מהם אתגרי התרגום שאת בדרך כלל נתקלת בהם?

"לעברית יש כמה תכונות מובנות שמקשות הרבה פעמים על התרגום אליה. קודם כול, מכיוון שמדובר בשפה שחזרה לשימוש יומיומי רק במאה שעברה, חסרות לה הרבה מילים שנכנסו לשימוש בשפות אחרות בתקופה שבה היא הייתה רדומה. למשל, באנגלית יש כל מיני מילים שונות לכרכרות שמעבירות מידע על גודלן, מספר הסוסים הרתומים אליהן, הייעוד שלהן וכו'. אבל כשמתרגמים ספר עתיר כרכרות לעברית, קיים קושי לייצג את כל ההבדלים האלה. בל נשכח שבעברית כמעט לכל שם עצם, פועל ותואר יש צורת זכר וצורת נקבה, ולכן בכל פעם שבאנגלית מופיעה מילה ניטרלית כמו child או doctor, לי אין ברירה אלא להחליט באיזה מין דקדוקי להשתמש, ויש מקרים שבהם זה יוצר בעיות לא פשוטות.

בספר "מישהו מקשיב לי?" מאת אליס אוזמן, שיצא ממש לאחרונה בהוצאת רימונים, עניין המגדר היה ממש משמעותי. בספר היו לא פחות משלוש דמויות שהיה חשוב להשאיר את המגדר שלהן עמום, כל אחת מסיבותיה שלה. באנגלית זה לא מאוד מסובך, אבל בעברית נדרשו ממני פתרונות יצירתיים. ובאמת השתמשתי במערך שלם של פתרונות ולא דבקתי רק בסוג אחד. למשל, לפעמים השתמשתי ב"הוא או היא", לפעמים דאגתי לנסח את המשפטים באופן שיאפשר לי להשתמש במילים שלפחות בכתב הן ניטרליות כגון "רוצה", "מקווה", "שלך", "אותך" ובמקומות שבהם זה נראה לי טבעי ונכון השתמשתי גם בנקודה הא-מגדרית (למשל, בהתייחסות לדמות מסוימת כ"היוצר.ת").

איך זה להיות בקשר עם סופרים שאת היצירות שלהם את מתרגמת?

"האמת היא שלא תמיד אני יוצרת קשר עם הסופרים שאני מתרגמת, אבל כשאני כן יוצרת קשר זו הרבה פעמים חוויה נעימה. אחת הסופרות אפילו עזרה לי לפתור בעיה קשה (באופן לא מפתיע, שוב משהו שקשור למגדר) באמצעות שכתוב של פסקה מסוימת. סופרת נורבגית מקסימה בשם טוני אלמייל, שתרגמתי ספר ילדים שלה לפני 8 שנים, ונעשתה חברת פייסבוק שלי, מגיבה מדי פעם על התמונות של החתולות שלי ויצא לנו גם להתכתב במסנג'ר של הפייסבוק".

אם כבר בחתולים עסקינן, חמוטל מוקפת בצוות פרוותי לעניין, שלפעמים גם מסייע בפתרון דילמות תרגומיות ומשמש ע. מתרגם לכל דבר ועניין.