
שיחה עם פרופ' יצחק כ"ץ – סוקר ותיק, מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות'
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
18/8/2025
שתפו:
קשה להאמין שלפני כחמש שנים, בשנת 2020, היינו ערב בחירות, סיבוב שלישי, ובשיא עונת הסקרים. ממש כמו עכשיו, לכל ערוץ יש מכון סקרים משלו. כל יומיים סקר, לא חשוב על מה. ובכל זאת ההבדל עצום שכן מאז התהפך עלינו, אזרחי המדינה, העולם שהכרנו והארץ שידענו.
פרופ' יצחק כ"ץ, מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות', הוא 'סוקר הבית' של ערוץ 13 ושל העיתון 'ישראל היום' – הוא עושה סקרים 'בצורה שוטפת' כדבריו גם לגופים מקצועיים ומכובדים כמו לשכת רואי החשבון, עורכי דין, בנקים וסוכני ביטוח המבקשים מידי פעם סקרים בנושאים שונים. הוא גם מי שעומד מאחורי הספר 'עם הסקר', העוסק במתרחש מאחורי הקלעים של עולם הסקרים, הפוליטיקה והעסקים, ובימים אלה, מטבע הדברים וקצב האירועים – ידיו מלאות עבודה.
"עקרונית אין שוני בהרכב אוכלוסיית העונים לסקרים לעומת העבר הלא כל כך רחוק" – הוא מסביר – "עם זאת הצירוף המתמשך של המחאה המשפטית בתוספת המלחמה על כל מה שמתלווה אליה, יצרו אפקט מתמשך ויש לאנשים מה להגיד. יש מעורבות, רצון להשפיע, רצון ואף צורך בשינוי".
מסתבר שדווקא אותן תוצאות מה שהוא מכנה 'אפקט מתמשך', עושות לפחות לכאורה, את עבודת הסוקרים – קלה יותר, ומה שעוד מקל על כך היא העובדה שלפחות נכון לרגע זה – אין תאריך בחירות. נראה שכל אלה, על פניו, יגרמו לנשאלים לענות תשובות אמת.
"בגדול זה נכון ובכל זאת, מנגד עומדת מערכת מורכבת עם הרבה אי ודאויות, והרבה אנשים באמת לא יודעים למי יצביעו"- מסביר הפרופ' כ"ץ – "יש המתלבטים בין מפלגות ויש כאלה המתלבטים אם בכלל להצביע!".
תופעה מעניינת המסתמנת כרגע, בהווה המבולבל ובעתיד הלא ברור שבו כולנו שרויים, אומר הפרופ' כ"ץ כי דווקא הצעירים, בין כפרטים ובין על ארגוניהם השונים, יותר מעורבים במחאה, יותר רוצים לומר את שלהם, להשפיע. "ועם זאת שיהיה ברור: גם הם שרויים באי ודאות. הם 'די באוויר' וזה מורגש בתשובות בסקרים. אם בעבר זה הציבור שהיה אדיש, לא אכפתי, כיום יותר בולט אצלם הרצון להשפיע".
כ"ץ שנולד וגדל בבני ברק, מתגורר זה עשרים שנה בגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה כקצין נ.מ. וחברו הטוב מימי הילדות המוקדמת בבני ברק ועד היום, הוא לא אחר מאשר עוד תושב גבעתיים, המפכ"ל לשעבר דודי כהן.
אחרי הצבא למד כ"ץ מדע המדינה וסוציולוגיה ואת הדוקטורט שלו, בראשית שנות ה-90, עשה במדע המדינה.
"סקר הוא כלי נכון לעכשיו"
באותן שנות ה-90 הרחוקות, לצד הוראה באוניברסיטת תל אביב, הקים ביחד עם עמיתו ד"ר ברוך מבורך, את מכון הסקרים 'מאגר מוחות'.
"סקר הוא כלי נכון לעכשיו. לאותו שבוע"- מסביר הפרופ' כ"ץ, שאת הפרופסורה שלו קבל לפני כעשרים שנה – "לכן צריך להיות זהיר ולא להקיש מהם על תוצאה, כי המציאות פה היא כאוטית, משתנה ברגע. לכן קשה לחזות על פי הסקרים. ביבי יכול לעשות מניפולציה עם העיתוי של תאריך הבחירות כדי לשפר את מצבו. אם המועד יהיה קצר – זהו חסם רציני לכוחות חדשים ויתכן שבמקרה כזה חלק מהם יוותרו. תאריך בחירות מהיר- משחק לטובתו. אין מנוסה וקמפיינר כמוהו, לטוב ולרע. איש לא נלחם כמוהו. ומנגד – אין יריב רציני בצד השני".
