התחדשות עירונית ומה שמסביב – על קצה המזלג – פרק שלישי בטרילוגיה

המסלול הלוהט

המאמר האחרון, השני מתוך השלושה, תיאר בפנינו את שני המסלולים הקיימים ברמת התחדשות עירונית. פינוי בינוי ובינוי פינוי בינוי. שני המסלולים מביאים אותנו להבנה בסיסית שבשני המקרים, מפנים את הדיירים ובמקום מגוריהם הקודם יוקם בניין מגורים חדש ומודרני. שני המסלולים שונים בדרך הביצוע שלהם והנה, מסלול נוסף קיים בישראל שהינו ישים ופשוט יותר, עם מאפיינים של הקלות מס ובר ביצוע בפרקי זמן קצרים יותר, התמ"א 38.  

הסבר קצר על המסלול הלוהט (שבינתיים צפוי להסתיים) והבחנה מדויקת בין המסלולים

תמ"א 38 מתקיים כאשר המבנים נבנו לפני ה – 1/1/1980 ומטרתו היא חיזוק המבנים כדרך התמודדות יעילה מול רעידות אדמה וזאת באמצעות תוספת זכויות למבנה הקיים. קיימים שני מסלולים ברמת התמ"א 38, האחד המאפשר תוספות על גבי בניין קיים תוך כדי חיזוקו והשני הוא הריסה ובנייה מחדש.

קיימים שמונה גורמים עיקריים המבדילים בין שתי התוכניות קרי פינוי בינוי ותמ"א והם: הזמן הכולל (היתר בנייה + ביצוע), כמחצית מהזמן לטובת תמ"א 38. החנייה, במקרה התמ"א, הפתרון הוא ככל שניתן בעוד שבפינוי בינוי הפתרון הוא לפי התקן. התמורה לדיירים בתמ"א היא שיקבלו עד 12 מ"ר תוספת + מרפסת שמש ופחות מכך, בפינוי בינוי זה 12 מ"ר + מרפסת שמש. תקופת הבנייה בשני המסלולים מציעה מגורים חליפיים לדיירים אם כי בתמ"א 38 חיזוק, לעתים, המגורים נשמרים באתר הבנייה עצמו. תוספת הבנייה בתמ"א תהיה לפי 1-2.5 קומות + בנייה בקומה מפולשת באם השטח הטופוגרפי מצריך זאת, בפינוי בינוי ההתנהלות היא בהתאם למדיניות התכנון האזורית עם היתכנות למגדלים. היטל ההשבחה, בתוכנית התמ"א יש פטור ממנה בעוד שבפינוי בינוי זה נתון לאישור מועצת העיר ונושא הפרשת השטח לצורכי הציבור שאינה קיימת לרוב בתמ"א 38 בעוד שההפקעה קיימת, בפינוי בינוי.

התחדשות רעננה.