17/07/2024
17/07/2024
יום רביעי, 17 ביולי 2024

איש אשכולות

סיפורו של דב רוזנפרב, הנער החרוץ שהפך למנהל נערץ – סיפור של עצמאות ומצויינות השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל

הילה כהן

שתפו:

לאה לבית חיימוביץ' (1910) ויהודה רוזנפרב (1905) נישאו בשנת 1930. לאה נולדה בארץ למשפחה ירושלמית שעברה להתגורר בשכונת נווה צדק בתל אביב ואילו יהודה נולד בלודג' שבפולין, עלה לארץ בשנת 1925 כחלוץ צעיר ואף הוא התגורר בתל אביב.

לאחר שנישאו רכשו בני הזוג מגרש בדרום תל-אביב כדי לעבור ל"איזור העתיד של תל אביב, סמוך לתחנה המרכזית החדשה, שתביא לשגשוגו של האיזור…". בשנת 1932 נולדה לזוג בתם הבכורה הדסה ולאחר חמש שנים, בעשרים ושישה בנובמבר 1937, נולד דב.

יהודה עבד כפועל בניין והתנדב ב'מכבי אש מתנדבים תל אביב'. "בימים ההם, כבאי האש היו מתנדבים בתחנה היחידה שהייתה בעיר ומוקמה בקרן הרחובות נחלת בנימין ושדרות רוטשילד. כשנשמע צלצול הפעמון (לא הייתה אז צפירה), גם בשבת, היה נוטש את מעשיו ומצטרף לכבאית. אחד מסיפורי המעשה הידועים במשפחה התרחש בשבת כשלבשנו את מיטב בגדינו ויצאנו לטיול שבת בעיר. אבי יהודה התהדר בחליפה שלו כשלפתע נשמע קול פעמון מכבי האש. הוא נזעק לתפקידו ככבאי והחליפה היפה, שוב לא ניתן היה להתהדר בה…" אומר דב בחיוך.

הוריו של דב, לאה ויהודה
דב ואחותו הדסה
כלנית ודב בחתונתם

"יחד עלינו על 'דיליז'נס' (כרכרת נוסעים רתומה לסוסים) ונסענו לנמל יפו. שם החלה עבורי החוויה העיקרית. המקום המה מאנשים, מסוחרים ומרכולתם ומריחות של דגי ים. סבלים נושאי שקים. רחש בחש והמולה של פעילות מרובה. שימחה וששון לילד מחפש חוויות"

"לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית"

ילדותו של דב עברה עליו בבית המשפחה ברחוב מנשה בן ישראל, בדירה צנועה בת שני חדרים. בדירה הסמוכה התגוררו גם הדודים שושנה ויצחק לנמן, עם בנם עמוס, ובחדר נוסף התגוררה הסבתא חיה חיימוביץ'.

"בימים כתיקונם, אבא עבד כבנאי. בערב חזר הביתה מעבודתו, בבגדיו המוכתמים, עייף מיום עבודה מייגע בשמש התל אביבית הקופחת. לאחר רחצה הפך מ'פועל' ל'אביר' בממלכתו. כשנדרש לפרקים לקנות כלי עבודה עשה זאת בשבת אצל הערבים ביפו. שמחתי להצטרף אליו. יחד עלינו על 'דיליז'נס' (כרכרת נוסעים רתומה לסוסים) שהמתינה לנוסעים ברחוב סלמה, ליד בית החרושת לקרח. כשהגענו לנמל יפו החלה עבורי החוויה העיקרית. המקום המה מאנשים, מסוחרים ומרכולתם ומריחות של דגי ים. בחוף, סירות שפרקו מטענים שונים, שהובאו מאניות שעגנו הרחק בים. סבלים נושאי שקים. רחש בחש והמולה של פעילות מרובה. שימחה וששון לילד מחפש חוויות" מוסיף דב.

