כפר עזה שלי
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
חמוטל ילין נולדה להורים ישראלים דוברי עברית, וכצעירותה למדה לבד את השפות אנגלית והולנדית על בוריין. בשילוב גישה מדויקת לשפה העברית, ואהבה עזה לעולם הספר, לא פלא שהיא אחת המתרגמות העסוקות ביותר היום בישראל
מאת דקל חן
צילום: איציק רובין
שתפו:
"נולדתי וגדלתי בבאר-שבע ועברתי לגבעתיים ב-2007", מספרת ילין. "זאת הייתה אהבה מחיפוש דירה ראשון – משהו באווירה ובאנשים היה מזמין וידידותי מההתחלה. כבר כשעברתי שמתי לב, למשל, לריבוי חנויות ממכר מוצרים לבעלי חיים, ולמצבם הטוב יחסית של חתולי האזור. אני גם אוהבת את העובדה שהכול נמצא במרחק הליכה קצרה מהבית – מקומות בילוי, בערך כל סוג של חנות, ספריות, משרדים, כמעט כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו. ומצד שני, ביום-יום יש לי שקט. זה שילוב מנצח".
חמוטל ילין היא אולי הסלבריטאית הגבעתיימית הכי אנונימית שתכירו. היא לבטח תשב בויולה, בזליק או במרלן כשאתם תחלפו על פניה, ולא תדעו שמדובר במי ששמה מתנוסס על גבי כריכות של עשרות ספרים הנמכרים בישראל בהצלחה.
"הרבה מהאנגלית שלי, עוד בתור ילדה, הגיעה מצפייה בטלוויזיה ומהאזנה לשירים. כשהייתי בת עשר המשפחה שלי נסעה לטיול של קרוב לחודשיים לאמריקה וההורים שלי אהבו לספר איך לקראת סוף הטיול איזו קרובת משפחה סיפרה להם כמה שהיא נהנתה לשוחח איתי והם היו המומים, כי לפי מיטב ידיעתם ידעתי רק מילים ספורות", היא נזכרת.
כאמור, גם על תרגום ספרים מהולנדית חמוטל חתומה, בהם אחד מספרי הילדים המתוקים שראו כאן אור – "אדי, בלה ופלו" מאת אינגה מול, (רימונים 2020).
"להולנדית הגעתי די במקרה בגיל 23 דרך נערה הולנדית חמודה שהתחלתי להתכתב איתה על תוכנית טלוויזיה ששתינו אהבנו. אני סיפרתי לה קצת על השפה שלי, היא סיפרה לי קצת על השפה שלה והתחלתי להשתעשע בלימוד מילים וביטויים בהולנדית. עם השנים זה נעשה מין תחביב נחמד שעסקתי בו בשעות הפנאי שלי. למדתי בעיקר מהאינטרנט, קצת מספרים ומשירים. אבל את הדחיפה הרצינית ההולנדית שלי קיבלה בעצם בעשור האחרון, אחרי שקניתי טלפון חכם ונעזרתי באפליקציות של לימוד שפה, רדיו, טלוויזיה ועוד. אני בעצמי קצת המומה עדיין מההתקדמות הרבה שהצלחתי להשיג בלימוד שפה בעשור החמישי לחיי".
אז כיצד 'התגלגלת' למקצוע הזה?
"במבט לאחור, כמעט לא ברור לי איך הגעתי אליו רק בשלב כה מאוחר בחיי. הוא כל-כך מתאים לי מכל-כך הרבה בחינות. כשעברתי לגבעתיים הייתי כבר בתחילת שנות השלושים לחיי אבל עוד לא היה לי מקצוע מוגדר. מצאתי עבודה בחנות ספרים בתל אביב וניסיתי להבין מה אני רוצה לעשות בטווח הארוך יותר. אחד הרעיונות שפלרטטתי איתו היה תרגום ספרים, אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל אפילו. חברה שהכרתי בזכות העניין המשותף שלנו בספרים עודדה אותי ללכת ללמוד את המקצוע. ואכן למדתי לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א, שבסיומם התחלתי את הקריירה שלי כמתרגמת".
אם לא היית מתרגמת, במה סביר שהיית עוסקת היום?
