
קדילאק אסקלייד – האס האמריקאי
הנהג, שיפעיל את רגל ימין, ישמע ממעמקי חרטום הספינה קול רעם עמוק והספינה תפתח מבער שיזיז את 2.6 הטון של הטנק האמריקאי
חמוטל ילין נולדה להורים ישראלים דוברי עברית, וכצעירותה למדה לבד את השפות אנגלית והולנדית על בוריין. בשילוב גישה מדויקת לשפה העברית, ואהבה עזה לעולם הספר, לא פלא שהיא אחת המתרגמות העסוקות ביותר היום בישראל
מאת דקל חן
צילום: איציק רובין
שתפו:
"נולדתי וגדלתי בבאר-שבע ועברתי לגבעתיים ב-2007", מספרת ילין. "זאת הייתה אהבה מחיפוש דירה ראשון – משהו באווירה ובאנשים היה מזמין וידידותי מההתחלה. כבר כשעברתי שמתי לב, למשל, לריבוי חנויות ממכר מוצרים לבעלי חיים, ולמצבם הטוב יחסית של חתולי האזור. אני גם אוהבת את העובדה שהכול נמצא במרחק הליכה קצרה מהבית – מקומות בילוי, בערך כל סוג של חנות, ספריות, משרדים, כמעט כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו. ומצד שני, ביום-יום יש לי שקט. זה שילוב מנצח".
חמוטל ילין היא אולי הסלבריטאית הגבעתיימית הכי אנונימית שתכירו. היא לבטח תשב בויולה, בזליק או במרלן כשאתם תחלפו על פניה, ולא תדעו שמדובר במי ששמה מתנוסס על גבי כריכות של עשרות ספרים הנמכרים בישראל בהצלחה.
"הרבה מהאנגלית שלי, עוד בתור ילדה, הגיעה מצפייה בטלוויזיה ומהאזנה לשירים. כשהייתי בת עשר המשפחה שלי נסעה לטיול של קרוב לחודשיים לאמריקה וההורים שלי אהבו לספר איך לקראת סוף הטיול איזו קרובת משפחה סיפרה להם כמה שהיא נהנתה לשוחח איתי והם היו המומים, כי לפי מיטב ידיעתם ידעתי רק מילים ספורות", היא נזכרת.
כאמור, גם על תרגום ספרים מהולנדית חמוטל חתומה, בהם אחד מספרי הילדים המתוקים שראו כאן אור – "אדי, בלה ופלו" מאת אינגה מול, (רימונים 2020).
"להולנדית הגעתי די במקרה בגיל 23 דרך נערה הולנדית חמודה שהתחלתי להתכתב איתה על תוכנית טלוויזיה ששתינו אהבנו. אני סיפרתי לה קצת על השפה שלי, היא סיפרה לי קצת על השפה שלה והתחלתי להשתעשע בלימוד מילים וביטויים בהולנדית. עם השנים זה נעשה מין תחביב נחמד שעסקתי בו בשעות הפנאי שלי. למדתי בעיקר מהאינטרנט, קצת מספרים ומשירים. אבל את הדחיפה הרצינית ההולנדית שלי קיבלה בעצם בעשור האחרון, אחרי שקניתי טלפון חכם ונעזרתי באפליקציות של לימוד שפה, רדיו, טלוויזיה ועוד. אני בעצמי קצת המומה עדיין מההתקדמות הרבה שהצלחתי להשיג בלימוד שפה בעשור החמישי לחיי".
אז כיצד 'התגלגלת' למקצוע הזה?
"במבט לאחור, כמעט לא ברור לי איך הגעתי אליו רק בשלב כה מאוחר בחיי. הוא כל-כך מתאים לי מכל-כך הרבה בחינות. כשעברתי לגבעתיים הייתי כבר בתחילת שנות השלושים לחיי אבל עוד לא היה לי מקצוע מוגדר. מצאתי עבודה בחנות ספרים בתל אביב וניסיתי להבין מה אני רוצה לעשות בטווח הארוך יותר. אחד הרעיונות שפלרטטתי איתו היה תרגום ספרים, אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל אפילו. חברה שהכרתי בזכות העניין המשותף שלנו בספרים עודדה אותי ללכת ללמוד את המקצוע. ואכן למדתי לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א, שבסיומם התחלתי את הקריירה שלי כמתרגמת".
אם לא היית מתרגמת, במה סביר שהיית עוסקת היום?
"האמת שגם עם להיות מתרגמת, אני עוסקת בעוד כמה דברים. אני גם מלמדת אנגלית, בעיקר בתחום ההכנה לבחינות אקדמיות, ואני גם מפתחת חומרי לימוד להוראת אנגלית, גם זה בדגש על בחינות אקדמיות. מלבד זאת, אני גם עוסקת בקטנה בקידום אורגני, בעיקר בכל הקשור לכתיבת תוכן".
מעבר לכל זה, חמוטל גם מכהנת בהתנדבות כיו"ר איגוד אנשי הספר, שפועל למען שיפור מעמדם ותנאי עבודתם של אנשי מקצועות הספר כגון מתרגמים, עורכים, מגיהים וכו'.
מהם אתגרי התרגום שאת בדרך כלל נתקלת בהם?
"לעברית יש כמה תכונות מובנות שמקשות הרבה פעמים על התרגום אליה. קודם כול, מכיוון שמדובר בשפה שחזרה לשימוש יומיומי רק במאה שעברה, חסרות לה הרבה מילים שנכנסו לשימוש בשפות אחרות בתקופה שבה היא הייתה רדומה. למשל, באנגלית יש כל מיני מילים שונות לכרכרות שמעבירות מידע על גודלן, מספר הסוסים הרתומים אליהן, הייעוד שלהן וכו'. אבל כשמתרגמים ספר עתיר כרכרות לעברית, קיים קושי לייצג את כל ההבדלים האלה. בל נשכח שבעברית כמעט לכל שם עצם, פועל ותואר יש צורת זכר וצורת נקבה, ולכן בכל פעם שבאנגלית מופיעה מילה ניטרלית כמו child או doctor, לי אין ברירה אלא להחליט באיזה מין דקדוקי להשתמש, ויש מקרים שבהם זה יוצר בעיות לא פשוטות.
בספר "מישהו מקשיב לי?" מאת אליס אוזמן, שיצא ממש לאחרונה בהוצאת רימונים, עניין המגדר היה ממש משמעותי. בספר היו לא פחות משלוש דמויות שהיה חשוב להשאיר את המגדר שלהן עמום, כל אחת מסיבותיה שלה. באנגלית זה לא מאוד מסובך, אבל בעברית נדרשו ממני פתרונות יצירתיים. ובאמת השתמשתי במערך שלם של פתרונות ולא דבקתי רק בסוג אחד. למשל, לפעמים השתמשתי ב"הוא או היא", לפעמים דאגתי לנסח את המשפטים באופן שיאפשר לי להשתמש במילים שלפחות בכתב הן ניטרליות כגון "רוצה", "מקווה", "שלך", "אותך" ובמקומות שבהם זה נראה לי טבעי ונכון השתמשתי גם בנקודה הא-מגדרית (למשל, בהתייחסות לדמות מסוימת כ"היוצר.ת").
איך זה להיות בקשר עם סופרים שאת היצירות שלהם את מתרגמת?
"האמת היא שלא תמיד אני יוצרת קשר עם הסופרים שאני מתרגמת, אבל כשאני כן יוצרת קשר זו הרבה פעמים חוויה נעימה. אחת הסופרות אפילו עזרה לי לפתור בעיה קשה (באופן לא מפתיע, שוב משהו שקשור למגדר) באמצעות שכתוב של פסקה מסוימת. סופרת נורבגית מקסימה בשם טוני אלמייל, שתרגמתי ספר ילדים שלה לפני 8 שנים, ונעשתה חברת פייסבוק שלי, מגיבה מדי פעם על התמונות של החתולות שלי ויצא לנו גם להתכתב במסנג'ר של הפייסבוק".
אם כבר בחתולים עסקינן, חמוטל מוקפת בצוות פרוותי לעניין, שלפעמים גם מסייע בפתרון דילמות תרגומיות ומשמש ע. מתרגם לכל דבר ועניין.
שתפי את הקוראים שלנו באיזה טריק או סוד כמוס שבו משתמשים מתרגמים כדי לפתור בעיה או להגיע להחלטה הנכונה בדבר בחירת תרגום כזו או אחרת?
"זה לא כזה סוד: בעיניי הכי חשוב לדעת, ולא להתבייש, לשאול שאלות ולהיעזר באנשים אחרים. אני אחת המנהלות של קבוצת מתרגמים ועורכים בפייסבוק וכמעט לא עובר יום שבו אני לא מעלה לשם כמה שאלות בנוגע לדברים שאני לא לגמרי בטוחה בנוגע אליהם. חוץ מזה, יש לי שלל יועצים מבין חבריי, מכריי וקרובי משפחתי – פיזיקאי, ביולוגית, קבלן, אדריכלית, מומחית ללבוש היסטורי, יועצת לענייני לטינית ויוונית ועוד ועוד. כמו כן, על כל תרגום שלי עוברת עורכת תרגום ודואגת לנכש שגיאות, ללטש את הסגנון ולעזור לי להגיע להחלטות הנכונות. אז נכון שבסופו של דבר אני עושה את חלק הארי של העבודה ואני היא זו שחתומה על התרגום, אבל אם לא הייתי נעזרת באחרים התרגומים שלי היו הרבה פחות מוצלחים".