"האוכלוסייה בשכונת מגורינו הייתה מגוונת. את רחובנו פקדו רוכלים ערבים שהכריזו ביידיש בקולי קולות על סחורתם 'טומאטס' (עגבניות), 'איגרקס' (מלפפונים) ושאר ירקות. השימחה הייתה גדולה כאשר הגיע מוכר ה'קיינע' – קנה הסוכר שהיה 'מקל' באורך של מטר ומעלה, אותו היינו מוצצים ולועסים או הרוכל שמכר 'בוסיאמן' – ענפים נושאי גרגרי חומוס, שהיו קלויים באש וטעמם כטעם גן עדן. רוב זמני הפנוי, מעבר למשחקים בצעצועים ש'בניתי' לעצמי, הוקדש לקריאה. כתלמיד בבית ספר היסודי אהבתי מאד לקרוא ספרים, אותם 'בלעתי' בשקיקה רבה ובקצב מהיר. הורי דאגו שאחליף ספרים בספרייה העירונית שברחוב נווה שאנן ובהמשך בספריית 'שער ציון'."

"בזיכרוני חרותים עדיין הערב והלילה ההיסטוריים של ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. כילד, ישנתי במיטתי. כאשר תמה ההצבעה ונשמע ה'יס' האחרון, הורי העירו אותי: 'קום, התעורר, יש לנו מדינה!'. השמחה שפרצה וצהלות השכנים נשמעו מהרחוב. יצאנו למרפסת הבית לצפות בהמולת השמחה"

"קום, התעורר, יש לנו מדינה!"

"בבית, בקומת הקרקע ובקומה שמעלינו תפקדו כיתות בית ספר 'בית חינוך לילדי עובדים', בית ספר יסודי של רשת חינוך של הועד הלאומי, ההסתדרותי. גדלתי איפוא אל תוך בית הספר בו אף למדתי בכיתה א', שלאחריה העבירוני הורי לבית ספר לבנים 'מזרחי' ברחוב נווה שאנן.

המציאות של בית מגורים משותפים עם בית ספר זימנו אירועים מיוחדים שאפיינו לדידי את ימי טרום הקמת המדינה. באחד בימי העוצר שהכריז המנדט הבריטי נתפסו הכיתות בבניין על ידי חיילי הצבא  הבריטי, כבסיס מקומי. היו אלה חיילי הדיוויזיה השביעית המוטסת הבריטית, שכומתות ברט אדומות עיטרו את ראשיהם וכינויים בפי כל היה 'כלניות'. הם השתכנו בבניין מגורנו ואנחנו חיינו בתווך בין הבריטים שעלו וירדו בחדר המדרגות.

בזיכרוני חרותים עדיין הערב והלילה ההיסטוריים של ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. כילד, ישנתי במיטתי. כאשר תמה ההצבעה ונשמע ה'יס' האחרון, הורי העירו אותי: 'קום, התעורר, יש לנו מדינה!'. השמחה שפרצה וצהלות השכנים נשמעו מהרחוב. יצאנו למרפסת הבית לצפות בהמולת השמחה. השכנים הערבים מיהרו לתקוף. השנאה ליהודים קיבלה ביטוי בהתלהבותם ובקריאות ההמון המסתער 'עליהום', 'אטבח אל יהוד'. אלה נדמו עם כיבוש אבו כביר בדרום וכפר סלמה במזרח.

בתי דרום תל אביב, גם באיזור מגורנו, היו בסכנת פגיעה מכדורים – גם מכדורים תועים וגם מצלפים. קליע אחד נכנס לחדר השינה שלנו, כדור אחר חדר ונתקע במסגרת העץ של החלון והורי מיהרו ובנו במרפסת המערבית קיר מגן מלבני סיליקט, לבנים שעמידות בפני יריות.

