היום לפני 113 שנה, התרחשה פגיעת האסטרואיד הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, פגיעה בבוקר קיצי חם בסיביר, רוסיה. כיום נהוג לציין את האירוע בתור "יום האסטרואיד" מדי שנה ב -30 ביוני, ביום השנה למה שמכונה כיום פיצוץ טונגוסקה.
הפיצוץ התרחש מעל שטח היערות הצפוני המאוכלס בדלילות מעל נהר פודקמנאיה טונגוסקה במה שעכשיו ידוע כ-"קראסנויארסק קראי".
הפיצוץ שחרר מספיק אנרגיה בכדי להרוג עשרות אלפי איילים ולשטח כ-80 מיליון עצים על פי שטח של 2,150 קמ"ר. עדים דיווחו שראו כדור אש – אור כחלחל, בהיר כמעט כמו השמש – נע על פני הרקיע, ואחריו נשמע קול פיצוץ רועם כירי מרגמה. גלי ההלם של הפיצוץ שברו חלונות במרחק מאות קילומטרים והפילו אנשים על רגליהם.
אולם עשרות שנים חלפו עד שמישהו יכול היה להסביר את שהתרחש, שכן פרט אחד באירוע הפך אותו לתעלומ, טונגוסקה – מעולם לא נמצא מכתש. אפילו בלי עדויות לפגיעה ישירה בפני כדור הארץ, מדענים עדיין סיווגו אותו כאירוע פגיעה. התיאוריה המרכזית היא שהאובייקט הנכנס מעולם לא פגע בכדור הארץ, אלא במקום זאת התפוצץ באטמוספירה וגרם למה שמכונה פרץ אוויר. סוג זה של פיצוץ אטמוספרי עדיין היה מספיק כדי לגרום נזק מאסיבי ליער באזור.
מדענים קבעו כי האובייקט הוא ככל הנראה אסטרואיד אבני בגודל של בניין בן עשרים וחמש קומות. האסטרואיד נסע במהירות של כ-54,000 ק"מ לשעה והתפוצץ בגובה של חמישה עד עשרה ק"מ מעל פני כדור הארץ.
מדוע לקח כל כך הרבה זמן (החלק הארי של המאה ה-20) עד שמדענים הבינו מה גרם לאירוע טונגוסקה? ראשית, עבר כמעט עשור עד שהמדענים הראשונים הגיעו לאזור נידח זה של סיביר. בשנת 1927 הוביל ליאוניד קוליק את משלחת המחקר הסובייטית הראשונה שחקרה את אירוע טונגוסקה. הוא ערך טיול ראשוני באזור, ראיין עדים מקומיים וחקר את האזור בו נפלו העצים.
אבל קוליק לא מצא שברי מטאוריט או מכתש פגיעה.
כתוצאה מחקירתו הראשונית של קוליק, רקחו כמה תיאוריות פרועות כדי להסביר את אירוע הטונגוסקה. אנשים טענו שזה נגרם ממפגש עם חללית או עצם בלתי מזוהה כזה או אחר. מאוחר יותר, הם הצביעו על חור שחור-שחור, או חלקיק של חומר אנטי-חומר.
האמת מעניינת באותה מידה, ואולי יותר מפחידה … כי זה יכול לקרות שוב.

התנגדות לתוכנית ההתחדשות העירונית של החברות אביב וצרפתי במתחם בן-גוריון, הרא"ה והגת בשכונת הלל: הוועדה המקומית דורשת לצמצם את היקפי הבנייה בשל עומס בינוי חריג

מיזם "אם לאם" מעניק ליולדות תושבות גבעתיים ליווי אישי ותמיכה רגשית ומעשית בשנה הראשונה לאחר הלידה. בעקבות הביקוש, התוכנית מתרחבת ובקרוב ימנה מערך המתנדבות 40 מלוות

הוועדה המקומית מגבשת מדיניות שתאפשר לקדם תכניות לחיזוק מבנים שנבנו לפני 1980, גם כאשר היתר הבנייה המקורי לא אותר בארכיונים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה את המשך קידומה של תוכנית להקמת מעבר אקולוגי עילי סמוך למחלף מאחז, שיאפשר לצבאים ישראליים ולחיות בר נוספות לחצות בבטחה את כביש 6

בעבר בריכת שחייה במתחם מגורים נחשבה לסמל יוקרה. כיום היא הופכת לחלק מחוויית המגורים. מתחם גני אלרם בר"ג, הכולל בריכה חצי אולימפית, הוא דוגמה לכך. האם בריכה היא יתרון משמעותי בבחירת דירה, והאם היא מצדיקה את עלויות התחזוקה?

תוכניות ההתחדשות העירונית צפויות להוסיף אלפי יחידות דיור לעיר, שכבר כיום מדורגת כצפופה בישראל אחרי בני ברק. לצד הגידול במספר התושבים, התוכניות מבקשות לתת מענה לצורכי העיר

זינוק במבצעי המימון: 45% מהדירות נמכרו עם הטבות בספטמבר, כשהקבלנים מעדיפים להעניק הטבות לרוכשים במקום להוריד מחירים

מחירי הדירות בשכונות המרכזיות יורדים, היזמים מגבירים את מבצעי המכירות, ותוכנית ההתחדשות הענקית בדרום העיר מתמודדת עם קשיים כלכליים ואינה עומדת ברף הרווחיות

מחירי הדירות בשכונות המרכזיות יורדים, היזמים מגבירים את מבצעי המכירות, ותוכנית ההתחדשות הענקית בדרום העיר מתמודדת עם קשיים כלכליים ואינה עומדת ברף הרווחיות

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

המציאות הביטחונית בישראל הפכה את הממ"ד מאמצעי מיגון רצוי לצורך חיוני בבניינים משותפים. כמה דיירים צריכים להסכים להוספת ממ"דים, מהן זכויות המתנגדים והאם הצורך הביטחוני גובר על זכויות הקניין?

התוכנית משתרעת על כ-12.9 דונם וכוללת בניית שלושה מבנים בני 16 קומות ובהם 214 דירות. השינויים נועדו להתאים את הוראות התכנון לקראת הוצאת היתרי בנייה, ללא תוספת זכויות בנייה או שינוי בגובה המבנים

מערך כבאות והצלה קיים תרגיל רחב היקף במגדל הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 320 מטר וכולל 78 קומות. בתרגיל השתתפו כוחות כיבוי, משטרה, מד״א, פיקוד העורף ועיריית גבעתיים

ועדת הערר דחתה את ערר עיריית רמת גן והותירה על כנה החלטה שאפשרה הקמת שלושה מפלסי מרתף בפרויקט תמ״א 38, למרות שהתוכנית המקומית הישנה התירה קומה אחת בלבד. במקביל, הופחת חיוב היטל ההשבחה מ-210 אלף ש"ל ל-5,300 ש"ח בלבד

המטרו מבטיח לשנות את פני גוש דן הצפוף, אבל מי ישלם את המחיר? דוח מבקר המדינה חושף פערים של מיליארדי שקלים ומצביע על כך שמתווה המימון הכולל של הפרויקט טרם סוכם בממשלה. השאלה המרכזית: האם המדינה ערוכה לממן ולהוציאו לפועל?
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


