) כמו סוזי, תמיד ‘סופרייז’. מלאת חיים, שופעת מרץ ועם המון רצון לעשייה. עוד ועוד. אינה יודעת שובע. והיא אכן עושה והרבה.

לשמחתה, ואולי לשמחת רבים מאיתנו, שוטף את הציבור גל של נוסטלגיה ואנשים ממלאים אולמות בכל מקום בו יש מופע עם ‘שירים של פעם’, ואם אפשר גם לשיר ביחד עם האומנים – מה טוב.  וזה מה שהיא עושה בשמחה גדולה.

מאז שובו של גידי קורן לארץ, לפני כשנתיים, הם חידשו את הקשרים המקצועיים ומופיעים, בהרכב מצומצם המונה את: סוזי מילר, מוני ארנון וגידי קורן עצמו – בהיכלי תרבות ברחבי הארץ, והביקוש, מסתבר, רק הולך וגובר.

“הקהל שלנו כיום הוא בעיקר בני 50 פלוס, כל אלה שמכירים וזוכרים אותנו, בהרכב המקורי של שנות ה-70′ – ‘האחים והאחיות’ – הלהקה המצליחה שהקים אז הד”ר גידי קורן” – משחזרת סוזי ומוסיפה: “לשמחתנו יש יותר ויותר גם בני 40 פלוס וזה כיף גדול, וממש מתאים לי לתקופה הזאת בחיי. ביחד עם גידי התחלנו, מוני ואני, לכתוב כל מה שעברנו, דרך שיריו של גידי, גם כאלה שכתב בשעתו לזמרים אחרים, כשאנו מספרים על השנים ועל הנסיבות בהם נכתבו השירים הללו.”

“בלהט הציוני נדבקתי כשבאתי לבקר את אחי אלן בקיבוץ כשהייתי בת 15 וידעתי שאחזור לכאן…”

‘האחים והאחיות’

במופע היא מספרת על חייה בקליפורניה, שם נולדו גם אמה וסבתה, על נסיבות עלייתה לארץ בגיל 18, מיד עם סיום התיכון שם ב-1971. בשעתו עלתה היישר לקבוץ מעין צבי, בו התגורר אז אחיה אלן ז”ל.

“בלהט הציוני נדבקתי כשביקרתי את אחי בקיבוץ כשהייתי בת 15 וידעתי שאחזור לכאן” – היא מספרת – “בכלל, היהודים הקונסרבטיבים, כמו משפחתי וכמו רוב יהודי קליפורניה, היו ציונים נלהבים”. זמן קצר לאחר מכן נרשמה לאוניברסיטת תל אביב ללימודי תיאטרון ואנגלית. כשבטלוויזיה החינוכית חיפשו, בחוג לתיאטרון, מישהי דוברת אנגלית כשפת אם שגם מנגנת בגיטרה ויודעת לשחק – הגיעו לסוזי, שעד מהרה מצאה עצמה לוקחת חלק ב’שכנים’.

כזמן מה לאחר מכן היא הופיעה, בלא תכנון מוקדם, בפני סטודנטים, עם שירים אמריקאיים – משכה את תשומת לבו של גידי קורן, מוזיקאי ואז עדייו סטודנט לרפואה שלימים עשה חיל בתחום הנפרולוגיה בארץ ובקנדה. הוא מיהר לצרפה ללהקת ‘האחים והאחיות’ – רביעיית זמר שכללה גם את מוני ארנון, נעמי רותם ושבי קציר. הלהקה זכתה באותם ימים של שנות ה-ה70′ בהצלחה חסרת תקדים והשאר היסטוריה.

