
אל תחתמו ראשונים – תחתמו נכון
"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"
בדיקת ההצעות במסגרת תמ"א 38 חיזוק
לפני שמתקשרים עם יזם, יש לקבל ממנו תוכנית ותשריטים של הבניין המתוכנן, כי ברוב המקרים הצעות שמקבלים דיירים על הנייר אינם מחייבות, אלא רק לאחר שהיזם ביצע בדיקות מקיפות של מדידת הדירות ומפת מדידה טופוגרפית של כל המגרש.
רק לאחר מדידות מדויקות ניתן יהיה באמת לבחון אם ניתן להוסיף מעלית, ואם הוספת המעלית אמורה לבוא על חשבון גודל אחת מהדירות, ניתן יהיה לבחון אם ניתן להוסיף ממ"ד לכולם, בהתאם לגבולות המגרש, ועוד בדיקות חשובות.
רק לאחר בדיקת התשריטים יוכלו הדיירים לקבל מידע נכון ואמיתי לגבי התוספות האמורות ובהתאם יש לערוך הסכם שיגדיר את התוספות שיקבלו בהתאם לתוכניות שהוגשו להם .
בדיקת ההצעות במסגרת הריסה ובניה
כאן יש לבחון אם היזם מציע הרחבה של הדירה, מה גודל ההרחבה, האם החניה תהיה תת-קרקעית או חניה באמצעות מכפלים, מה יהיה המפרט הטכני, וכמה דירות יהיו בכל קומה ובבניין כולו.
יזמים נוטים להציע הצעות שונות, אך כשהם נדרשים להמציא תשריטים תואמים לגודל המגרש, מתגלים כל מיני שינויים מההצעה.
באחד הבתים בגבעתיים, היזם הגיש לדיירים הצעה מפתה שכללה תוספת של 25 מ"ר. אבל כשדרשתי מהיזם להציג לי תוכניות, ההצעה ירדה לתוספת של 10 מ"ר בלבד, כי מבנה המגרש היה טרפזי ולא אפשר לנצל את כל זכויות הבניה.
אם לא הייתי דורשת ומתעקשת, הדיירים היו חותמים על ההסכם מול היזם ואז היזם היה מגלה זאת בזמן שהיה מכין את התוכניות לעירייה. במצב כזה היינו נאלצים לבטל איתו את ההסכם. כך חסכו הדיירים זמן יקר להם וליזם.
בנוסף, אין טעם להסתמך על תוכנית שהוצגה בפניכם על ידי היזם לפני חצי שנה או שנה, יתכן שהיום זה לא רלוונטי ולא יאשרו לכם את אותן זכויות כשתוגש הבקשה להיתר.
כך לדוגמא, באחד הרחובות בגבעתיים, לפני 4 שנים אישרו לבנות על מגרש של 700 מ"ר עם 7 בעלי זכויות – 21 דירות. הבניין נבנה ואוכלס. לעומת זאת, בבניין ממול שרוצה כעת לקדם את התהליך – העיריה אישרה לבנות על אותו גודל של מגרש עם 4 בעלי דירות – 14 דירות בלבד.
אם לא היינו מבררים בעירייה, היינו מבטיחים לדיירים הבטחות שווא – של שתי דירות לכל דייר. פרק הזמן שהיה לוקח להחתים את כל הדיירים היה נמשך כשנה ועוד חצי שנה של הגשת תוכניות. רק אחרי שנתיים היינו מגלים שהעירייה כלל לא מאשרת ולא תאשר לבנות יותר מ-14 דירות חדשות ולכן התמורה שהובטחה לדיירים לא הייתה יכולה להתקיים והדיירים היו מוצאים את עצמם באותה נקודה רק 4 שנים מאוחר יותר.
על מנת לא להגיע לסיטואציה כזו ועל מנת לייעל את התהליך, רצוי שעו"ד שאליו אתם פונים יבדוק עם אדריכל שהוא עובד עימו את הזכויות ויציג לכם אותם.
איך לבחון את ההצעה של היזמים?
כשמגיעה אלי פניה מנציגות של בניין, הם בדרך כלל מגיעים עם הצעה שקיבלו מיזם או שניים. ההצעה הכוללת בדרך כלל נראית אותו דבר וכוללת תוספת של מטרים לכל דירה קיימת. כאן יש לשים לב ולבחון האם ההגדלה שהיזם מבטיח מתייחסת לגודל הדירה הקיים לפי גודל הטאבו? היו מקרים שיזם כתב "תוספת של 25 מ"ר לכל דירה" והכוונה שלו הייתה מגודל הדירה לפי נסח הטאבו.
ברור שהגודל של הדירות בנסח הטאבו קטן משמעותית מהגודל בפועל (בשל מרפסות ישנות שסופחו) לכן אם הדירה בנסח רשומה כ- 50 מ"ר אבל לאחר מדידה או לפי תשריט הבית המשותף היא 70 מ"ר – אזי לפי ההצעה של היזם התוספת היא 5 מ"ר בלבד.
עוד יש לבדוק אם 25 מ"ר הגדלה שהיזם מבטיח, לא כוללים את גודל המרפסות שהוא מוסיף.
לעיתים, אני נתקלת בהצעות שלאחר ברור, טוען היזם, כי התכוון לתוספת של 13 מ"ר ממ"ד ועוד 12 מ"ר מרפסת. לכן יש לשים לב ולברר הכל מראש.
כמו כן, לכל עירייה יש מדיניות שדורשת שהדירות החדשות יהיו לפחות בגודל מינימלי משתנה. לדוגמא, בגבעתיים הדירות הקטנות ביותר הן 70 מ"ר, כאשר דירות גן חדשות יהיו רק בעורף ולא בחזית. בתל אביב ישנם אזורים שבחזית הבניין לא מאשרים מרפסות בכלל.
לכן, כשיזם מציג לכם סקיצה, שימו לב שהוא עומד בתנאים הבסיסים של דרישת העירייה.
לפעמים אנו נתקלים בבניינים ישנים בהם יש דירות קטנות של 30 מ"ר בלבד. לכאורה אותם בעלי דירות אמורים לקבל תוספת של 40 מ"ר כדי להשלים ל-70 מ"ר.
במקרה כזה, ניתן לבקש אישור מיוחד מהעירייה כן לאשר דירה יותר קטנה.
חשוב לבדוק את הערבויות שמציע היזם, את לוח הזמנים שאליו הוא מתחייב, לבדוק אם הוא מציע חניה ומחסן, לבדוק אם הוא בחן את הפרויקט מול הגורמים המוסמכים בעירייה ואם כן לדרוש ניתוח זכויות וסקיצה שתראה איך ממוקמים הדירות הישנות (קומות, כיווני אויר וכד').
רק כאשר היזם מוכן להשקיע ולהכין את כל הנתונים הנ"ל, בכפוף לבדיקת עוה"ד מטעמכם שבדק את החברה של היזם ואת מצבו הכלכלי- ניתן להתקדם לשלב של בדיקת החברה היזמית.
הקליקו כאן למעבר לחלק ב של הכתבה
מעוניינים להרחיב? מידע נוסף ניתן למצוא במדריך לתמ"א 38 ופינוי בינוי שכתבה עו"ד רוית סיני, הקליקו כאן
הכותבת, עו"ד רוית סיני, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בעסקאות תמ"א 38 ופינוי בינוי מהמובילים בתחום התחדשות עירונית בדירוג Dun's 100
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני ומלא ו/או ייעוץ עסקי פרטני ומלא
טור המומחית של עו"ד רוית סיני התפרסם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'

