
ד"ר נגה רוזנפרב
12/04/2025
שתפו:
בחג הפסח אנו מציינים את יציאת מצרים – סיפור יציאה משעבוד לחירות שנחקק בזיכרון הקולקטיבי שלנו. השנה, משמעות החירות מקבלת משנה תוקף כאשר חטופינו בעזה עדיין מוחזקים בשבי, נטולי החירות הבסיסית ביותר.
במשאל זה פנינו לכמה מובילים בתחומם וביקשנו מהם לשתף במנהגי פסח משפחתיים מיוחדים ובתפיסתם האישית לגבי מהות החירות.

חג הפסח הוא זמן מיוחד עבורי, המאפשר לי לפגוש את בני משפחתי, ובמיוחד אלו שגרים רחוק, כמו משפחתי בחיפה. המפגשים הללו מלאים בזיכרונות משותפים, והם מחזקים את הקשרים המשפחתיים שלנו.
אני מאמין בחירות אישית כערך עליון. עבורי, חירות היא היכולת לבטא את עצמי בצורה כנה ואמיתית, לקבל החלטות עצמאיות, ולעמוד על עקרונותיי ביושר ובאומץ. אני מאמין שחשוב לומר את האמת לאנשים, גם כאשר זה לא קל, ולנהוג ביושרה בכל מעשיי.
בערב חג הפסח – בבית של סבתי, אחר כך של אימי וכעת בבית שלנו, כשהבית כבר כשר לחג, מכינים מאכל אחד הכי פשוט שיש אבל הכי טעים שמאחד את כולם סביב השולחן בצהרים לפני כניסת החג – פרוסות תפוחי אדמה מבושל, פרוסות ביצים קשות, בצל ירוק חתוך לעיגולים קטנים, מלח ופלפל ומעל הכל לימון. אי אפשר להפסיק לאכול את זה.
אני מדמיינת את עצמי לאחר המלחמה, חופשיה להתחיל את הריפוי האמיתי שלי ושל משפחתי, את החיים האחרים שהגורל זימן לנו.


מכיוון שאני בזוגיות פרק ב' בחיי, המסורת האישית שלי בפסח עברה עדכון גירסה. השנה נחגוג ליל סדר גדול וחגיגי עם כל הילדים הנפלאים שלי ושל בן זוגי ונקרא את ״הגדת החירות״ שהוציא מטה משפחות החטופים. בשנה הבאה נהנה רק שנינו מחופשה שקטה ביעד מרוחק.
החירות האישית שלי, וזו באמת משאלת לב שאני חולקת עם המונים בעם ישראל – היא לראות את כל החטופים בבית. אנחנו לא בני חורין ואין התחלה של שיקום עד שכל החטופים יחזרו הביתה, כולל החללים לקבורה בישראל.
צילום: DHM Studio
בכל שנה, משפחתנו המורחבת מתכנסת לארוחה בליל הסדר והאווירה חגיגית ומרגשת. אחד הרגעים המשמעותיים ביותר עבורי הוא מסורת חיפוש האפיקומן, שנותרה חקוקה בזיכרוני מילדות. הציפייה והריגוש לקראת סיום הארוחה, כשהילדים מחפשים אחר האפיקומן החבוי, יוצרים תחושה מיוחדת שמחברת בין הדורות ומעבירה את מסורת החג הלאה.
השנה, החירות האישית שלי איננה עניין פרטי, אלא תקווה עמוקה ומשותפת לכל עם ישראל. הציפייה לשובם המהיר והבטוח של כל החטופים לביתם ולחיק משפחותיהם מהווה את תמצית משמעות החירות עבורי השנה.
צילום: דויד ששון


החירות האישית שלי היא היכולת לבחור את הדרך בה אני חיה, לפתח את עצמי ולהגשים את חלומותיי מבלי שהחברה תכתיב לי את הדרך. זו חירות שנובעת מהתפתחות אישית ומעשייה יומיומית שמאפשרת לי לממש את הפוטנציאל שלי.
הילדים שלי מחכים מדי שנה לחיפוש האפיקומן וחלוקת המתנות. בכדי לא לאכזב אף ילד, אנחנו עושים מספר סבבים של החבאת האפיקומן כדי לאפשר לכל הילדים במשפחה למצוא את האפיקומן ולזכות במתנה. המנהג הזה הפך לרגע השיא של הסדר עבורם.
בכל חג פסח, המשפחה המורחבת שלנו מתכנסת למפגש משמעותי שהפך למסורת. מעל 20 בני משפחה מגיעים לחגוג יחד את חג החירות. אחת האחריויות המיוחדות שלקחתי על עצמי לאורך השנים היא הכנת סלט פירות עשיר ומגוון. הסלט מוגש בקערה גדולה והפך לחלק בלתי נפרד מהשולחן החגיגי שלנו.
החירות האישית שלי מתבטאת ביכולת להיות יצירתי, לכתוב מאמרים וספרים בחקר ההומור. זוהי חירות שבניתי לעצמי לאורך שנים של התמדה ולימוד.
צילום: איציק רובין


אחד הזיכרונות המשפחתיים היקרים ביותר שלי מחג הפסח קשור לסבא שלי ז"ל. בכל שנה, במהלך קריאת ההגדה, היה לסבא מנהג מיוחד שהפך לחלק בלתי נפרד מהטקס המשפחתי שלנו. בזמן אמירת עשר המכות, סבא היה אוחז בסכין ומטפטף יין אל תוך צלחת או כוס מיוחדת עבור כל מכה שהוזכרה. המנהג הזה הפך לרגע מכונן בסדר הפסח שלנו והשאיר את חותמו על משפחתנו.
החירות האישית שלי מתבטאת בבחירה מודעת של האנשים שסובבים אותי. עבורי, חירות אמיתית היא היכולת להקיף את עצמי באנשים שבמחיצתם אני מרגישה משוחררת באמת – אנשים שמאפשרים לי להיות מי שאני ללא שיפוט או ציפיות.
צילום: נועה מנשרוב
אנחנו עורכים סדר כהלכתו. בפיוטים בסיום ההגדה אנחנו שרים חלק מהבתים במנגינה שנשתמרה מבית אבא וסבא מבודפשט, וחלק במנגינה הנפוצה כעת במקומותינו. המלחמה הבין-דורית בכל שנה היא על הסדר של המנגינות ועל הכמות של הבתים בכל מנגינה.
לפי הפירוש שלי, הפסוק מספר איוב "הלא צבא לאנוש" הוא תיאור קולע למצבו של האדם אשר כפוף בכל שלב בחייו לצווים הבלתי נראים של החברה בה הוא חי: משפחה, חברים, אופנה, או עבודה. השלב הראשון של חירות היא עצם ההכרה בעובדה הזאת. השלב השני, הוא שחרור מהכבלים הללו, ובעת הצורך להעז לצאת נגד מה שמוחזק כטוב בעיני רוב החברה.


בין הסעודות והקייטנות של פסח, אנחנו משתדלים לשלב טיול בהפתעה. כזה שמחליטים עליו בשש בערב ויוצאים אליו בשלוש לפנות בוקר. זה יכול להיות נסיעה למצדה, להגיע לרכבל הראשון לראות את הזריחה מלמעלה, ואז להמשיך לעין גדי. או לנסוע באמצע הלילה למכתש רמון כדי לעשות את המסלול לפני ששאר עם ישראל מגיע לטייל.
החירות שלי היא לשבת מול דף ריק ולהגות רעיון שלא היה קיים לפני כן, או לחשוב על בדיחה ויזואלית באמצע נסיעה (ולהתפלל שאזכור אותו כשאגיע), או לרשום משחק מילים 'חצי אפוי' בפנקס בטלפון (ואחרי שבוע לנסות לפענח למה זה הצחיק אותי מלכתחילה) ואז, אם יש מזל (ותקציב), פתאום אני עומד על סט צילומים, מוקף בשחקנים מוכשרים, והרעיון הראשוני שהיה רק בראש מופיע על מסך הקולנוע וגורם להמון המון אנשים לצחוק. אין דבר דומה לזה.
צילום: עדי גולדשטיין
המנהג המשפחתי המיוחד שלנו הוא בהתגייסות לעשות סדר בארונות, למיין בגדים, משחקים וחפצים טובים שלא משתמשים בהם. למשך שבועיים נערמות שקיות מלאות ובסיום המיון והסדר הן מועברות דרך עמותות ואנשים טובים שיודעים להעביר הלאה לנזקקים.
אני מרגישה ברת מזל שיש לי חירות אמיתית בתחומי החיים השונים ובחרתי בעשיה חברתית – גם במישור המקצועי וגם במישור ההתנדבותי כמובילת מיזמים חברתיים שונים, ביניהם פעילות "העוגן למשפחות המילואים" בגבעתיים.
צילום: יעל צור
הכתבה התפרסמה גם במגזינים 'גבעתיים פלוס ו-'רמת גן פלוס' מס' 130


אז מה באמת עומד מאחורי דירוגי הבטיחות, ואיך תדעו איזה רכב מתאים לכם ביותר?

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

"זוהי האחריות שלנו – לבנות קהילות המאפשרות לכל יחיד לצמוח, מתוך ידיעה שכולנו רקמה אנושית המרכיבה מגוון זהויות"

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

האמנית עדנה שגב מחברת בין עבר, הווה ויצירה בסטודיו בגבעתיים

אדם גרינברג, מי שהפך לאחד מצלמי הקולנוע המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הוליווד, התחיל כאן, באולפני גבע בגבעתיים.

שדרוג תשתיות החינוך בגבעתיים באמצעות הזרוע הביצועית, חברת יעד, עם בשורה לתושבי מתחם "גבעתיים סיטי" והשכונות הסמוכות לו

החג הכי משמין בשנה הגיע וזה הזמן לסקר הסופגניות ששוות את הקלוריות! שיהיה חג טעים!

שוק הנדל"ן הוא זירה סוערת, שילוב של סכומי עתק, חוסר ודאות ואמוציות. כדי להבטיח את הצלחת העסקה שלכם, חשוב לבחור באיש מקצוע בעל סטנדרטים גבוהים של ידע, אתיקה ואחריות – מתווך חבר לשכה הוא הסטנדרט הגבוה ביותר

אופטיקה בריל קידס מציעים חוויית ראייה צבעונית, מקצועית ומותאמת במיוחד לילדים ובני נוער

דמיינו עולם עתידני שבו הטכנולוגיה המוכרת לנו מעולם לא נוצרה: מה היה קורה אילו לא היו ממציאים את האינטרנט?

גיל ברק מספר על הדרך מהמגרשים בגבעתיים ורמת גן לאולמות באירופה

עדי אברהמי, זמרת, יוצרת ומלחינה מביאה לבמה סיפורים אישיים המעובדים לשירים.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