היו גם הפצצות אוויריות של מטוסים מצריים. מטרתם הייתה להפציץ את התחנה המרכזית שסמוכה לנו. באחד המקרים, בהישמע האזעקה, יצאתי למרפסת לצפות במתרחש. הבחנתי בשני מטוסים, כשתי נקודות זעירות נעות, כשלפתע אחד מהם צלל במהירות רבה כלפי מטה, התרומם מיד מעלה, כשהפצצות ששוחררו נראו בבירור בדרכם מטה. במהירות רבה רצתי לחדר המדרגות, מקום המחסה. כבר בדרכי לשם, תוך הריצה, נשמעו הדי ההתפוצצויות."

משמאל: כלנית, דב והדסה

איש אשכולות

במהלך מלחמת השחרור (תש"ח, 1948) חלתה לאה אמו במחלת הסרטן ונפטרה כשהיא בת שלושים ותשע בלבד. בחלוף הזמן, נישא אביו בשנית ועבר לגור במרכז העיר. דב נותר לגור בבית הוריו וכשאחותו הדסה יצאה ללמוד בבית הספר לאחיות 'הדסה' בתל אביב נותר לבדו.

"כך קרה, שמהיותי כבן 15 נעשיתי עצמאי, שגר לבד בדירת ילדותי על כל המשתמע מכך. משמעות ה'לגור לבד' הייתה שנאלצתי לדאוג לכל הדרוש לעצמי ולדירה. דודי שושנה ויצחק סייעו לי רבות על אף יכולתם המצומצמת, הם היו לי דמויות לחיקוי ואף השפיעו על עיצוב אישיותי."

במשך שנות נערותו עבד דב במברקה של הדואר בתל אביב, כחניך קרטוגרף במחלקת המדידות הממשלתית ובין לבין לימד שיעורים פרטיים במשפחת פוליאקוב. במקביל לעבודה, בשעות אחר הצהריים והערב, למד בבית ספר תיכון עירוני א' ערב בתל אביב עם תעודת בגרות במגמה ריאלית, ואף מצא זמן להשתתף בחוג דרמטי והצטרף לתיאטרון נוער 'קלעים' שהקים עודד קוטלר, לימים שחקן ובמאי מפורסם. בנוסף לכך, נהג לכתוב לעיתון הנוער 'אנחנו' שהתפרסם באותה עת, תחת שם העט 'דורון רביב'.

את שרותו בצה"ל עשה בלהקת פיקוד גדנ"ע "ערב אחד כשהוזמנו להופיע בבסיס חיל האוויר בתל נוף. הנחנו, בזלזול, שזו הופעה בפני גדנעי אויר ובחוצפה רבה החלטנו לוותר עליה. הסתבר שהיה זה אירוע של החיל. מפקד חיל האוויר וקצונה נכבדה המתינו באולם לבוא הלהקה...

שחקן, זמר וכתב

את שרותו בצה"ל עשה בלהקת פיקוד גדנ"ע יחד עם חברו אליקים ירון. הלהקה ערכה את חזרותיה בבסיס שייך מוניס, שהיה מפקדת פיקוד גדנ"ע ותזמורת צה"ל. בלהקה, היו מי שהפכו מאוחר יותר למפורסמים כמו כוכב ה'גשש החיוור' שייקה לוי, קריינית גלי צה"ל עדנה פאר והזמרת מרגלית אנקורי. הבמאי היה זאב רביב ובמאית הפזמונים הייתה נעמי פולני.

"ערב אחד כשהוזמנו להופיע בבסיס חיל האוויר בתל נוף. הנחנו, בזלזול, שזו הופעה בפני גדנעי אויר ובחוצפה רבה החלטנו לוותר עליה. הסתבר שהיה זה אירוע של החיל. מפקד חיל האוויר וקצונה נכבדה המתינו באולם לבוא הלהקה …לשווא! אחרי האירוע הלהקה פורקה. שייקה ואליקים הועברו ללהקת פיקוד מרכז ואני שובצתי, לבקשתי ולאחר כתבת מבחן, ככתב צבאי בשבועון 'במחנה גדנ"ע'. פרסמתי כתבות תחת שם העט שאימצתי לי בעבר 'דורון רביב'. בין חברי למערכת היה חבר כתבים נכבד ביניהם יורם טהר לב, רחל חלפי, אביטל מוסינזון ועוד."

