להיות ממוקדים

אביבה מאמינה במה שהיא מכנה 'להיות ממוקדים'. לא להתפזר ולטפל בהרבה אנשים בו זמנית. היא מעדיפה מספר אופטימלי של חיילים ומשפחות מלוות ויצירת סיטואציה שאפשר לכנותה 'משפחה'! "הם מקבלים פה את הכי טוב שאפשר לתת ואת נותנת להם כל מה שקובי קבל, כי אני רוצה שהם יתרכזו בלתת את המקסימום לצבא. זו המורשת של קובי"- היא מסבירה ומעירה: "מצד שני הם לא מפונקים. הם שומרים היטב על הציוד כמו גם על הניקיון – בדיוק כמו שעושים בכל בית. הם לומדים להתחשב בצרכי האחר ולהתנהל נכון בבית עצמו. כמו שלקובי שלנו היה 'ארגז כלים' שהפך אותו למצטיין, כך אנחנו מנסים, בכל כוחנו, להעניק להם את ארגז הכלים הזה, שילווה אותם אחר כך, בחיים."

בית של נתינה

לא פשוט ללוות חייל בודד. יש גם מהמורות בדרך והיו גם מקרים שלא צלחו. קרה שחיילים לא סיימו את שהותם במקום, כמתוכנן. למשל כאלה שעברו עבירות משמעת ובחטיבה הוחלט שלא ראוי שיתגוררו ב'בית קובי'. גם כאלה שעשו 'נפקדות'- אינם ראויים לחדר בבית הזה, שכולו ערכים ונתינה, משולבים זה בזה.

"הוצאה מהמקום אינה דבר שנעשה בהבל פה"- מבהירה אביבה – "זה תהליך מורכז, שנעשה עם החטיבה. יש התראה, ושיחות וכשזה כבר קורה, והחייל יוצא מפה  אני יודעת שמבחינתי: עשיתי כל מה שביכולתי. קרה גם שדברים לא עלו יפה כשחייל אמר שאינו רוצה משפחה מלווה אלא רק לגור ב'בית קובי'. זה לא עובד אצלנו. המגורים פה באים בשילוב משפחה מלווה לאורך כל הדרך".

סדנת כבוד

באודיטוריום שבמקום מתקיימות, דרך קבע, סדנאות למפקדים, ומדובר בעשרות אלפי מפקדים שעברו בבית הזה! אביבה מספרת כי בסדנאות האלה מקבלים המפקדים כלים להתנהלות עם חיילים בכלל ועם חיילים בודדים בפרט. הם מקיימים פה שלוש סדנאות שהמובילה שבהן היא 'סדנת כבוד', אותה פיתחה אביבה ביחד עם צוות מקצועי. היא עצמה מכשירה את המנחים וזאת על ידי חיבורם לדמותו של קובי. הסדנה השנייה קרויה 'אקלים של כבוד' – העוסקת באווירה ביחידה, והשלישית היא 'אתגרים בעיסוק ברוח צה"ל – המיועדת לקציני חינוך. הביקוש לסדנאות האלה הוא גדול ביותר והפעילויות הללו מתקיימות במקום כמעט מידי יום.