בין השכול האיטלקי לתקומה בגבעתיים

כאן, הסיפור חוזר אל גבעת רמב"ם שבגבעתיים. מתחם אנצו סרני הממוקם בגבעה, מאבני היסוד של העיר, חלק ממפעל חייו של ישראל טיבר. אנצו סרני חקוק בזיכרון הלאומי, אך אם נחקור מעט יותר, נגלה לצדו דמות ענקית נוספת הלוא היא, עדה סרני, רעייתו.

עדה, שנולדה ברומא למשפחת אסקרלי האמידה והתחנכה בלב האצולה האיטלקית, בחרה בחיי חלוציות בקיבוץ גבעת ברנר. לאחר שבעלה אנצו צנח מאחורי קווי הגרמנים ב-1944 ועקבותיו אבדו, יצאה עדה למסע חיפושים נועז באיטליה. כשגילתה שהוצא להורג בדכאו, בחרה להישאר על אדמת איטליה ולהמשיך את דרכו. היא הפכה לאישה היחידה, שפיקדה על המוסד לעלייה ב', וזכתה לכינוי 'הגברת בשמלה השחורה'. בזכות קשריה עם צמרת השלטון האיטלקי, היא פיקדה על שיגורן של עשרות ספינות ולמעלה מ-20,000 מעפילים וביניהם הזוגות, שחגגו את תחילת חייהם החדשים בחצר כנרת.

בימים אלו, עיריית גבעתיים מקדמת פרויקט התחדשות עירונית במתחם אנצו סרני 38-42. התכנית מציעה בנייה מודרנית והרחבת המרחב הציבורי. זוהי הזדמנות נפלאה, כשם שהמבנים מתחדשים, לשלב גם את ההכרה בפועלה של עדה סרני במרחב העירוני. שילוב סיפורה לצד בעלה בשכונה המתחדשת, יהיה צעד של צדק היסטורי ושוויון תרבותי. זו הדרך שלנו להבטיח, שההתחדשות האדריכלית תהיה ספוגה בערכים ובזהות של אלו שבזכותם אנו בונים כאן היום.

התמונות מאתר 'בנתיבי העפלה'