להקת פיקוד גדנ"ע

"כמנהל בי"ס, השאיפה שלי הייתה תמיד להצלחת תלמידי בלימודים ורכישת זכאות לתעודת בגרות מצוינת. מעבר לכך היה האתגר לטיפוח המצוינות, להגברת השאיפה בסביבה הלימודית להשגת מצוינות. טיפוח איכות הלמידה, גם ע"י השבחת ההוראה וגם ע"י טיפוח מיומנויות הלמידה של התלמידים"

שאיפה למצויינות

"באחד הימים הגיעה לבסיס הגדנ"ע בשייך מוניס חיילת בשם כלנית גרינברג. היא באה ממשפחה של שורדי שואה. אם המשפחה, מלה, הגיעה ארצה מקרקוב שבפולין עם ארבעת ילדיה, שתי בנות ושני בנים ללא אב המשפחה שנפטר. ב-24 בדצמבר 1959 בנר ראשון של חג החנוכה נישאתי לכלנית שהייתה עדיין חיילת."

במקביל לנישואיו, החל דב את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב בחוג למתמטיקה שימושית ולפרנסתו עבד בהוראת מתמטיקה ופיזיקה וגם בשעורים פרטיים. הזוג הצעיר התגורר בגבעתיים ויחד הביאו לעולם 3 ילדים – איל, נירית וענבל.

בהמשך השלים תעודת הוראה במתמטיקה ורישיון הוראה, לימודי פילוסופיה כללית וגם לימודי מנהל חינוך וקורס מנהלים.

ברבות השנים עבד דב כמנהל פדגוגי בתיכון אורט ברחובות, סגן מנהל תיכון אורט בכפר סבא, מנהל תיכון אורט לכימיה ברמת גן (כיום אורט אבין), ובמשך 20 שנה, עד לצאתו לגימלאות, ניהל בהצלחה יתרה את תיכון קוגל בחולון והפך אותו לתיכון מצטיין ומוביל. במשך שנים רבות כיהן כסגן יושב ראש התאגדות המנהלים ומטעמה כחבר במועצה העולמית של ארגון המנהלים העולמי, נטל חלק בישיבות רבות במשרד החינוך, השתתף בכינוסים ובוועידות ברחבי העולם ואף נבחר כחבר במועצת ארגון המורים העל יסודיים כנציג המנהלים שם השאיר אחריו מורשת מכובדת.

"כמנהל בי"ס, השאיפה שלי הייתה תמיד להצלחת תלמידי בלימודים ורכישת זכאות לתעודת בגרות מצוינת. מעבר לכך היה האתגר לטיפוח המצוינות, להגברת השאיפה בסביבה הלימודית להשגת מצוינות. טיפוח איכות הלמידה, גם ע"י השבחת ההוראה וגם ע"י טיפוח מיומנויות הלמידה של התלמידים."

בשנת 2004 יצא לגמלאות אך לא איש כדב ישב בבטלה. הוא מונה לנציג ציבור בבית הדין לעבודה בת"א, שם כיהן שתי קדנציות ובמקביל מונה כמפקח קרן השתלמות המורים העל יסודיים.

בשנים שחלפו, המשפחה גדלה והתרחבה, הילדים נישאו, שמונה נכדים נולדו וכלנית ודב נהנים לארח את כולם בביתם.

בחיק המשפחה

עדכון מ-30.3.2024

התעצבנו על מותו בהפתעה של דב רוזנפרב, 

יהי זכרו ברוך!

המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
המומחית רוית סיני

האם הכל כלול? חלק 2

הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.

קראו עוד »
כתבות השער

"גבעתיים כובשת את לבבות הישראלים"

דרור דבאח הוא מנכ"ל 'יעד' החברה לפיתוח גבעתיים המסכם בימים אלו חמש שנות כהונה ● מהנדס אזרחי ובעל תואר שני במנהל עסקים הרואה בעשייה הציבורית שליחות ● נשוי ואב לשלושה, מתגורר ביבנה

קראו עוד »
Shape
Shape
אולי יעניין אותך
המומחית רוית סיני

האם הכל כלול? חלק 1

הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.

קראו עוד »

המדריך להזמנות

12/12/2020

מהודו באהבה! נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח

מהודו באהבה נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח מור מילר או נוּלה בשבילכם אוהבת את המטבח כבר מילדות ומבשלת מגיל 8. לאורך השנים היא למדה טכניקות בישול מסורתיות ועכשוויות מטיולים וחוויות בארץ ובעולם וצברה
01/03/2021

"ההזמנה של ארוחת הסילבסטר כלל לא הגיעה!"

"ההזמנה של ארוחת הסילבסטר כלל לא הגיעה!" איך להזמין ארוחת סילבסטר בשנת 2020 ולקבל אותה ב-2021 או לא לקבל אותה בכלל… בתקופה כזו שבה המסעדות משוועות להזמנות כמה שמחנו כשקראנו את הפוסט של חברת אונטופו
03/24/2021

טירמיסו נפלא א-לה מאמתוק

טירמיסו נפלא א-לה מאמתוק חגיגת קינוחים שמיישרים… ומיישרים! מי לא אוהב טירמיסו? הקינוח האיטלקי המפורסם המורכב משכבות של בישקוטים טבולים באספרסו ומרסלה, קרם מסקרפונה עשיר ושכבה דקיקה של קקאו מעל. קינוח מושלם מתוק ומפנק. וכאן
09/11/2021

אלמוג תשזור עבורכם סידור פרחים צבעוני ומיוחד

הקיץ הגיע שוב, הטמפרטורות בחוץ עולות, וצריך מנות שיעשו לנו קצת קריר בלב (אם לא בפה). מה מתחשק? אז ככה, מתחשק לאכול מנות קלילות, צבעוניות, ואולי אפילו מצננות. קבלו את מצעד המנות הכי מתאימות
07/29/2021

עולם פטיסרי מתוק ובריא

הדיאטנית והקונדיטורית תמר שילון מציעה ב'שייפ פטיסרי' מגוון קינוחים איכותיים מבוססי חלבון וסיבים תזונתיים המותאמים לתזונה נכונה ומאוזנת. הקינוחים עשויים מחומרי גלם איכותיים ביותר
08/06/2020

מאיה בארץ הפלאות – אוכל אמריקאי מושחת

השפית מאיה בלום תשלח אליכם אוכל אמריקאי מושחת השנה האחרונה הכניסה לחיינו את הקורונה ואיתה את הפחמימות המושחתות, והפעם שפית רמת-גנית שתשלח לכם אוכל אמריקאי מושחת עד הבית כמו רבים מאיתנו גם מאיה בלום (30)
07/15/2020

קונדיטור מנצח לא מחליפים

קונדיטור מנצח לא מחליפים הקונדיטור עמית כהן, בימים כתיקונם הקונדיטור של מסעדת השף – Topolopompo – טופולופומפו, אופה את החלות הכי טעימות שאכלנו עם מלח ים אטלנטי, שומשום, גרעיני חמניה או גרעיני דלעת, עוגות השמרים
10/14/2020

הקוסקוס הנפלא והמפרום המושלם שמכינה סיון הפנר

'סודות מהמטבח של סיון' הקוסקוס הנפלא והמפרום המושלם חשק עז למאכלים ביתיים עשירים ועסיסיים הביאו אותי להזמין את הקוסקוס והמפרום של סיון שכבר שמעתי עליו טובות וסוף סוף טעמתי את הדבר האמיתי. מפרום הוא אחד

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן