
חגיגות המאה לגבעתיים יחלו בפסטיבל מספרי סיפורים
אלפי סיפורים, מאות משתתפים, עשרות מופעים, בעשרה ימים של סיפורים מרתקים מצחיקים ומפתיעים
מאת: נעמי לבנון-קשת

מאת: נעמי לבנון-קשת
כבר 28 שנים שיוסי אלפי מספר הסיפורים, איש התיאטרון, הסופר, המשורר ואיש התקשורת מנצח על פרוייקט ה'בייבי' שלו – פסטיבל מספרי הסיפורים המתקיים מידי שנה בסוכות, בתיאטרון גבעתיים. פסטיבל שהפך בעשורים האחרונים לקאלט וביסס את מעמדו כאוצר תרבותי יקר בחברה הישראלית. מבחינתו ולהשקפתו הפסטיבל הזה הוא בעצם תיאטרון קהילתי לאומי. "זו אמנות הבמה הקהילתית האולטימטיבית" – כהגדרתו.
יוסי הוא האיש שהקים את התיאטרון הקהילתי, שהיה ממייסדי הטלוויזיה החינוכית וכתב את 'הילדים משכונת חיים', הקים את תיאטרון גבעתיים ב-1998, תיאטרון דוהל, אמפי ווהל, הבימרתף ועוד ועוד תיאטראות. האיש שכתב 28 ספרים לילדים ולמבוגרים מתוכם 14 ספרי שירה.
"התחלתי את הפסטיבל בידיעה שמדובר באירוע חד פעמי, ונשארתי 28 שנים, כמעט מחצית חיי. אני מאחל לעיר גבעתיים, שאני לה אזרח כבוד, עוד כמה מאות שנים עם פסטיבל מספרי סיפורים" אומר יוסי בהתרגשות.

צילום: גיל לופו
הפסטיבל יתקיים בחוה"מ סוכות, בספטמבר (18-28.9.21) ויעסוק השנה בסיפוריה המרתקים של מדינת ישראל ותושביה. תוכלו לשמוע אלפי סיפורים, לצפות במאות משתתפים, בעשרות מופעים, בעשרה ימים של סיפורים מרתקים מצחיקים ומפתיעים: סיפורי רופאים, סיפורי מרוקו – 60 שנה ל"מבצע יכין", 80 שנה ללח"י, הצדעה מרגשת לשחקן גבי עמרני ועוד מבחר מגוון של מופעים.
בנוסף, יערך פאנל חגיגי בנושא 100 שנה לעיר גבעתיים והוא יעסוק בעיר הקטנה שהפכה בשנים האחרונות להיות בית מרכזי לאמנים רבים בישראל.
במשך שנים רבות, בעידוד וסיוע משרד החינוך מקיים יוסי קורסי מספרי סיפורים למורים ולקהל הרחב, הוא מאמין שמי שרוצה לספר סיפור – יודע גם לספר אותו. "אבל היו גם כאלה שפניתי אליהם והם אמרו שהם חושבים שאינם מסוגלים לספר – ואז הרפיתי" – הוא אומר – "יש רבים שיוזמים ערב מסוג זה או אחר, ואם זה מתאים לנו – אני מקבל בשמחה.
כשיועלו באולמות תיאטרון גבעתיים המופעים השונים, יוסי כבר יהיה עמוק עמוק בהכנות לפסטיבל הבא, זה של 2022. ככה הוא עובד. כל הזמן. לא נח לרגע. ואם זה לא לפסטיבל מספרי הסיפורים – זה ספר חדש, שירה או פרוזה, למבוגרים או לילדים, או פרוייקט כלשהו המתבשל במוחו.
כשהוא מביט לאחור, להתחלה שהייתה במאי 1993, הוא אומר שמרגע שהעלה את הרעיון הייתה היענות גדולה של הגורמים אליהם פנה. "כי זה צורך של המספר – לספר את סיפורו וזה פוגש את הצורך של הקהל לשמוע" – הוא מסביר מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה של הפסטיבל הזה, מהרגע הראשון.
מהמעברה לקריירה משגשגת
יוסי נולד בבצרה בעיראק ועלה לארץ עם סבתו בגיל 4 ורק אחרי שנה פגש שוב את הוריו וחלק מאחיו ואחיותיו, שעלו אף הם, ועשו את צעדיהם הראשונים במעברה.
תחילת הקריירה הבימתית שלו בלהקת גייסות השיריון ובסיום השירות נסע ללמוד משחק באקדמיית לונדון למוסיקה ולאמנויות דרמטיות. הוא שיחק הרבה בתיאטרון, בין היתר בקאמרי ובחאן הירושלמי ובהמשך החל לביים מחזות תיאטרון ומחזות לילדים שהופקו מספריו.
ב-1972 הקים את התנועה לתיאטרון קהילתי בישראל, במסגרתה ייסד תיאטראות קהילתיים בשכונות רבות בהן: שכונת התקווה, רמת עמידר, רמת שקמה, פרדס כץ, יפו ובישובים נוספים, ובמקביל יזם והקים מסלולים אקדמיים התחומי האמנויות הקהילתיות. החל משנות ה-80 השתלב אלפי גם בתכניות הרדיו של קול ישראל. הוא כתב את סדרת הטלוויזיה 'הילדים משכונת חיים'. מאז שנות ה-80' הוא מופיע בכל רחבי הארץ כמנחה ומספר סיפורים.
ב-1997 כתב אלפי אופרה למספר סיפורים ולתזמורת קאמרית שמשולבים בה נגנים עיראקיים, בשם 'חלום ציוני', שבכורתה הועלתה בפסטיבל ישראל ועד היום הוא ממשיך להופיע איתה ברחבי הארץ.
ומעבר לכל אלה עיקר העיקרים מבחינתו: נישואיו המאושרים לסו, שעלתה מאנגליה בשנת 1970 , שלושת ילדיו: בן, טייס, נשוי ואב לשלושה, גורי, נשוי ואב לארבע, ושרי, נשואה ואם לשלושה.
"אני אב גאה וסבא מאד מאד גאה. זה מה שמחזיק אותי חי" – הוא אומר בחיוך רחב של נחת – "איך יש זמן לכל? יש לי אשה טובה. אשה נפלאה שכל השנים עבדה איתי ולצידי. הסוד שלי הוא שאני קם בבוקר ויש לי את מי לחבק ומי שיחבק אותי – שזה יותר חשוב!" ב-2014 הוא הקדיש לה ספר 'שירים לסו'.
הם מתגוררים כבר עשרות שנים באותו בית בשיכון הצנחנים ברמת חן. למזלו ולשמחתו ילדיו גרים עם משפחותיהם ממש לידו, באותה שכונה. "זה כיף אדיר שכולם סביבי ולידי וככה רואים כל הזמן אחד את השני" – הוא אומר.
אמן יוצר, חושב ומתסיס
במגירה יש לו עשרות שירים של 'סבא יוסי לנכדים' ואף שירים למבוגרים. לאחרונה הוציא לאור את ספר השירה 'ערמוניה – שירים מסרטן הערמונית'.
הוא נשמר מפוליטיקה ואף מכל נגיעה ישירה בה ונמנע מכל שיתופי פעולה פוליטיים. מבחינתו, הוא אמן יוצר, אמן חושב, אמן מתסיס – וזה בעיניו חשוב פי כמה מפוליטיקה. "חובתו של אדם לחשוב פוליטית ואצלי זה מתבטא בפעילותי האמנותית שבה אני מאמין ובאמצעותה אני משפיע" – הוא מסביר בנימה רצינית- "אני מאד דואג לעתיד נכדי – לאור מצב המדינה. מה, לא מבינים שזה הצ'אנס האחרון?! שאחרי המדינה הזו כבר לא תהיה יותר תקומה לעם היהודי?! פעמיים חרב הבית ושילמנו במספרי ענק של חיי אדם, פעם בגלל פנטיות דתית ופעם בגלל המרידות ברומאים. המדינה הזאת היא קרש ההצלה האחרון שלנו – אבל היא חייבת להיות נקייה"


פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

כשחברותיה של צאלה, שטיפלו בהוריהן המבוגרים, אמרו לה עד כמה היא בת-מזל, צאלה התמלאה בגאווה והזכירה להן את המוטו שאמה נהגה לשנן באוזניה בכל הזדמנות, עוד מאז שהייתה ילדה קטנה: "לעולם אל תהיי תלויה באף אחד"

חודש מאי 1948, בגבעת החלמה, נחתמה הפקודה שהפכה את ההגנה ממחתרת לצבא ריבוני

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.

פרויקט החגיגי "פסיפס של גאווה: 10 המשואות של הבעתיים ורמת גן", עשרה נבחרים מעשרה תחומים שונים. כל אחד ואחת מהם מייצגים פלח אחר בפסיפס הישראלי ולכולם מכנה משותף אחד: הם בוחרים בכל יום מחדש להצטיין, להוביל ולהדליק אור בסביבה שלהם.

ב-6 באוגוסט 1945 הוטלה הפצצה הגרעינית על הירושימה ביפן על ידי מטוס חיל האוויר האמריקאי

השנה, יותר מתמיד, נתכנס יחד כדי להוקיר את שורדי השואה החיים בעירנו בעצרת העירונית

השנה, יותר מתמיד, נתכנס יחד כדי להוקיר את שורדי השואה החיים בעירנו בעצרת העירונית

רן קוניק, ראש העיריה: "החגיגות הגדולות ליום העצמאות ה-78 יידחו, אנו נקיים אירוע גדול דומה כשיתאפשר"

ד"ר אוהד קרני על האיזון שבין כלכלה לסביבה, מגבעת קוזלובסקי ועד למורדות ים המלח
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


