כבישים שכאלה בהם אין צורך להפגין אחיזה קיצונית, או מהירויות שיקפיצו את מחט השימוש האנרגטי (כן, יש דבר כזה על לוח המחוונים), ה-508 משרתת את המנהל וחבורתו כמצופה מרכב בסגמנט הזה.

כל טיול שאני עושה ולכל אתר שאני מגיע ששזור בתקומת עם ישראל במולדתו, מביא את ההכרה ששום דבר אינו מובן מאליו, וכל מקום פורח ושליו הוא כזה בזכות אלו שנלחמו עליו.

אריות של ממש. אחד אחד.

ואת האריה שאיתי כיוונתי מראש לנסיעה מיוחדת.

מיכל הדלק מלא, ולרשותי עומד טווח 600 ק"מ היברידיים ועוד 34 חשמליים.

בדרך אני מפעיל את המסאג' המוטמע במושב הנהג, ומברך בליבי את המפתחים על רגעים קטנים של חסד.

לשיאצ'ו יש חמישה מצבי  עיסוי ההופכים כל נסיעה מתישה (אם יש כזו), למענגת ומרגיעה.

ירדנו אל חופי ים המלח, ובכביש 90 סמוך לשלט חום קטן המציין את נחל קדם, אנו נאלץ לנסוע דרומה, עד שנוכל לחצות את קו ההפרדה שבין הנתיבים, כדי לחזור צפונה אל מקום בו נוכל להחנות את הרכב.

חניה לכעשרה רכבים תהיה קרובה יותר, אבל חנייה גדולה תהיה דרומית, וכרוכה בצעידה של מספר דקות נוספות.

מוזר לי כי למרות פופולאריות האתרים, לא השכילו עדיין הרשויות לפתח חנייה נוחה בשני צידי הכביש.

הרי אנשים יעצרו כאן בכל מקרה, אז מדוע לסכן אותם?

מעיינות (או עין) קדם, נודעו ברשתות החברתיות כאתר חובה, בימות החורף בעיקר.

ההגעה אליהן אפשרית לרכבי שטח, או בצעידה רגלית על דרך עפר כבושה, וירידה תלולה בהר אל שפת הים.

כאן, באורח פלא, בוקעים מהקרקע זרמים ופלגים של מים בדרגות חום שונות.

מבקרים קודמים יצרו כאן ברכות דמויות אמבטיה, בהן ניתן לרבוץ, ולדלג חליפות בין טבילה בים המלח  (האמתי !!) שמרוחק סנטימטרים בודדים לאותם מרבצים,

העלייה חזרה עשויה להיות מתישה במקצת, אבל זוהי הפתעה נהדרת למי שלא היה כאן מעודו, ומי שמכיר יודע למה זה כדאי.

אני מאמין כי בקיץ הפופולאריות פחותה בהרבה.