איזו שפה לדעת היא היפה והמעניינת בעולם? מדוע?
"יש בעולם כל-כך הרבה שפות ואני יודעת רק שלוש, אז אין לי מושג. אני חושבת שבסופו של דבר זה קצת כמו התאהבות באנשים. אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מתאהבים באדם אחד ולא באחר, שעל פניו היה יכול אולי להתאים לנו יותר. זה פשוט משהו שקורה בגלל נסיבות החיים וקורטוב של קסם בלתי מוסבר. אז אני אוהבת מאוד אנגלית והולנדית ויש עוד כמה שפות שלמדתי ממש בקטנה והייתי רוצה להרחיב את ידיעתי בהן (צרפתית, איטלקית, ערבית, שפת הסימנים). אולי עוד אעשה את זה בהמשך, מי יודע?"
טיפ שלך למתרגם המתחיל?
"אם מישהו או מישהי חולמים להיות מתרגמים, אני ממליצה להם מאוד ללמוד תרגום. אמנם אין פיקוח על התחום הזה ואין מניעה לעבוד בו גם בלי השכלה מתאימה, אבל אני מרגישה שהלימודים תרמו לי המון ידע וכלים וגם תפיסות שמכוונות את דרכי כמתרגמת".
הנהג, שיפעיל את רגל ימין, ישמע ממעמקי חרטום הספינה קול רעם עמוק והספינה תפתח מבער שיזיז את 2.6 הטון של הטנק האמריקאי
ראיון "אני עוזר לאנשים להפוך עסקאות מורכבות לנעימות, פשוטות ומשתלמות" הבשורה המהפכנית בתחום הנדל"ן של אדם גורל ד"ר נגה רוזנפרב צילום: נטלי רוז שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email
ראיון עם אמן הפסיפס רמי אלון, שבעקבות שתי בנותיו המתגוררות בגבעתיים, הגיעו הוא ורעייתו לגור כאן
‘הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב’ כך אמרה לי בניסיון להסביר את הדחף לכתיבה
עו"ד צביקה ניר הוא יו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ● נשוי לדליה, אב לשלוש בנות, סב לשישה ואח שכול של עמוס שנפל במלחמת יום הכיפורים
טלי ארגמן, מאסטרו בניצוח על תזמורת.
טלי ארגמן, שהייתה ממלאת מקום ראש העירייה, מתמודדת לראשות עיריית גבעתיים,
“האופנובנק” רוני ליבוביץ – בסוף כל אחד נתפס רוני ליבוביץ, המוכר לציבור הרחב בכינויו ‘האופנובנק’, ביצע לאור יום 21 מעשי שוד, בסניפי בנקים שונים, ופשוט ‘שיגע’ את המדינה כולה. תוך כדי אסף לא מעט מעריצים
אתם מכירים אותה כנסיכה אלזה בסרט המצויר של אולפני וולט דיסני “לשבור את הקרח” (Frozen) בחיים האמיתיים מונה מור (40) היא זמרת, שחקנית תיאטרון ומדבבת של עשרות סדרות וסרטים
"יזמים המציעים להוביל את בעלי הדירות, כאשר אותם בעלים אינם עדיין מיוצגים, עלולים לנצל את כוחן על בעלי הדירות ולהשאיר קצוות פתוחים בהסכם, המאפשרים להם לספח אליהן אחוזים רבים מהתמורה שיכולה הייתה להגיע לבעלי הדירות"
פורד פיתחה את הברונקו כמתחרה ישיר למותג המפורסם, ג'יפ. חמישה דורות של הברונקו נמכרו משנת 1966, וזה שלפנינו כאן, נציג הדור השישי
"רק זה מה שחסר לי בחיים, להגשים חלומות" כתב מאיר שלו בספרו "כימים אחדים" (מפי הדמות של 'עודד). כתב, ולא ידע כי הוא זה שיגשים חלום
הטבה ארץ הפלאות של יָאיוֹי קוּסָאמה כל מה שרציתם לדעת על האמנית היפנית ולא היה לכם את מי לשאול ד"ר נגה רוזנפרב שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter
הקרנת סרט בתוך אולם ספורט בבית ספר מקומי – היה אירוע נפוץ בשנות השמונים […] משפחות שלמות היו הולכות יחד להקרנה, עם כל השכנים וזו הייתה חגיגה של התקהלות חברתית עם תוספת תרבותית"
אם גם אתם שמעתם את הכתב והפרשן הפוליטי ספי עובדיה מספר חוויות מגבעתיים בתוכנית הבוקר שלו בגלי צה"ל, או צפיתם בליאור קינן, הכתבת והמגישה מדווחת מהשטח וזיהיתם את הרחוב שלכם ברקע במהדורה של חדשות 13, זה לא במקרה. הזוג הנשוי מתגורר ממש כאן בגבעתיים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!