מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח העוסק בין היתר בתחום ההתחדשות העירונית, ממנו עולה כי למרות הצהרות הממשלה על חשיבות קידום ההתחדשות בפריפריה, מרבית המיזמים ממשיכים להתקדם באזורי הביקוש במרכז הארץ, בעוד שביישובים שבהם הצורך בחיזוק מבנים הוא מהגבוהים בישראל, ההתקדמות מוגבלת מאוד.

לפי הדוח, למרום שחפו שנים רבות, הממשלה התרשלה וטרם גיבשה תכנית לאומית כוללת להתחדשות עירונית, שתיתן מענה גם ליישובים שבהם הכדאיות הכלכלית נמוכה. כתוצאה מכך, הצורך בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ובשיפור המיגון הביטחוני ביישובי הפריפריה אינו מקבל מענה מספק.

אפס היתרי בנייה בערים מסוימות בפריפריה

נכון ליולי 2025, מקודמות בישראל תכניות פינוי-בינוי הכוללות 479,772 יחידות דיור ב-814 מיזמים שונים, בשלבי תכנון ואישור שונים. מדובר בממוצע של כ-590 יחידות דיור למיזם.

הדוח מצביע על עלייה של כ-40% במספר יחידות הדיור שאושרו בתכניות פינוי-בינוי בשנת 2024 – כ-57 אלף יחידות דיור, לעומת כ-41 אלף בשנת 2023.

עם זאת, ההתחדשות העירונית ממשיכה להיות מרוכזת באזורי הביקוש. כ-58% מהמיזמים בארץ (472 מתוך 814) מקודמים או מבוצעים במחוזות תל אביב והמרכז. מיזמים אלה כוללים כ-56% מכלל יחידות הדיור המוצעות במסגרת ההתחדשות העירונית – כ-145 אלף יחידות דיור במחוז המרכז וכ-123 אלף במחוז תל אביב.

במחוז ירושלים מקודמים 137 מיזמים, המהווים כ-95% מהמיזמים במחוז, ובהם כ-48 אלף יחידות דיור מתוך כ-57 אלף יחידות דיור המוצעות בכלל המחוז.

לעומת זאת, במחוזות הצפון והדרום יחד מקודמים ומבוצעים 98 מיזמים בלבד, הכוללים כ-80 אלף יחידות דיור – נתון הדומה להיקף הפעילות במחוז חיפה לבדו, שבו מקודמים 97 מיזמים ובהם כ-71 אלף יחידות דיור.

התמונה בולטת במיוחד בערי הפריפריה. לפי הדוח, בין השנים 2017–2025 לא הונפקו כלל היתרי בנייה ב-23 מיזמי פינוי-בינוי המקודמים בערים בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה – כולן רשויות המצויות באזורים בעלי סיכון גבוה לרעידות אדמה וחלקן גם חשופות לאיומים ביטחוניים.

הכדאיות הכלכלית ממשיכה להכתיב את המפה

מבקר המדינה מציין כי הגורם המרכזי המשפיע על קידום מיזמי התחדשות עירונית הוא הכדאיות הכלכלית. אף שהתקבלו החלטות ממשלה והוכנו דוחות שהדגישו את הצורך לקדם התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה, ובפרט בקריית שמונה, בשל הצורך בחיזוק מבנים ובשיפור המיגון הביטחוני לצד קרבתה לקו השבר הסורי-אפריקאי – בפועל ההתקדמות בשטח מוגבלת.

הדוח מצביע על כך שהמיזמים באזורים הזקוקים ביותר להתחדשות, הן מסיבות ביטחוניות והן בשל סיכון סייסמי, ממשיכים להתמודד עם חסמים משמעותיים.

בפועל, הציבור אינו ממהר לעבור להתגורר בפריפריה, והביקושים הנמוכים מקשים על יצירת כדאיות כלכלית למיזמים. כתוצאה מכך, יזמים חוששים להשקיע בפרויקטים שעלולים להסתיים במלאי דירות שלא יימכר.

פערי מידע בין הגופים הממשלתיים

ממצא נוסף שעולה מהדוח הוא קיומם של פערים משמעותיים בין הנתונים שמציגים משרד הבינוי והשיכון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והרשויות המקומיות שנבדקו.

לדברי המבקר, "הפערים מעידים על היעדר תיאום בעדכון המידע בין הגופים האמורים לשתף פעולה בתהליכי ההתחדשות העירונית – דבר העלול להשפיע על קבלת ההחלטות ועל הפניית משאבים הולמת לצורך קידום מיזמים אלה".

ניצול נמוך של התקציבים

הדוח מצביע גם על פערים בין הרשויות המקומיות במימוש התקציבים שאושרו להן במסגרת הסכמי המסגרת שנחתמו עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשנת 2023.

בפועל, שיעור הניצול הכולל של התקציבים שהוקצו במסגרת הסכמים אלה עומד על כ-33% בלבד, נתון המעיד על קושי במימוש המשאבים שנועדו לסייע בקידום תהליכי ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ.