"מה קורה כשחושבים קצת מחוץ לקופסא"

דניאל נולדה וגדלה בקייב אוקראינה, אז ברית המועצות, בת יחידה לאלנה – אומנית במקצועה ומרק פולנסקי שהיה מהנדס בניין. "ההורים שלי תמיד ידעו שנעלה לישראל, רק לא ידעו מתי. כשהייתי בת 11 הם הגישו בקשה לעלייה, ואחרי כשנתיים הגיע האישור. במקביל האזרחות שלנו בוטלה ולקחו לנו את תעודות הזהות. ההורים הודיעו לי שבקרוב נצא לדרך אני שמחתי על ההרפתקה שמחכה לי".

ברית המועצות התפרקה סופית ב-25 בדצמבר 1991 ומשפחת פולנסקי החליטה לעלות לארץ. "אבא שלי היה לגמרי מאוהב במכונית ה'לאדה' שלו. הבדיחה בבית הייתה שבסדר העדיפויות שלו הוא: 'לאדה', אמא שלי ורק אחר-כך אני. באותם ימים, הרשו להוציא מברית המועצות רק 50 דולר לאדם, אז אבא אמר: 'אנחנו עוברים למדינה חדשה, נהייה חסרי כל, אז לפחות שיהיה לנו אוטו'. והתחיל לתכנן איך נגיע לישראל במכונית. הוא נסע למוסקבה, קנה מפות של כל המדינות שבדרך והשיג ויזת מעבר מכל מדינה".

הייתה לכם משפחה בישראל?

"הסבים מצד אמא שלי עלו שבועיים לפנינו לארץ ושכרו לכולנו דירה בחולון כדי שיהיה לנו לאן להגיע. סבתא שלי מצד אבא נשארה באוקראינה ולכן הוריי השאירו לה את כל הכסף שלא יכולנו לקחת איתנו כדי שתוכל להזדקן בכבוד. כמה ימים אחרי שיצאנו, ממשלת ברית המועצות ביטלה את השטרות של 50 ו-100 רובל וכל הכסף שהשארנו לסבתא במזומן, ירד לטימיון."

יצאנו לדרך ביום חורפי וקר בינואר 1991 כשבישראל עמדה לפרוץ מלחמת המפרץ. ידענו שזה עומד לקרות אבל לא פחדנו. ברוסית אומרים על אנשים אמיצים כמו אבא שלי: 'הים מגיע רק עד הברכיים שלו'. כלומר, שום דבר לא מפחיד אותו או גורם לו לעצור מלבצע את התוכנית שלו. העמסנו את המזוודות עם הבגדים, הספרים ואוכל על ה'לאדה'. מספרת דניאל.

"מקייב נסענו לוורשה, שם התארחנו במשך חמישה ימים אצל חברים של המשפחה, המשכנו לפראג ושם ישנו באוטו ואכלנו מאוכל שהבאנו מהבית: שימורי בשר וירקות, נקניקים ולחמים. המדינה הבאה אליה הגענו הייתה יוגוסלביה, שם התארחנו אצל חברים של ההורים שלי בנובי-סאד (כיום סרביה).

כשהגענו למעבר ההררי שבין יוגוסלביה ליוון, שומרי הגבול הזהירו אותנו מפני הנהיגה בכבישים מכוסי הקרח. אבא שלי, שתרגל נהיגה על קרח לפני שיצאנו למסע, אמר להם שהוא יסתדר ולכן הם נתנו לנו לעבור. פחדתי נורא בעיקר כשהוא צעק שאין לו ברקסים. לא ברור איך, אבל עברנו את זה בנס.

במעבר הגבול ליוון ביקשו מאיתנו להציג דרכונים אבל לא היו לנו. כששאל השומר בעמדה: 'איזה פשע עשיתם שגם לילדה לקחו את האזרחות?, אבא שלי ענה לו: 'נולדנו יהודים'."