כביש 721 העולה לבית אורן, הוא הכביש אליו כיוונתי הפעם. כביש זה הידוע בזכות פיתוליו הסמוכים, וזכור מהשריפה הגדולה בכרמל, הוא מדד בוחן לכל רכב שרוצים לבחון את גמישות המנוע שלו, וצריך להתפלל ולקוות כי בזמן הזה יהיה הכביש ריק מתנועה, או אלו שיסעו לפנינו ילחצו בגז, על מנת שנוכל להביא את הרכב למלוא הפגנת ביצועיו.

הנוסעים שבאו איתי פחות אוהבים את הניסיונות שלי להמריא קצת יותר מהמקובל, אבל כך או כך לא הצלחתי לחוש בחוסר אוויר או נמרצות כלשהי.

נהפוך הוא, המנוע החזק ושימוש תכוף בשיפטרים (אוף, שמישהו כבר ימציא לזה מילה מדויקת בעברית), שמאחורי ההגה להעלאה והורדת הילוכים באופן ידני, מאפשרים למנוע הזה לקחת כל עליה בקלילות.

תיסע הרבה, אומר לי רפאל שמוסר לי את מאזדה CX90, שהגיע בצבע סגול יין עמוק (המופיע במפרט תחת השם "ארטיזן אדום"), שעוצר נשימה לכל מי שפוגש אותו לראשונה.

הצבע הזה הוא רק התחלה של מסע גילוי גדול.

גדול כמו הרכב שיכול להוביל שישה, שבעה, ואפילו שמונה נוסעים (תלוי בקונפיגורציה פנימית).

ולא רק הרכב גדול.

גם המנוע.

גדול.

וחזק.