גבעתיים תעבור שינוי והתחדשות

"תכנית המתאר של העיר מקנה בהירות תכנונית ויש בה כדי לדאוג בראיה כוללנית לכלל התושבים" ראיון עם שרית צולשין מהנדסת העיר גבעתיים

ד"ר נגה רוזנפרב

צילום: איציק רובין

שרית צולשין (גרוניך) גדלה והתבגרה בחיפה, הייתה חברה בתנועת בני עקיבא וסיימה תיכון במגמה ריאלית. אחרי שירות לאומי למדה בטכניון תואר ראשון ושני בהנדסה אזרחית וכן תואר בהוראת המדעים. בד בבד עם לימודיה וגם עם סיומם עבדה כמרצה למקצועות הנדסת הבנין והאדריכלות באוניברסיטאות ובמכללות שונות. בהמשך דרכה הייתה מהנדסת העיר מודיעין עילית במשך כעשור, וב-5 השנים האחרונות היא משמשת כמהנדסת העיר גבעתיים ומנהלת מינהל ההנדסה. כיום היא תושבת גבעת שמואל, נשואה ואם לארבע בנות – רעות עדי נוי ושיר.

מה כל־כך מיוחד בעיר גבעתיים שיוצר ביקוש?

"העיר גבעתיים היא העיר הכי מבוקשת למגורים בגלל איכות החיים, איכות החינוך והרכב האוכלוסייה והסמיכות שלה לתל אביב. ניתן לראות זאת בבירור גם במסקרים ארציים שנעשים בענף הבניה מעת לעת."

"בתכנון העיר לקחנו בחשבון שיהיו אזורים בהם נוכל לאשר התחדשות של בנין אחד, אך כמות הבניה מסוג זה תוגבל והיא לא תהיה אפשרית באופן גורף בכל מקום בעיר. יהיו אזורים בהם נמליץ לאחד חלקות ונעודד קידום של מתחמי פינוי בינוי"

תושבים רבים טוענים שהעיר תאבד את אפיונה וייחודה עם הבניינים הגבוהים שיבנו, מה את עונה להם?

"אמנם בעבר התרגלנו כי גבעתיים, כמו שנכתב בשיר היא העיר "בעלת גגות הרעפים האדומים", אך בהיותה עיר מרכזית בגוש דן עם ערכי קרקע גבוהים, מבוקשת מאוד למגורים, ועם זאת השנייה בצפיפותה בארץ אחרי בני ברק וכבר כמעט בת 100 שנה, הבניינים בה ישנים, וברובם גם לא עומדים בתקני הבטחון העדכניים (חסרי חדרי מיגון), היא חייבת לעבור שינוי והתחדשות ברוח התקופה.
העיר לא תוכל באמת להישאר עם בתים בני 3-4 קומות בלבד, ומספר קטן של יחידות דיור בכל בנין.

בראש סדר העדיפויות של מינהל הנדסה בשנים האחרונות, עומד נושא התכנון העירוני לעשורים הקרובים. בהתאם למדיניות העירונית שמתווה ראש העיריה, אנו עוסקים בתכנון שפוי של העיר תוך כדי חידוש הבניינים וסביבתם, הן אם בדרך של חיזוק המבנה הקיים או בהריסה ובניה מחדש, אך בשיקול דעת נכון. איפה ואיך תתאפשר התחדשות של בניינים בודדים לצד התחדשות מתחמית שהיא הרבה יותר טובה לעיר, כי היא מפנה שטחים לטובת הציבור לצד חידוש בניה ישנה לטובת מגורים."

גבעתיים היא העיר השנייה הצפופה בישראל, איך העובדה הזו באה לידי ביטוי בתוכניות לפיתוח העיר?

"זה בהחלט משפיע על התכנון. לכן כשתכננו את ההתחדשות העירונית בגבעתיים לקחנו בחשבון שיהיו אזורים בהם נוכל לאשר התחדשות של בנין אחד, אך כמות הבניה מסוג זה תוגבל והיא לא תהיה אפשרית באופן גורף בכל מקום בעיר. יהיו אזורים בהם נמליץ לאחד חלקות, לקבלת חניון אחד, יהיו רחובות שבהם תהיה גם חזית מסחרים או יתאפשר לשלב גני ילדים בקומות קרקע. למשל, בשכונת רמב"ם או במתחם ההסתדרות המתחדשים בקרוב, שילוב של חניונים ציבוריים מתחת למבני ציבור וכמובן נעודד קידום של מתחמי פינוי בינוי, כדוגמת מתחמי ההסתדרות. שם כבר עובדים במרץ על היתרים, כך שבמקום מתחם בניינים ישנים שמתפנה, יקומו בניינים חדשים ונגישים לצד גינה ציבורית ואו בשילוב מבני ציבור. כך ניתן גם לחדש תשתיות ולהרחיב שבילים וכבישים. הנושא הזה הוא חלק מחשיבה יצירתית שמתפתחת היום בערים מרכזיות, שאנחנו דוגמא לה, ונלמדת בעיקר בגוש דן – לפיה יש לנצל בצורה מיטבית את שטחי המגורים לשימושים נוספים לטובת הציבור."