"האמת שגם עם להיות מתרגמת, אני עוסקת בעוד כמה דברים. אני גם מלמדת אנגלית, בעיקר בתחום ההכנה לבחינות אקדמיות, ואני גם מפתחת חומרי לימוד להוראת אנגלית, גם זה בדגש על בחינות אקדמיות. מלבד זאת, אני גם עוסקת בקטנה בקידום אורגני, בעיקר בכל הקשור לכתיבת תוכן".
מעבר לכל זה, חמוטל גם מכהנת בהתנדבות כיו"ר איגוד אנשי הספר, שפועל למען שיפור מעמדם ותנאי עבודתם של אנשי מקצועות הספר כגון מתרגמים, עורכים, מגיהים וכו'.
מהם אתגרי התרגום שאת בדרך כלל נתקלת בהם?
"לעברית יש כמה תכונות מובנות שמקשות הרבה פעמים על התרגום אליה. קודם כול, מכיוון שמדובר בשפה שחזרה לשימוש יומיומי רק במאה שעברה, חסרות לה הרבה מילים שנכנסו לשימוש בשפות אחרות בתקופה שבה היא הייתה רדומה. למשל, באנגלית יש כל מיני מילים שונות לכרכרות שמעבירות מידע על גודלן, מספר הסוסים הרתומים אליהן, הייעוד שלהן וכו'. אבל כשמתרגמים ספר עתיר כרכרות לעברית, קיים קושי לייצג את כל ההבדלים האלה. בל נשכח שבעברית כמעט לכל שם עצם, פועל ותואר יש צורת זכר וצורת נקבה, ולכן בכל פעם שבאנגלית מופיעה מילה ניטרלית כמו child או doctor, לי אין ברירה אלא להחליט באיזה מין דקדוקי להשתמש, ויש מקרים שבהם זה יוצר בעיות לא פשוטות.
בספר "מישהו מקשיב לי?" מאת אליס אוזמן, שיצא ממש לאחרונה בהוצאת רימונים, עניין המגדר היה ממש משמעותי. בספר היו לא פחות משלוש דמויות שהיה חשוב להשאיר את המגדר שלהן עמום, כל אחת מסיבותיה שלה. באנגלית זה לא מאוד מסובך, אבל בעברית נדרשו ממני פתרונות יצירתיים. ובאמת השתמשתי במערך שלם של פתרונות ולא דבקתי רק בסוג אחד. למשל, לפעמים השתמשתי ב"הוא או היא", לפעמים דאגתי לנסח את המשפטים באופן שיאפשר לי להשתמש במילים שלפחות בכתב הן ניטרליות כגון "רוצה", "מקווה", "שלך", "אותך" ובמקומות שבהם זה נראה לי טבעי ונכון השתמשתי גם בנקודה הא-מגדרית (למשל, בהתייחסות לדמות מסוימת כ"היוצר.ת").
איך זה להיות בקשר עם סופרים שאת היצירות שלהם את מתרגמת?
"האמת היא שלא תמיד אני יוצרת קשר עם הסופרים שאני מתרגמת, אבל כשאני כן יוצרת קשר זו הרבה פעמים חוויה נעימה. אחת הסופרות אפילו עזרה לי לפתור בעיה קשה (באופן לא מפתיע, שוב משהו שקשור למגדר) באמצעות שכתוב של פסקה מסוימת. סופרת נורבגית מקסימה בשם טוני אלמייל, שתרגמתי ספר ילדים שלה לפני 8 שנים, ונעשתה חברת פייסבוק שלי, מגיבה מדי פעם על התמונות של החתולות שלי ויצא לנו גם להתכתב במסנג'ר של הפייסבוק".
אם כבר בחתולים עסקינן, חמוטל מוקפת בצוות פרוותי לעניין, שלפעמים גם מסייע בפתרון דילמות תרגומיות ומשמש ע. מתרגם לכל דבר ועניין.
שתפי את הקוראים שלנו באיזה טריק או סוד כמוס שבו משתמשים מתרגמים כדי לפתור בעיה או להגיע להחלטה הנכונה בדבר בחירת תרגום כזו או אחרת?
