09/10/2024
09/10/2024
יום רביעי, 09 באוקטובר 2024

"מה קורה כשחושבים קצת מחוץ לקופסא"

עו"ד דניאל פולנסקי שקל (43), עובדת סוציאלית, מתגוררת בגבעתיים, נשואה ליניב ואם לשלוש בנות ● ב-1991 הוריה העמיסו את רכושם על הלאדה המשפחתית ויצאו למסע מקייב עד ישראל ● לפני כחודש איבדה את אביה שנפטר ממחלה קשה ועכשיו היא טסה עם משלחת של ה'ג'וינט' לעזור לפליטים אוקראינים ● סיפור של אומץ והשראה

ד"ר נגה רוזנפרב

"גם אנחנו היינו פליטים. לא ברחנו מהמלחמה, אבל עזבנו הכול ויצאנו חסרי כל אל הלא נודע. בתקווה לחיים טובים יותר. בתקווה להקים בית חדש. היום אני מארחת משפחה של פליטים בביתי בגבעתיים וטסה לעזור לפליטים מאוקראינה, אשר בורחים ממלחמה אמיתית.

אלה פליטים שהארץ המובטחת לא מחכה להם, אנשים שבורחים אל הלא נודע, פליטים אמיתיים, והאויב הוא אח לשעבר, אותו אח עמו נלחמו האוקראינים, הבלרוסים, ושאר העמים נגד הנאצים.  סבא רבה שלי נהרג ליד חרקוב המופצצת, הסבא רבה השני עבר את כל המלחמה כמנהל בית חולים צבאי, מטפל בחיילים פצועים בלי חומרי הרדמה, בלי תרופות. עברו 80 שנה וההיסטוריה חוזרת על עצמה. הקרבות ליד חרקוב, מחסור בחומרי הרדמה. רק האויב הוא שונה.

אם יש דבר אחד שלמדתי בבית הספר שם, זה היה שנעשה הכול כדי למנוע מלחמה. אבל כמו תמיד, באימפריית הפשע, אין משמעות למילים ואין דבר כזה נאמנות לאח או חבר."

"...אבא אמר: 'אנחנו עוברים למדינה חדשה, נהייה חסרי כל, אז לפחות שיהיה לנו אוטו'. והתחיל לתכנן איך נגיע לישראל במכונית. הוא נסע למוסקבה, קנה מפות של כל המדינות שבדרך והשיג ויזת מעבר מכל מדינה"

דניאל נולדה וגדלה בקייב אוקראינה, אז ברית המועצות, בת יחידה לאלנה – אומנית במקצועה ומרק פולנסקי שהיה מהנדס בניין. "ההורים שלי תמיד ידעו שנעלה לישראל, רק לא ידעו מתי. כשהייתי בת 11 הם הגישו בקשה לעלייה, ואחרי כשנתיים הגיע האישור. במקביל האזרחות שלנו בוטלה ולקחו לנו את תעודות הזהות. ההורים הודיעו לי שבקרוב נצא לדרך אני שמחתי על ההרפתקה שמחכה לי".

ברית המועצות התפרקה סופית ב-25 בדצמבר 1991 ומשפחת פולנסקי החליטה לעלות לארץ. "אבא שלי היה לגמרי מאוהב במכונית ה'לאדה' שלו. הבדיחה בבית הייתה שבסדר העדיפויות שלו הוא: 'לאדה', אמא שלי ורק אחר-כך אני. באותם ימים, הרשו להוציא מברית המועצות רק 50 דולר לאדם, אז אבא אמר: 'אנחנו עוברים למדינה חדשה, נהייה חסרי כל, אז לפחות שיהיה לנו אוטו'. והתחיל לתכנן איך נגיע לישראל במכונית. הוא נסע למוסקבה, קנה מפות של כל המדינות שבדרך והשיג ויזת מעבר מכל מדינה".

הייתה לכם משפחה בישראל?

"הסבים מצד אמא שלי עלו שבועיים לפנינו לארץ ושכרו לכולנו דירה בחולון כדי שיהיה לנו לאן להגיע. סבתא שלי מצד אבא נשארה באוקראינה ולכן הוריי השאירו לה את כל הכסף שלא יכולנו לקחת איתנו כדי שתוכל להזדקן בכבוד. כמה ימים אחרי שיצאנו, ממשלת ברית המועצות ביטלה את השטרות של 50 ו-100 רובל וכל הכסף שהשארנו לסבתא במזומן, ירד לטימיון."

