ספרי לנו על כמה אנשים ונשים שאת רוצה לזכור ולהזכיר
"ככל הידוע לנו היום, כפר עזה איבדה בטבח הנורא של ה-7.10 61 חברים ו- 18 מחברי הקהילה חטופים. לכל אחד ואחת סיפור וכל אחד ואחת מהם הם עולם ומלואו. את רובם אני מכירה – או באופן אישי או את ההורים שלהם ואפילו את הסבים והסבתות שלהם. ביניהם נטע אפשטיין, בן 22 בלבד, בנה של איילת, חברתי הטובה ל'קבוצת מעין', שקפץ על רימון כדי להגן על אהובתו וכך איבד את חייו והציל את שלה. מעשה של אהבה, אומץ וגבורה.

חברתי מיכל אדמוני שנרצחה יחד עם בנה האהוב. מיכל הייתה נכה שהתקשתה בהליכה אבל יותר מכך הייתה סופרת שהוציאה לאור שני ספרים, ומצאה בתוך המוגבלות שלה אופטימיות. היא הייתה מודל להתמודדות ואהבת החיים.

נירה רונן מוותיקות הקיבוץ, שנרצחה בביתה יחד עם אנג'לין המטפלת הפיליפינית שלה. עם נירה עבדתי מספר שנים לאחר שהשתחררתי מהצבא ונוצר בניינו קשר מיוחד, שניים מילדיה היו מדריכים שלי וכלתה מטפלת שלי. ויש עוד ועוד ועוד. לא סתם את אני מסיימת את הפוסטים שלי בהאשטג העצב אין לו סוף.

בעמוד הפייסבוק 'כפר עזה לא לבד' שהוקם במסגרת איסוף תרומות לשיקום קהילת כפר עזה, מרוכזים סיפורים וכתבות על רבים מחברי. אני מזמינה אתכם להיכנס ולגלות את האנשים הנפלאים מאחורי 'קהילת כפר עזה'."

יש נקודה של אור בתוך כל העצב הזה?

"נקודת האור העיקרית היא ההתגייסות האזרחית המדהימה עבור תושבי העוטף. בתוך החושך הגדול ואוזלת היד של המדינה, אנשים טובים דואגים לכל מחסורם הפיזי של חברי הקיבוץ שניצלו ופונו ברובם לקיבוץ שפיים וחלקם למלון דן פנורמה בתל אביב.

לצד זה, הקהילה כולה מגלה את כוחה – בני משק כמוני, שעזבו מזמן, מתגייסים כולם ועושים ככל שבידם כדי לעזור לקהילה בשעת המשבר שלה."