fbpx

"אני חיה בסרט מאז שנולדתי"

סיגל ורדי – מורה, שחקנית, מאפרת ורקדנית בטן

איליק גת

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

"דרך שבה האישה יכולה להביע את עצמה וכמי שאוהבת לשמח, זו חוויה עצומה עבורי המאפשרת לי להעניק לנשים הזדמנות להתחבר לעצמן באמצעות ריקוד נשי ולחייך ללא הרף"

סיגל ורדי היא ג’ינג’ית יפה בת 59, אם לשלושה המתגוררת בגבעתיים מאז ילדותה. היא מלמדת כתיבת תסריטים לקולנוע בבית ספר תיכון לאומנויות עירוני א’, השתתפה בסרטים ישראליים רבים כשחקנית וכמאפרת אומנותית ואם לא די בכך היא גם מורה לריקודי בטן לאחר שרקדה שנים רבות בלהקת בת דור.

מדוע החלטת להתמקד בסגנון ריקוד זה?

“מצאתי במוזיקה הזו הבעת רגשות עצומה. זו דרך שבה האישה יכולה להביע את עצמה וכמי שאוהבת לשמח, זו חוויה עצומה עבורי המאפשרת לי להעניק לנשים הזדמנות להתחבר לעצמן באמצעות ריקוד נשי ולחייך ללא הרף” היא מסבירה.

סיגל לבושה בבגדים פסטורליים לצד בגדים מנומרים, זר שושנים ססגוני מונח על שערה הכתום והשזור בצמות, לאורך כל גופה מצוירים קעקועים רבים ומגוונים נושאי סיפורים מחייה וגישתה לחיים. בתוך הרצון העז הזה לשמח היא מגדירה את עצמה כ”ליצן עצוב” שמחייך ללא הרף וחושב מידי בוקר על משנתו של צ’רלי צ’פלין המופיעה בקעקוע על גופה ובתכשיטיה – לכל בעיה יש פיתרון. היא מאמינה שיש לנקוט תמיד בגישה חיובית ושמקושי בעיקר צומחים.

"כבת לאב ניצול שואה, נוצרה אצלי רגישות יתר וחמלה רבה לבני אדם ולחיות, באופן יוצא דופן. אני מחלקת לקבצנים בצמתים מזון בריא כמו ירקות טריים חתוכים ואני ידועה כדואגת לכל החתולים בשכונת מגורי"

למה את מתכוונת כשאת מתארת את עצמך כ”שואתית מאוד”?

“כבת לאב ניצול שואה, שנהג מידי ערב בזמן ארוחת הערב לספר סיפורי שואה לילדיו, נוצרה אצלי רגישות יתר וחמלה רבה לבני אדם ולחיות, באופן יוצא דופן. אני מחלקת לקבצנים בצמתים מזון בריא כמו ירקות טריים חתוכים ואני ידועה כדואגת לכל החתולים בשכונת מגורי, כמי שקונה עבורם מזון מיוחד גם אם לעיתים אין באפשרותי מבחינה כלכלית.

בנוסף, אני מעבירה סדנאות לניצולי שואה עיוורים וכבדי ראיה, מקפידה לשמח ולרקוד איתם בהצהרה של “מי כמוני יודע מה הם מרגישים”.

בהשפעת סיפורי השואה של אבי קעקעתי לאחרונה על גבי טלאי ובו מופיע שמי. סיפורי השואה מלוים אותי באופן תמידי ובכל שעות היום. בכל בית שבו אני מבקרת, אני נוהגת לחפש את מיקומו של ה’בוידם’ כמקום מסתור.

במשפחתי אף נהוגה מסורת משפחתית שבה אנו עורכים טקס ביום השיחרור של אבי ממחנה ההשמדה, הכולל סעודה עם שפע מזון כסמל מנוגד לחוסר שחווה.”

 מי מהווה השראה עבורך?

 “ילדי, הורי, צ’רלי צפלין והקולנוע. ‘אני חיה בסרט מאז שנולדתי'”.

 

סיגל בחרה בדרכי התמודדות משלה כמו למשל השתתפות בקבוצת איזון רגשי שבה דוגלים בהסתכלות על היום בלבד תוך ניתוק מהעבר ומהעתיד. הקו המנחה של הקבוצה הינו להודות על הבריאות והשמחה של היום. להיות אסירות תודה.

הליצנית העצובה שמחה מדי יום גם בזכות הגישה הנפלאה שפיתחה בעצמה וגם בהשראתו של צ’רלי צ’פלין כי לכל בעיה יש פיתרון.

המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
אבחון וטיפול מוטורי

איך לטפח את הדימוי עצמי

מה אני חושב שחושבים עלי? האם אהיה פעם טוב במשהו? מתי יפסיקו לבקר אותי? אין ילד שלא עסוק בשאלות אלה, אך הן מעסיקות בעיקר ילדים עם צרכים מיוחדים שחווים כשלונות על בסיס יומי

קראו עוד»
אירועי ה-100 לגבעתיים

תערוכה ייחודית בתיאטרון גבעתיים “עיר מהסרטים – מחווה לאולפני גבע”

חגיגות ה-100 תערוכה ייחודית בתיאטרון גבעתיים“עיר מהסרטים – מחווה לאולפני גבע” שתפו שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שיתוף ב twitter במסגרת חגיגות המאה לעיר גבעתיים, עמותת קהילתיים ותיאטרון גבעתיים מעלים תערוכה

קראו עוד»
אדם גורל יועץ נדל"ן

מה ייתן לכם יותר עצמאות?

זה לא סוד שעליית מחירי הדירות מקשה על ציבור גדול בישראל. המחירים עולים, המשכורת לא עולה בהתאם, ופה מתחילה התלבטות מוכרת: מגורים או השקעה?

קראו עוד»
אירועי ה-100 לגבעתיים

100 בחידון

גמר החידון העירוני התקיים בהשתתפות 13 תלמידים מכיתות ז’-י’ מבתי הספר בגבעתיים. החידון, עסק בהיסטוריה העירונית של גבעתיים, שמציינת 100 שנה להיווסדה

קראו עוד»
מגזין גבעתיים פלוס

גבעתיים פלוס מגזין 94

השבוע נציין את יום הזיכרון לחללי צה”ל ואת יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל. השבוע, נרכין ראש ונתעצב ולאחר מכן נחגוג יום הולדת למדינה שלנו. אחרי שנתיים בהם לא יכולנו לקחת חלק בטקסים המנציחים את הנופלים ולא יצאנו ליהנות בבימות העיר, נוכל סוף סוף לעשות זאת. יצאנו לחירות בכל המובנים.
ביום העצמאות נניף בגאווה את דגלי המדינה על מרפסות הבתים, ככבוד והוקרה שאנו מעניקים לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, לשורדים היקרים שזכו לנקום את מות יקיריהם, למשפחות השכולות ולחללי צה״ל אשר מסרו נפשם למען הגנה על המדינה היחידה שיש לנו.
קריאה מהנה,
ד”ר נגה רוזנפרב

קראו עוד»
Shape
Shape

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן