ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז תל אביב ביטלה דרישת היטל השבחה בסך 15 אלף שקל שהטילה עיריית רמת השרון על בעלי דירות חדשות, בעקבות תכנית המרפסות (רש/1164). בנוסף, חויבה העירייה לשלם הוצאות משפט בסך 24 אלף שקל.

במוקד ההחלטה עמדה השאלה האם האפשרות להרחיב מרפסות מכוח התכנית אכן יוצרת השבחה ומעלה את שווי הדירות. ועדת הערר, בראשות עו"ד הדר מנצורי דוד, קבעה כי העירייה לא הציגה תשתית שמוכיחה כי הזכויות התכנוניות הנוספות מובילות לעלייה ממשית בשווי הנכסים.

לפי ההחלטה, מדובר בתוספת שטח מזערית, שמימוש שלה עלול לחייב ביצוע שינויים הנדסיים מורכבים במבנים קיימים. בנסיבות אלה, עצם האפשרות התכנונית להרחבת המרפסות אינה מספיקה כדי להוכיח כי נוצרה השבחה המצדיקה חיוב כספי.

עוד נקבע כי השומות שהגישה העירייה לא ביססו היתכנות תכנונית וכלכלית סבירה למימוש הרחבת המרפסות בפועל. כלומר, לא הוכח כי בעלי הדירות יכולים לממש את הזכויות הנוספות באופן מעשי וכי האפשרות לעשות זאת אכן משפיעה על שווי הנכסים.

בעקבות קבלת הערר בוטל החיוב בסך 15 אלף שקל, והעירייה חויבה בהוצאות משפט בסך 24 אלף שקל.

ההחלטה מדגישה כי קיומן של זכויות בנייה או אפשרויות הרחבה בתכנית אינו מוביל בהכרח לחיוב בהיטל השבחה. לצורך הטלת ההיטל נדרשת בחינה של ההשפעה הכלכלית של הזכויות על שווי הנכס, לצד התייחסות לאפשרות לממש אותן מבחינה תכנונית והנדסית.

במקרים שבהם מדובר בתוספות בנייה קטנות, שמימושן כרוך במורכבות הנדסית ובהוצאות משמעותיות, יש חשיבות מיוחדת לביסוס ההשבחה ולהוכחת היתכנות המימוש.

החלטת ועדת הערר מהווה תזכורת לכך שלא די בהצבעה על פוטנציאל תכנוני כדי להצדיק היטל השבחה, וכי יש לבחון אם אותו פוטנציאל מתורגם ליתרון כלכלי ממשי עבור בעלי הנכסים.