“אבי התעקש שאלמד בחטיבת הביניים בבית ספר של שחורים ושם, גם למדתי לשיר כמותם, להוציא קולות מהסרעפת ולנשום עמוק, ובקיצור: אני שרה כמו השחורים בארה”ב”

‘סינג א סונג’

4 שנים לאחר הגיעה לארץ, הכירה את יצחק זמלר, רואה חשבון, והשניים נישאו. זמן קצר לאחר מכן, אחרי כ-4-5 שנים של הופעות אינטנסיביות,  ועם ההריון הראשון, פרשה סוזי מהלהקה, שהתפרקה זמן מה לאחר מכן. באותם ימים חיפשו בחינוכית מישהי מתאימה ל’סינג א סונג’ ומאוחר יותר גם ל-‘רנט א סונג’ – שתי תכניות פופולאריות להקניית השפה האנגלית לילדים, בהן הופיעה ביחד עם ג’רי היימן. “המפיקה הכירה אותי והזמינה אותי וכך הפכתי לחלק מהתכניות האלה, הזכורות לרבים עד היום” – אומרת סוזי, שרבים הרואים אותה ברחוב עדיין מזהים אותה כ’סוזי סופרייז’, ( Susie Surprise) וזה בהחלט מחמיא לה. והמבטא האמריקאי שלה – נשאר כבד כשהיה ואי אפשר לטעות בו, רק שהיום זה כבר ממש לא מפריע לה.

אותן שנים פוריות היו, מבחינתה, מרובות עשייה מכל הכיוונים ובמקביל לתכניות האנגלית בחינוכית היא עבדה עם בתי ספר בכל הארץ, על משחקי לימודי אנגלית, בעזרת עזרים למורים. “ההתלהבות היתה גדולה ונוסף לה גם עידוד ממשלתי שניתן גם לי וגם למנהלי בתי הספר שהכניסו את העזרים והשיטות הללו” – מספרת סוזי.

‘שדות ירוקים’

לפני 10-12 שנה, חודשו הופעות ‘האחים והאחיות’, למשך כ-8 שנים, ועשו זאת בהצלחה רבה, עד שהחליטו לפרק שוב את החבילה וכל אחד פנה לדרכו, כשבשלב זה סוזי כבר עסוקה גם בטיפול מסור בבעלה החולה. אלא שהמוסיקה, השירה, ההופעות- הם הדלק המחזיק אותה ומחזק אותה, ועם פירוק הלהקה בנו מוני ארנון והיא את המופע ‘שדות ירוקים’ – שירים באנגלית, עם הרבה שירים של הקהילה השחורה בארה”ב.

“כל זה מתחבר לרקע המשפחתי שעליו צמחתי ובגרתי” – היא מסבירה – “המשפחה שלי היתה משפחה פוליטית מאד, דמוקרטית כמובן, כמו רובה המכריע של יהדות קליפורניה. לקחנו חלק בכל המאבקים החברתיים של שנות הששים והשבעים בארה”ב בכלל ובקליפורניה בפרט. כילדה לקחו אותי להפגנות נגד מלחמת וייטנאם ובגיל 15 שרתי עם ג’ון באאז, על הבמה, את השיר ‘WE SHALL OVERCOME’.

“בשעתו אבי, שהיה בכלל אנגלי שהגיע לקליפורניה התאהב באמי והם חיו באושר 46 שנה – התעקש שאלמד בחטיבת הביניים בבית ספר של שחורים! ואחר כך בתיכון מעורב – כי טען שזה העולם האמיתי. הודות להתעקשות הזאת שלו למדתי לקבל את כולם, מכל הצבעים ומכל הדתות, באופן הכי טבעי. ושם, בחטיבה ‘של השחורים’ גם למדתי לשיר. הייתי במקהלה ושם למדתי לעמוד כמותם, להוציא קולות מהסרעפת ולנשום עמוק, ובקיצור: אני שרה כמו השחורים בארה”ב. זה חלק ממני והמופע שלנו כולל את כל שירי התקופה ההיא שהישראלים, מסתבר, מכירים את כל המלים בעל פה.”

יש לה עוד מופע, ביחד עם מוני ארנון ויעקב נוה, בשם ‘עולים באהבה’ – שכולו שירים שהביאו איתם העולים מארצות מוצאם, בהגיעם, ואשר ‘התעברתו’ עם השנים, עד כדי כך שרבים בטוחים שמדובר בשירים ישראליים מבטן ומלידה, ולא היא. “למשל השיר ‘שושנה שושנה’ הוא בכלל שיר איטלקי” – צוחקת סוזי ומספרת – “זה מופע שמתאים לקהל צעיר ולקהל מבוגר. הוא מועלה באולמות קטנים ובמתנס”ים. במקביל הוא מועלה גם בבתי ספר, לתלמידים החל מכיתה א’, וזאת כשהמורות רוצות שהילדים יכירו את….שירי ארץ ישראל של פעם!  אלה המופעים שאני מאד אוהבת והילדים שרים איתנו את רוב השירים”.