מיהם אוהבי הסקרים בימים אלה?
"כשיש מערכת בחירות – אלה הפוליטיקאים עצמם. מה שטוב כמובן לסוקרים" – הוא מעיר בחיוך ומסביר בנימה רצינית יותר: "בליכוד, יש פריימריז, ויש מאה וחמשים אלף מתפקדים ולכן כשיהיה תאריך בחירות יהיו כל מיני קופצים על העגלה בתקווה לקושש קולות. זה כולל גם ח"כים, גם מעומדים בסניפי המפלגה, גם כאלה מטעם עצמם, אם כי לא לכולם יש די תקציב."
ובכל זאת, מי הם ה'פריקים' של הסקרים?
"נתניהו, לפיד, ליברמן ובנט." גנץ, לדבריו – הרבה פחות. ולגבי בנט: "הוא נערך היטב. אחרי הכל היה לו מורה טוב: ביבי".
ומה לגבי המפלגות החרדיות?
"אולי פה ושם ש"ס אבל הרבה פחות מכל האחרים. לש"ס יש מאגרי מידע אדירים שנבנו במשך שנים, ועליהם הם מריצים את הבדיקות שלהם. יש להם יכולת ארגונית מדהימה."
מה עושים מזמיני הסקרים עם התוצאות: האם אם באמת נוהגים, משנים, מחליטים – לפי התוצאות או שמא לא מתייחסים אליהם?
"הדוגמא הבולטת בבחירות 2020 הייתה זו של שאול מופז, שהזמין סקר שתוצאותיו היו עגומות בעליל באשר לסיכוייו והוא, בסיוע יועציו, החליט ללכת על קלף הרחמים, האמפתיה, ה'אנדרדוג'. התוצאות ידועות.
כל הפוליטיקאים המובילים, כשהם נשאלים בטלוויזיה לגבי תוצאות סקר כזה או אחר שמראה את מצבם העגום – נוטים לזלזל ולבטל אותו. בפועל: כולם לוקחים את התוצאות ברצינות. גנץ למשל רואה את התרסקותו מול העיניים ויתכן שבכלל יפרוש. אני בטוח שהוא מתלבט נוכח תוצאות הסקרים. אולי בכלל דרכה של המפלגה נגמרה"- אומר פרופ' כ"ץ ומפרט – "ליברמן עושה סקרים ומתייחס אליהם במלוא הרצינות והמעשיות. במשך שנים הוא בודק את מידת הפופולאריות של אישים שונים ואז מקבל או מצרף אליו אנשים חדשים. הסקר הוא אצלו כלי לקבלת החלטות. הוא בוחן את הסקרים לעומק, ולא רק את אלה שהוא מזמין אלא כל סקר וסקר. כמו גנץ גם אייזנקוט, רואה את המגמה. שניהם מאמינים למציאות. הם אנשים נבונים. אייזנקוט נהנה מאהדה גם בקרב מי שאינם מצביעיו-בפוטנציה, והוא איש שעדיין לא התלכלך. במפגשים עם קהל הוא ייתקל בהרבה אמפתיה – אבל זה לא אומר שבפועל, ביום הבחירות, יצביעו עבורו. עם גנץ זה שונה כי יש כבר אכזבה עמוקה ממנו ולא מצביעים לו".
מה הסיבות לטעויות בסקרים, לעתים מביכות, לעומת תוצאות אמת, והאם יש כיום יותר ציבורים שבעצם מרמים בסקרים?
"לפעמים אפשר לזהות את ה'מרמים' אבל זה קורה בדרך כלל ממש בסקרים של ערב בחירות, דהיינו אלה שמותר לפרסם עד שלושה ימים לפני הבחירות. יש רמאויות גלויות בקלפיות מדגם. אנשים או אף התארגנויות במגזרים מסוימים שבכוונה רוצים 'לסדר' את הסוקר ולהביא לתוצאות שגויות. עוד סיבה לטעויות אפשריות בסקר, שגם הן מתרחשות בעיקר ערב בחירות, היא שיש אנשים שמחליטים ממש ברגע האחרון למי להצביע ואם בכלל. וכמובן שיש יותר ויותר התארגנויות אינטרנטיות, עם חשד ל'תגמול' לכאורה, שנועדו להשפיע ובהחלט עשויים להטות את התוצאות. זה דבר שכבר נוכחנו בו כשראינו תוצאות לא סבירות בישובים מסוימים."
באחרונה גוברת הנטייה להשחיר, להשמיץ, לפגוע בצד השני, ולא חשוב בכלל מיהו 'הצד השני' כל עוד נשמרת ה'חלוקה' של שמאל וימין. האם קמפיין שלילי הוא דרך נכונה?
"זו טקטיקה מסוכנת שעשויה בהחלט לפגוע גם במי שעושה את הקמפיין הזה, ולחזור אליו כבומרנג. מצד שני, עם הזמן זה הפך למשהו מאד קל. בעזרת בוטים, בתשלום, שהמלכלך מסתתר מאחוריהם וחושב שלא יודעים מיהו ובשליחות מי הוא פועל. ובכל זאת, כיון שיש אמצעים שמאפשרים זאת – זה מפתה גורמים מסוימים במערכת"- מסביר פרופ' כ"ץ "אני אמליץ לפוליטיקאי להשתמש בקמפיין שלילי לעתים נדירות מאד וזאת באחת משני ברירות: האחת – כשהמועמד הינו נקי כפיים כך ששום דבר לא ידבק בו עצמו, ובמקביל יש לו בידיים קלף מוצק כנגד הצד השני. והשנייה היא כשהמועמד הינו כבר במצב נואש ואין לו מה להפסיד.
לצד הקמפיין השלילי ישנו כמובן גם קמפיין 'תסמונת האנדרדוג' המקביל של 'קמפיין הגוועלד', זה שביבי יודע לנצל ולסחוט עד תום גם כשהלימון נראה כבר מיובש לגמרי. "בסוג זה של קמפיין הוא הקורבן הקבוע. זה שרודפים אותו"- אומר הפרופ' כ"ץ ומוסיף: 'מה שהיה נכון ב-2020 נכון אף יותר גם עכשיו. מה שביבי עשה בעבר הלא רחוק, במערכת הבחירות הקודמת ובאלה שקדמו לה, הוא ממשיך בשיטת 'אני המסכן', 'אני הקורבן' ומעלה זאת לדרגת אמנות. הוא עושה זאת בעקביות ולאורך זמן וזה עובד על הבייס שלו".
כסוקר של ערוץ 13 הוא יכול להשוות את תוצאות הסקרים של 'מאגר מוחות' לאלה שעושים בערוץ כאן-11 או בערוץ 12 כמו גם בערוצי הרדיו. הוא לא יכול להשוות לתוצאות, התמיד שונות בעליל, שמציגים בסקרי ערוץ 14.
מה ההסבר לפערים הבולטים הללו?
"אני לא יכול לדבר על סקרי ערוץ 14 ולא לבקר אותם כי אין לי מושג איך הם נעשים. ברור שכאשר התוצאות כל הזמן, באופן שיטתי, שונות משאר הערוצים – כולנו מרימים גבה ומעלים השערות כי בבירור זה לגמרי לא סביר."
מה לא מגלים לכם שאתם חותמים על הסכם?
הסכמי התחדשות עירונית: מה שלא מגלים לכם בין השורות
הטעות היקרה ביותר של מוכרי דירות: ההתמכרות למחיר הגבוה כולם רוצים למכור במחיר הכי גבוה – אבל לפעמים דווקא המחיר הוא מה שמפיל את העסקה אדם גורל יועץ נדלן 18/8/2025 שתפו אִילוּסְטְרַצְיָה להמחשה בלבד: Gemini
העורף הישראלי השתנה, אך לא לגמרי. המציאות דורשת הכרעות מהירות בבינוי ותכנון
איך משפיע הערת אזהרה על מיזמי התחדשות עירונית? מה שלא מגלים לכם בין השורות
כאשר בעלי דירות בוחרים לוותר על ליווי מקצועי – הם לא תמיד מבינים את המחיר האמיתי של ההחלטה
מה לא מגלים לכם שאתם חותמים על הסכם?
הסכמי התחדשות עירונית: מה שלא מגלים לכם בין השורות
העורף הישראלי השתנה, אך לא לגמרי. המציאות דורשת הכרעות מהירות בבינוי ותכנון
יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.
ראש העירייה רן קוניק על הפיכת גבעתיים לעיר חכמה, השקעה במצוינות ושיקום תשתיות ועל האתגרים הכלכליים והביטחוניים שנותרו לעיר
איך הפכו חן ומוטי ריכטר את האהבה שלהם לפיצה לעסק משגשג – החל מהקמת הרשת בישראל וכעת גם בהולנד
חייו של איציק רובין דרך עדשת ההתנדבות, שיקבל את המתנה הגדולה מכולן – אות "יקיר העיר" גבעתיים
יובל קלו, שחקנית, זמרת ומדבבת היא כוכבת עולה בעולם הבמה
לביא מור הוא רק בן 12, עולה לכיתה ז' בבית ספר כצנלסון והוא כבר המדבב בתפקיד הראשי בסרט 'אליאו' של דיסני ופיקסאר. דור שני לדיבוב
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!