"זה לא כזה סוד: בעיניי הכי חשוב לדעת, ולא להתבייש, לשאול שאלות ולהיעזר באנשים אחרים. אני אחת המנהלות של קבוצת מתרגמים ועורכים בפייסבוק וכמעט לא עובר יום שבו אני לא מעלה לשם כמה שאלות בנוגע לדברים שאני לא לגמרי בטוחה בנוגע אליהם. חוץ מזה, יש לי שלל יועצים מבין חבריי, מכריי וקרובי משפחתי – פיזיקאי, ביולוגית, קבלן, אדריכלית, מומחית ללבוש היסטורי, יועצת לענייני לטינית ויוונית ועוד ועוד. כמו כן, על כל תרגום שלי עוברת עורכת תרגום ודואגת לנכש שגיאות, ללטש את הסגנון ולעזור לי להגיע להחלטות הנכונות. אז נכון שבסופו של דבר אני עושה את חלק הארי של העבודה ואני היא זו שחתומה על התרגום, אבל אם לא הייתי נעזרת באחרים התרגומים שלי היו הרבה פחות מוצלחים".
איזו שפה לדעת היא היפה והמעניינת בעולם? מדוע?
"יש בעולם כל-כך הרבה שפות ואני יודעת רק שלוש, אז אין לי מושג. אני חושבת שבסופו של דבר זה קצת כמו התאהבות באנשים. אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו מתאהבים באדם אחד ולא באחר, שעל פניו היה יכול אולי להתאים לנו יותר. זה פשוט משהו שקורה בגלל נסיבות החיים וקורטוב של קסם בלתי מוסבר. אז אני אוהבת מאוד אנגלית והולנדית ויש עוד כמה שפות שלמדתי ממש בקטנה והייתי רוצה להרחיב את ידיעתי בהן (צרפתית, איטלקית, ערבית, שפת הסימנים). אולי עוד אעשה את זה בהמשך, מי יודע?"
טיפ שלך למתרגם המתחיל?
"אם מישהו או מישהי חולמים להיות מתרגמים, אני ממליצה להם מאוד ללמוד תרגום. אמנם אין פיקוח על התחום הזה ואין מניעה לעבוד בו גם בלי השכלה מתאימה, אבל אני מרגישה שהלימודים תרמו לי המון ידע וכלים וגם תפיסות שמכוונות את דרכי כמתרגמת".
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"
עו"ד ד"ר יובל חן, מהמובילים בתחום הוצאת אזרחות גרמנית, מייצג אלפי אנשים מול הרשויות בגרמניה לקבלת אזרחות גרמנית מאז שנת 1997
“לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית” סיפורו של דב רוזנפרב, איש האשכולות, השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל
בגבעת קוזלובסקי, ברחוב המרי, נמצאת
הנקודה היפה ביותר של העיר גבעתיים –
תצפית מרהיבה הפונה למערב, המאפשרת
צפייה פנורמית מרשימה של העיר תל
אביב
“האופנובנק” רוני ליבוביץ – בסוף כל אחד נתפס רוני ליבוביץ, המוכר לציבור הרחב בכינויו ‘האופנובנק’, ביצע לאור יום 21 מעשי שוד, בסניפי בנקים שונים, ופשוט ‘שיגע’ את המדינה כולה. תוך כדי אסף לא מעט מעריצים
כתבות השער הטבה "הכתיבה האישית לא פסקה מעולם וחיכתה בסבלנות" אלה החיים של נעמי לבנון-קשת ד"ר נגה רוזנפרב צילום: איציק רובין 17/1/2025 שתפו: נעמי לבנון-קשת (74) היא משוררת וסופרת, מראיינת וכותבת עבור מגזין זה. היא
ב- PASITO בית של פלמנקו, מיכל ברט מלמדת פלמנקו עם כל הלב והנשמה – ילדות, נשים וגברים מביעים ויוצרים ומתנועעים לא רק דרך הצעדים והקצב"
זמרות הפופ הייחודיות כובשות את ישראל. טל גיטלר היא זמרת ויוצרת צעירה שעוד תשמעו עלייה לא מעט בהמשך. כזו המביאה גוון קול חדש וסגנון מוזיקלי ייחודי
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
מה עושים ואיך מתנהלים עם התנגדויות לפרוייקט?
ההתנגדויות עשויות להעלות בכל שלב משלבי הפרויקט
מתחם הורודצקי, ריבוע הרחובות של דרך השלום – הורודצקי – משה דיין – דרך הגבורה
ראיון עם האדריכלית רחל יונגמן-פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון של חברת יסקי-מור-סיון אדריכלים, ממשרדי האדריכלות המובילים בארץ
יאנה מרגולין היא מהנדסת בדיקות תוכנה. טמקימת עמותת 'גֵּנִים טובים' – קהילת נשאים ונשאיות BRCA
איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!