"מה שחשוב לי ביצירה הינו העומק, המתח, הזרימה והריגוש"

האמנית נילי קשאני מציירת אירועים עולמיים וזיכרונות מבית סבא באיראן

מאת: דבורה בוצ'מן

שתפו:

ילדות ומשפחה

נילי קשאני נולדה באיראן למשפחה אמידה ביותר שעסקה במסחר בשטיחים. "הילדות שלי באירן בתקופה של השאה הייתה טובה מאוד, חיינו לצד האוכלוסיה המוסלמית ואפילו למדתי בבית ספר מוסלמי ולא הייתה שום בעיה עד שהחלו גילויי אנטישמיות. ב-1965 כנערה צעירה בת 17 עליתי לארץ. שנתיים לאחר מכן נישאתי ונולדו לנו בת ובן."

נושאי הציור שלי התגבשו בעקבות אירועי הטרור בעולם, אסון נפילת מגדלי התאומים, והפליטים מאפגניסטן [...] ותקופות שונות בחיי כמו ילדותי בבית סבא, מורשת אריגת השטיחים הפרסית ועוד.

האמנות

"אל האמנות הגעתי בעקבות הצורך להביע רגשות עזים שהצטברו לאחר מחלה קשה. למדתי אצל הפסל והצייר צביקה לחמן במסגרת האקדמיה ואני עוסקת באמנות ובהוראת אמנות ומלמדת במועדון 'אלון' וכן ב'בית ראשונים' בגבעתיים במסלול הגיל השלישי. אני משתייכת לאיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל, חברה באיגוד הציירים והפסלים ברמת גן-גבעתיים ופעילה בהנהלת האיגוד ובארגון תערוכות.

נושאי הציור שלי התגבשו בעקבות אירועי הטרור בעולם, אסון נפילת מגדלי התאומים, והפליטים מאפגניסטן והושפעו רבות מאמנים כגון פיקסו, סזאן ומאטיס. במרכז היצירה שלי דמויות שונות במצבים מגוונים והן מייצרות מפגש עם תקופות שונות בחיי כמו ילדותי בבית סבא, מורשת אריגת השטיחים הפרסית ועוד. אני מציירת במכחול ובספטולה, בצבעי שמן, בפחם ובפסטל יבש. לאחרונה אני עוסקת גם ביצירת תבליטים על משטחים באמצעות טכניקת נעצים בשילובי חוטי תיל ושעם."

ערך מוסף

"מוזיקה קלאסית נותנת לי השראה לבחירה בשימושי הצבע, וחקירת האובייקט שנבחר – מבוצעת כרישום בפחם. אני יכולה להגיע להחלטה שהעבודה הושלמה, אבל תמיד ישנה אפשרות לחזור לאותה העבודה ולהמשיך לעבוד עליה אחרי שכבר עברה תקופה. מה שחשוב לי ביצירה הינו העומק, המתח, הזרימה והריגוש. אלה הם מרכיביה החשובים של יצירתי".

הדובדבן שבקצפת

"אני משתתפת בקביעות בתערוכות בארץ ובחו"ל ואף הצגתי את ציורי במשכן הכנסת בירושלים. בשנת 2011 זכיתי במקום הראשון בתחרות מטעם ליונס ובשנת 2012 זכיתי בציון לשבח בתחרות הגמר הארצית של הארגון."

כיום, אני לומדת במסלול של לימודי תעודה בבית ספר לפיסול, ציור ורישום 'האָטֶלְיֶה', ואני מציגה את ציורי בתערוכה 'יצירות חדשות'. הציורים בתערוכה הם אקספרסיביים ומבוצעים בצבעים רוויים וחמים. הדמויות מצויות בסיטואציות שונות העוסקות בתיאטרון בכלל, ובהצגה 'החולה המדומה' בפרט. שחקנים שעוטים מסכות, סצנות שמאחורי הקלעים וכן דמויות מהקהל המתבוננות בהצגה, או שוהות בבית הקפה הסמוך לתיאטרון בשיח ידידותי לאחר ההצגה או אולי לקראתה.

הציורים מייצרים חוויה סובסטנטיבית במרחב ומתקיימים בתחום שבין הפיגורטיבי למופשט. הם מנסים לשחזר מציאות וחותרים לעורר בצופה חוויה רגשית אינטואיטיבית. הם בוחנים את היחס בין הדימוי לחלל בו הוא נתון."

12/14/2025