"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך


עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

התוכנית משתרעת על כ-12.9 דונם וכוללת בניית שלושה מבנים בני 16 קומות ובהם 214 דירות. השינויים נועדו להתאים את הוראות התכנון לקראת הוצאת היתרי בנייה, ללא תוספת זכויות בנייה או שינוי בגובה המבנים

מערך כבאות והצלה קיים תרגיל רחב היקף במגדל הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 320 מטר וכולל 78 קומות. בתרגיל השתתפו כוחות כיבוי, משטרה, מד״א, פיקוד העורף ועיריית גבעתיים

ועדת הערר דחתה את ערר עיריית רמת גן והותירה על כנה החלטה שאפשרה הקמת שלושה מפלסי מרתף בפרויקט תמ״א 38, למרות שהתוכנית המקומית הישנה התירה קומה אחת בלבד. במקביל, הופחת חיוב היטל ההשבחה מ-210 אלף ש"ל ל-5,300 ש"ח בלבד

המטרו מבטיח לשנות את פני גוש דן הצפוף, אבל מי ישלם את המחיר? דוח מבקר המדינה חושף פערים של מיליארדי שקלים ומצביע על כך שמתווה המימון הכולל של הפרויקט טרם סוכם בממשלה. השאלה המרכזית: האם המדינה ערוכה לממן ולהוציאו לפועל?

תוכנית ההתחדשות העירונית, גב/693, במתחם המשתרע על פני כ-16.8 דונם כוללת מגדלי מגורים, מסחר ותעסוקה והרחבת גן הזיכרון

המציאות הביטחונית בישראל הפכה את הממ"ד מאמצעי מיגון רצוי לצורך חיוני בבניינים משותפים. כמה דיירים צריכים להסכים להוספת ממ"דים, מהן זכויות המתנגדים והאם הצורך הביטחוני גובר על זכויות הקניין?

רשת ספרי היד השנייה החברתית סיפור חוזר חוגגת יום הולדת לאורך חודש נובמבר עם מבצעים: כל ספר ב-10 ש"ח בלבד ברכישת שלושה ספרים ומעלה. גם באתר הרשת מצטרפים לחגיגה עם 25% הנחה על כל הספרים

שוק המשכנתאות הפך למורכב ותחרותי, והביקוש ליועצים פרטיים נמצא במגמת עלייה. לפי הערכות, אלפי יועצים פועלים בישראל, אך התחום עדיין אינו מחייב רישיון ממשלתי

הועדת ביטלה דרישת היטל השבחה בסך 15 אלף שקל שהטילה עיריית רמת השרון על בעלי דירות בעקבות תכנית המרפסות

הפרויקט ברחוב האמוראים 11-13 יוצא לדרך, ויכלול שני בנייני בוטיק בני שמונה קומות ובהם 68 דירות חדשות. מחירי הדירות בפרויקט מתחילים ב-4.12 מיליון ש"ח

במסגרת שבוע הדמוקרטיה בגבעתיים התקיים מפגש ראשון מסוגו בנושא "פוליטיקה במרחב האמנותי", בהשתתפות תלמידות ותלמידים

ועדת הערר החזירה לבחינה מחדש את שומת היטל ההשבחה. ההחלטה עוסקת גם בפטור ממ"דים, בהשפעת תמ"א 38 על שווי הקרקע ובמשמעות תקן 21 סוגיות שעשויות להשפיע על פרויקטים נוספים של התחדשות עירונית

כיצד ייתכן שדווקא במחוז המוביל בהתחדשות עירונית נרשם שיעור הדירות הלא ממוגנות הגבוה בישראל, ומה הקשר לעיכובים בתכנון ובפיתוח התשתיות?

ביום רביעי הקרוב, 4/11, החל מהשעה 10:00 ועד לשעה 12:00, יערך תרגיל של מערך כבאות והצלה במגדל ביונד בגבעתיים, הבניין המאוכלס הגבוה בישראל
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