גבעתיים הפכה להיות עיר בבנייה, האם כל התשתיות המרכזיות כבר בוצעו?
"העיר כמעט חוגגת 100 שנה והתשתיות העירוניות שלה ברובן ישנות. אנחנו עובדים לפי תכניות שנתיות, והתשתיות בעיר עוברות חידוש ושדרוג, הן אם זה בשיפור תשתית הרמזורים, כיכרות, החלפת וטיפול במערכות מים, ניקוז, אינטרנט, סיבים אופטיים ועוד. בליווי של תאגיד המים החברה הכלכלית /יעד, ואגף התשתיות העירוני.

אנחנו עושים את כל שביכולתנו כדי שהבנייה יעילה ומהירה עם מינימום הפרעה לחיים השוטפים בעיר. כמו שנעשה כרגע בשלבים ברחובות מצולות ים, בורוכוב ושנקין."

תמ"א 38 עומדת להיעלם. מה יכול לגרום למבנים הישנים שנותרו בגבעתיים להתחדש וגם להתחזק?

"במינהל הנדסה ניתן דגש על תכנון מיטבי, מסודר וברור בראיה כוללת. תכנית תמ"א 38 כבר נכתבה והומלצה להפקדה במחוז – תכנית עירונית שנקראת תכנית לפי סעיף 23, המגדירה כיצד יראו הבניינים מבחינת נפח בניה: גובה, נסיגות בניה לקומות גבוהות, תמהיל הדירות, שמירה על הצל והמרחב הציבורי, וכל זה בהתחשב בחתכי הרחוב.

התכנית נכתבה בליווי משרדה של אדר' נעמה מליס והייתה בה מחשבה רבה לשימור איכות החיים, עם דאגה למתן שירותי חינוך על ידי הרחבת בתי הספר הקיימים ותוספת גנים ובתי ספר חדשים, ואפשרות תנועה ותחבורה יעילים ונוחים ברחובות העיר."

"אמנם גבעתיים היא העיר "בעלת גגות הרעפים האדומים", אך בהיותה עיר מרכזית בגוש דן עם ערכי קרקע גבוהים, מבוקשת מאוד למגורים, וכבר כמעט בת 100 שנה היא חייבת לעבור שינוי והתחדשות ברוח התקופה"

אחד התפקידים החשובים של מהנדסת העיר הוא התכנון לטווח ארוך יותר, מה הנקודות החשובות בתכנית המתאר החדשה של העיר?

"אחרי 5 שנים של עבודה אינטנסיבית – סיימנו את הכנת תכנית המתאר המקומית, במינהל הנדסה שבראשותי, בהובלתו של ראש העיר מר רן קוניק ומשרד האדריכלים של נעמה מליס, תכנית המחדשת את פני העיר ותתבצע בעשורים הקרובים, שכוללת בהיקף העיר ובאזורים מוגדרים כמו בצפון מערב העיר, מתחם ההסתדרות, אזור בן גוריון – אזורי פינוי בינוי שבהם נבחרו מתחמים שחלקם יהפוך לייעוד ציבורי וחלק מהמתחם יהיה מגדלים גבוהים, ואילו במרכז העיר הבניה תהיה נמוכה יותר של כ-8 קומות. כך שלכל רחוב ושכונה בעיר יש את המתווה המפורט האפשרי לו.

חשוב לציין כי התכנית עברה אחרי מחשבה ושעות עבודה רבות, שינויים ותיקונים, לאחר שיתופי הציבור, ישיבות פנימיות, עירוניות ומחוזיות עד למתווה הסופי, שהועבר לוועדה המחוזית לאישורו.

בנוסף לכך, העיר מקדמת תכניות נוספות לאזורי תכנון ספציפיים בעיר: תכנית גבעת רמב"ם ותכנית צפון מערב העיר – שתי התכניות כבר הומלצו להפקדה בוועדה מחוזית.