יצאנו לדרך ביום חורפי וקר בינואר 1991 כשבישראל עמדה לפרוץ מלחמת המפרץ. ידענו שזה עומד לקרות אבל לא פחדנו. ברוסית אומרים על אנשים אמיצים כמו אבא שלי: 'הים מגיע רק עד הברכיים שלו'. כלומר, שום דבר לא מפחיד אותו או גורם לו לעצור מלבצע את התוכנית שלו. העמסנו את המזוודות עם הבגדים, הספרים ואוכל על ה'לאדה'. מספרת דניאל.

"מקייב נסענו לוורשה, שם התארחנו במשך חמישה ימים אצל חברים של המשפחה, המשכנו לפראג ושם ישנו באוטו ואכלנו מאוכל שהבאנו מהבית: שימורי בשר וירקות, נקניקים ולחמים. המדינה הבאה אליה הגענו הייתה יוגוסלביה, שם התארחנו אצל חברים של ההורים שלי בנובי-סאד (כיום סרביה).

כשהגענו למעבר ההררי שבין יוגוסלביה ליוון, שומרי הגבול הזהירו אותנו מפני הנהיגה בכבישים מכוסי הקרח. אבא שלי, שתרגל נהיגה על קרח לפני שיצאנו למסע, אמר להם שהוא יסתדר ולכן הם נתנו לנו לעבור. פחדתי נורא בעיקר כשהוא צעק שאין לו ברקסים. לא ברור איך, אבל עברנו את זה בנס.

במעבר הגבול ליוון ביקשו מאיתנו להציג דרכונים אבל לא היו לנו. כששאל השומר בעמדה: 'איזה פשע עשיתם שגם לילדה לקחו את האזרחות?, אבא שלי ענה לו: 'נולדנו יהודים'."

"סבתא שלי מצד אבא נשארה באוקראינה ולכן הוריי השאירו לה את כל הכסף שלא יכולנו לקחת איתנו כדי שתוכל להזדקן בכבוד. כמה ימים אחרי שיצאנו, ממשלת ברית המועצות ביטלה את השטרות של 50 ו-100 רובל וכל הכסף שהשארנו לסבתא במזומן, ירד לטימיון"

איך הרגשת במעבר מאירופה הקפואה ליוון?

"זה היה כמו לעבור משחור לבן לצבע! אני זוכרת שאתונה היממה אותי… מאירופה הקרה, המושלגת והחשוכה, הגענו למדינת עם שמש, בתים לבנים ותפוזים. הימים היו ימי מלחמת המפרץ, שגרירות ישראל באתונה הייתה סגורה ולא היו מעבורות לישראל."

אז מה עשיתם, איך הסתדרתם?

"נאלצנו לחכות שיפתחו את השגרירות ובינתיים ישנו באוטו. היינו 'הומלסים',  'היהודי הנודד'. בגלל שלרכב שלנו היה מספר זר, בערך כל שעה, דפק לנו שוטר על הרכב ושאל מי אנחנו. כשראו אותי, ריחמנו עלינו ולא פינו אותנו משם.

אחרי יומיים פתחו את השגרירות והודיעו לנו שאין מעבורות לישראל אבל למזלנו, למחרת היום, כשאבא שלי הגיע לשגרירות להתעדכן, אמרו לו: 'עכשיו, דחוף, יש מעבורת' ונתנו לו כרטיסים'. אבא שלי הכין שלט עם המילה 'פיראוס' שהראיתי לאנשים בדרך כדי שיכוונו אותנו והיה קשה לפלס את הדרך ברחובות הצרים של אתונה עם לאדה עמוסה במזוודות.

כשהגענו לנמל פיראוס, הבנו שמדובר במעבורת קטנה ושקיבלנו כרטיסי ישיבה על הסיפון. עלינו עליה עם הלאדה ובמהלך ההפלגה פקדה אותנו סערה אדירה בים. כשהתקרבנו לנמל חיפה, לא נתנו לנו להיכנס כי העיר בדיוק הופצצה. אחרי שלושה ימים בים, נכנסנו לנמל. כשירדנו מהמעבורת, קפץ עלינו עיתונאי ושאל: 'למה עליתם ארצה באמצע מלחמה?' ואבא שלי ענה: 'החלטנו לקשור את חיינו במדינה הזו, לטוב ולרע'."

"נסענו במחשבה שלא בטוח שאם אי פעם נתראה עם הסבתא שנותרה באוקראינה!

סוף דבר

משפחת פולנסקי מצאה את ביתה בישראל והצמיחה כאן שורשים. דניאל הייתה כמעט בת 13 כשהגיעה לארץ, היא למדה עברית ורכשה חברים. "התחלתי לעבוד ולהיות עצמאית בגיל 14, ההורים היו עסוקים בהישרדות ואני הייתי עסוקה בלשרוד את גיל ההתבגרות".

הסבתא שנותרה באוקראינה והייתה שותפה מרכזית בחייה של דניאל הגיעה לכאן. "נסענו במחשבה שלא בטוח שאם אי פעם נתראה! לשמחתי בהמשך נפתחו הגבולות והיא עזרה לי לגדל את הבנות שלי, ושמרנו על קשר חם, עד יום פטירתה, לפני כשלוש שנים.

'הלאדה' החזיקה אצלינו עד שנת 2002 ונסעה יותר ממיליון קילומטרים. בדיעבד, אני לא מבינה את האומץ של ההורים שלי, לנסוע לישראל ברכב, בלי טלפונים, בלי ג'י פי אס שלא היה אז, בלי דרכונים, בלי ביטוח רפואי וכמעט בלי כסף, בחורף ובשלגים.

העלייה שלנו ארצה אמנם ארכה חודש, אבל הייתה מיוחדת והרפתקנית. זה מה שקורה כשחושבים קצת מחוץ לקופסא" אומרת דניאל ומחייכת.

אולי יעניין אותך
08/03/2018

המנות שיעשו לכם את הקיץ – פרויקט מיוחד

הקיץ הגיע שוב, הטמפרטורות בחוץ עולות, וצריך מנות שיעשו לנו קצת קריר בלב (אם לא בפה). מה מתחשק? אז ככה, מתחשק לאכול מנות קלילות, צבעוניות, ואולי אפילו מצננות. קבלו את מצעד המנות הכי מתאימות
11/05/2022

"אני 'תופרת' לכל מתאמנת את מה שמתאים לגזרתה, מידותיה, צרכיה ורצונותיה!"

מאמנת הכושר ענבר חן – PEACH מפעל לחיטוב ישבנים
01/23/2021

זום זום זום… הסכנה שבלימוד מרחוק

זום זום זום… הסכנה שבלימוד מרחוק הכותבים: אביב בריל ומרינה טראוביץ לילדים שלנו המבלים שעות רבות ביום מול המחשב והסמארטפון: טיק טוק יוטיוב ופייסבוק – נוספה כעת גם למידה מקוונת שפירושה שעות רבות נוספות וסכנה […]
02/28/2022

שמעתם וקראתם שיש טיפות עיניים במקום משקפיים, האם זה מתאים לכם?

מנהל המזון והתרופות האמריקאי – FDA אישר לשיווק טיפות המכווצות את האישון על ידי שיתוק השריר ה"ציליארי" לזמן מוגבל של עד כעשר שעות ומתקנות זמנית את היכולת לבצע אקומודציה, מיקוד של העדשה התוך עינית לקרוב. […]
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
כתבות השער

איך סיפור נולד?

איך הפכו כל הרעיונות של 22 תלמידי כתה ה' במרכז המחוננים והמצטיינים סחל"ב בגבעתיים לספר אחד משותף ומרתק 'אסקייפ – התעלומה במבנה הקסום'

קראו עוד»
כתבות השער

סיפור מהסרטים בשלושה ימים

איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.

קראו עוד»
כתבות השער

כפר עזה שלי

"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"

קראו עוד»
Shape
Shape
הכתבות האהובות
כתבות השער

איך סיפור נולד?

איך הפכו כל הרעיונות של 22 תלמידי כתה ה' במרכז המחוננים והמצטיינים סחל"ב בגבעתיים לספר אחד משותף ומרתק 'אסקייפ – התעלומה במבנה הקסום'

קראו עוד»
כתבות השער

סיפור מהסרטים בשלושה ימים

איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.

קראו עוד»
כתבות השער

כפר עזה שלי

"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"

קראו עוד»
Shape
Shape

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן