קול השקיפות והאמינות ברכישה או במכירה של דירת מגורים

עסקת נדל"ן ובפרט רכישת דירה למגורים, או להשקעה, זוהי משימה מורכבת ועדיין, אפשרית ביותר ומרגשת עד מאד. נתון מעניין ובפרט בישראל מראה שהאדם הממוצע רוכש דירה פעמיים או שלוש פעמים בחייו כלומר, כל כ – 15 שנים. הנתון הזה רלוונטי יותר כאשר בוחנים על רצף הזמן את רכישת הדירות לטובת מטרת המגורים. חשוב להדגיש זאת מאחר ואם המטרה היא רכישת דירה להשקעה, אזי כמו בכל עסק, הבחינה היא שונה והיא על סמך התשואה שמתקבלת כתוצאה מהרכישה. גם פה צריך להבדיל בין אם המטרה היא תשואה משכירות חודשית ושנתית ובין אם המטרה היא תשואה כתוצר ישיר של עליית ערך הנכס, במיוחד בתקופה של עליות מחירים. בהבנה כללית זו של מהות העסקה וכמה זהו צעד משמעותי עבור שני הצדדים, השקיפות והאמינות שבסיפור מחייבים את שני הצדדים בלפעול בתום לב. יש לכך ערך סנטימנטלי, אנרגטי וכמובן, גם משפטי.

מי הראשון לספר את הסוד?

הסוד, ספר מרתק לכל הדעות שטומן בתוכו חוכמת חיים נשגבת ובלתי רגילה, מהו הסוד, זאת אתם יכולים לגלות בעצמכם וזוהי המלצה אישית ממני אך הסוד הרלוונטי במאמר זה, הוא שיכול לגרום לכך שהעסקה תצליח או ההיפך מכך, תיכשל. חובת שני הצדדים לבצע את מלוא הבדיקות האפשרויות כדי שלבסוף תצא עסקה כדאית ויעילה לכולם. חובת המוכר לגלות כל פרט שנראה לו כחשוב ומהותי ובפרט אם זהו מידע שלא ניתן למצוא בקלות ו/או באופן גלוי כמו למשל, שכן שמרעיש בכל יום בשעה 14:00 בצהריים בהיותו לומד לנגן תיפוף וזהו מחדל סביבתי קיים שכרגע לא ניתן לפתרון או לדוגמה, אם קיימת חריגת בנייה שאינה חוקית וכדומה. חובת הגילוי הנאות אינה אומרת שהמוכר צריך לספר על כל חיסרון שהוא רואה לנכון בנכס שלו שהרי חיסרון מבחינתו יכול להוות כיתרון עבור הרוכש, אם המטבח אינו יאה לו מבחינה חיצונית וזהו חיסרון מבחינתו הרי שזה לא בהכרח יהווה כחיסרון, עבור הרוכש אך חובת המוכר היא כן לספר פרטים שהרוכש לא יכול לגלותם באמצעות בדיקה רגילה. כך או כך, החוק מטיל על כל אחד מהצדדים להתנהל בתום לב, במיוחד בשלב המקדים לחוזה.

לסיכום: 

גילוי נאות ושקיפות מחייבים הן את המוכר לספר כל שהוא יודע לגבי הנכס המוצע למכירה ובפרט, כאשר קיימים פרטים שאינם גלויים לעין ו/או שמתגלים בבדיקה סבירה והן את הקונה שאכן, בכוונתו הגלויה לרכוש את הנכס ולא ממניעים אחרים שאינם ברורים למוכר.