תכנית לציר בן גוריון שנמצאת בשלבי הכנה מתקדמים.

בקרוב נתחיל לעבוד על תכנית לציר כצנלסון – בו אמורים לעבור גם נתיבי תנועה ראשיים וחדשים כדוגמת המטרו."

בתכנון מבני המסחר והמשרדים באזור כורזין המתחדש נעשית חשיבה לגבי עתיד השימוש במשרדים […] לדעתי, בעיר צפופה כמו גבעתיים שאין בה כמות אזורי מסחר ותעסוקה גדולה, לא צריך לאפשר הסבה של אזורים נוספים למגורים"

הקורונה חיסלה חלק גדול מהפעילות המסחרית ברחובות ובקניון. האם אתם נערכים לשינוי של פרדיגמות התכנון?

"הקורונה בהחלט הדליקה נורות אדומות לכולנו גם בנושא התכנון העירוני העתידי, כמו למשל השיח לגבי אפשרות הסבת מבני משרדים למגורים – כי לאור המצב אנשים יחזרו לעבוד מהבית או לגבי שינוי אופי הלמידה בבתי הספר. גם אני באופן אישי מעלה שאלות כאלה בישיבות עבודה שאנו עורכים על נושאי תכנון. כמו למשל, בתכנון מבני המסחר והמשרדים באזור כורזין המתחדש נעשית חשיבה לגבי עתיד השימוש במשרדים וכמות המשרדים הנדרשת לבניה בעיר. לדעתי, בעיר צפופה כמו גבעתיים שאין בה כמות אזורי מסחר ותעסוקה גדולה, לא צריך לאפשר הסבה של אזורים נוספים למגורים.

לגבי נושא בתי הספר בהחלט יש חשיבה איך לתכנן אותם לעתיד – אולי בשילוב במבני מגורים, יתכן שנתכנן בהם יותר מרחבי למידה פתוחים.

לגבי קניונים ומסחר ברחובות כמו גם בילויי בבתי קפה וכדומה – לדעתי בסוף הקורונה תחזור לאיטה שגרת הבילוי והקניות והרחוב יחזור לחיות, כי בסופו של יום טבע האדם לרצות לבלות ולצרוך, וזה חלק משגרת חיינו."

מהם הקשיים או האתגרים המשמעותיים שנתקלת בהם במסגרת תפקידך?

"תפקידי כמהנדסת העיר גבעתיים הוא מעניין, מאתגר ומחייב, שאוגד תחתיו מס רב של אגפים ומחלקות שמשפיעים על פני העיר, הן על המצב הקיים והן על העתיד. כבר בתחילת עבודתי כמהנדסת העיר ראיתי מול עיני את האתגר הגדול להוביל את העיר בהתחדשות שלה, לטובת כלל תושביה. לכן קידמתי במאמצים מרובים, בעזרת ראש העיר ובתמיכתו, יחד עם עובדי, את תכנית המתאר המקנה בהירות תכנונית. גם אם התכניות אינן נוחות תמיד ליזמים/ תושבים וכדומה, יש בה כדי לדאוג בראיה כוללנית לכלל התושבים.

זהו מהלך חשוב מאוד שהרבה ערים בארץ טרם השלימו אותו, ואני גאה בו מאוד.

קושי נוסף הוא גיוס עובדים ולכן כל העת אני מנסה לייעל את המבנה הארגוני, כדי שכח האדם יעלה ואיתו התפוקה. אתגר נוסף הוא שיפור השירות של מינהל הנדסה על כל אגפיו לתושבי העיר. ניכר כי היום ניתן מענה מהיר ויעיל לכל אדם, ובכלל בקורונה כעת כשהשרות הוא טלפוני ובגלל שלא ניתן להיפגש פרונטלית, הישיבות הן בזום וכך נוצר מצב שניתן לאפשר נגישות יותר מהירה לעובדי המינהל וזמן ההמתנה לישיבה מתקצר. כמו כן קיים מענה נרחב באתר העיריה המתעדכן כל העת."

מה את צופה בעתיד לגבעתיים?
"העיר גבעתיים תמשיך לשמור על מקומה כעיר איכותית, ומבוקשת למגורים במטרופולין. כמובן שנראה יותר בניינים חדשים בנוף העירוני, ואיתם גם מבני חינוך חדשים וגינות חדשות הנבנות בשכונות הקיימות."