“בחינוכית חיפשו מישהי מתאימה ל’סינג א סונג’ ומאוחר יותר גם ל-‘רנט א סונג’ – שתי תכניות פופולאריות להקניית השפה האנגלית לילדים. הפכתי לחלק מהתכניות האלה ורבים עדיין מזהים אותי כ’סוזי סופרייז'”

מצדיעה לטלוויזיה החינוכית

כמו רבים שעבדו בטלוויזיה החינוכית גם סוזי קבלה את הודעת הסגירה קשה מאד, ואף לקחה חלק בכל ההפגנות שנעשו בניסיון למנוע את רוע הגזירה. ועל כך היא מצרה עד היום. היא עושה, לבד, מופע הצדעה לשירי הטלוויזיה החינוכית, עם המפיק יאיר סתוי, הפועל מגבעתיים,  וכן מופיעה ביחד עם קלידן,  בבתי ספר החל מכיתה א’ ועד י”ב, עם ’70 שנה לישראל’ – מופע באנגלית ובו שירים של זמרים שונים, חלקם מהז’אנר הים תיכוני, שסוזי תרגמה לאנגלית ומקיימת שעת שירה בציבור לתלמידים – השרים במלוא גרון מלים באנגלית ללחנים המוכרים להם משל שרית חדד, אייל גולן, בועז שרעבי, שלומי שבת, מאיר בנאי ורבים אחרים שילדים ובני נוער כל כך אוהבים.

העולה מקליפורניה נישאת ליצחק מגבעתיים

כמי שגדלה בבית יהודי-קונסרבטיבי ונישאה ליצחק שגדל בבית דתי בגבעתיים, היתה סוזי מודעת לחשיבות כמו גם ליופי שבחינוך הדתי וכל ארבעת ילדיהם למדו בבתי ספר דתיים, הן ביסודי והן בתיכון. “תמיד הקפדנו על שולחן השבת, עם כל הברכות, וכל עוד הילדים היו בבתי ספר – גם הקפדנו לא לנסוע בשבת. רק מאוחר יותר, כשהיו לי הופעות שרציתי לקחת בהן חלק – נסעתי. לשמחתי כיום רוב המופעים הם במוצאי השבת או בימי חמישי וזה יותר נעים לי” – אומרת סוזי ששניים מארבעת ילדים מקיימים אורח חיים דתי עד חרדי ושניים חילוניים הגם שהיא מדגישה כי יש להם כבוד רב לדת והם מקפידים על הדלקת נרות שבת.

בת אחת, מורה, חרדית, מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיהם בבני ברק. בן אחד, עובד בהיי-טק, דתי, ומתגורר בלשם שבשומרון עם אשתו ושלושת ילדיהם. בן אחר חילוני, אף הוא בהיי-טק, מתגורר עם אשתו ושני ילדיהם בכרכור ובת נוספת, חילונית, עורכת דין במקצועה, מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיהם בלונדון.

וסוזי – היא מופיעה בלי סוף אבל גם נעה, באהבה ובשמחה, בין הילדים והנכדים, גאה ואוהבת את כ-ו-ל-ם, ובעיקר שמחה שאף אחד מהם לא הגיע לבידור אלא מצא לעצמו מקצוע וכיוון אחר בחיים.

כאמור, היא עסוקה מאד. אולי כי זה נותן טעם לחייה, אולי כי זה פשוט מעסיק אותה, אבל בעיקר כי זה מה שהיא הכי אוהבת לעשות – ועובדה שהיא עושה זאת בהצלחה כבר עשרות שנים.

“לא הייתי רוצה להישאר לבד בסוף חיי” – אומרת סוזי בכנות – “עוד לא הספקתי לחשוב על המשך, על פרק ב’, ואני גם יודעת שזה לא פשוט בגילי אבל בהחלט הייתי רוצה להזדקן עם מישהו לצידי שיש לו ראש כמו שלי – שגם זה לא קל למצוא”.

 

 

 

 

Comments are closed.

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.