
"גבעתיים היא הבית שלי, והמטרה שלי היא לגדל כאן את דור האלופים הבא"
עמרי בן ארי בונה את דור העתיד של טניס השולחן בגבעתיים

שתפו:

מילדותו בגבעתיים ועד להובלת 'המדרשה', גרבוז הותיר חותם עמוק כקול ביקורתי וחריף, המשלב בין דלות החומר לגודש של מילים וצבעים. רגע לאחר לכתו, אנו משרטטים קווים לדמותו של איש הרוח הסוער, מביאים את פרידת השכן אהוד בנאי, אנקדוטה של רוני סומק ומפרסמים מחדש את השאלון האישי שמספק הצצה לעולמו הספרותי
יאיר גרבוז (1945–2026) היה אחת הדמויות המרכזיות, המורכבות והמשפיעות ביותר בתרבות הישראלית – צייר, מורה לאמנות, עיתונאי, סופר, פובליציסט וסאטיריקן. יצירתו של גרבוז, החל מסוף שנות ה-60, שילבה השפעות של אמנות הפופ האמריקאית עם סממנים מקומיים מובהקים. ציוריו, המזוהים עם סגנון "דלות החומר", נבנו כקולאז'ים עמוסים ואינטנסיביים המשלבים סממנים ארס-פואטיים וביקורת חברתית חריפה. האוצרת שרה בריטברג-סמל הגדירה את סגנונו כ"פופ אגרסיבי" ובהמשך כ"פופ ציורי", האוצרת אלן גינתון תיארה את עבודותיו כתיאטרליות, מעין מופע של ליצנות שבו המודעות לקהל ברורה והפנייה אליו נעשית לא רק במחוות חזותיות אלא גם במילים. בקטלוג התערוכה 'אני ציירים' במוזיאון תל אביב כתב "מעולם לא המצאתי דבר. תמיד פרצתי לבתי זרים והזזתי שם את הרהיטים ופרעתי את הסדרים ואיימתי על שלוות הבעלים. את גנבותיי ביצעתי בתחפושת, בעיקר בעיניים מכוסות. אני לא מחפש, אני מתחפש…" בשיחה שערך עם מיכאל חי במלון ג'ורג' בתל אביב, הסביר את הפילוסופיה הפרובינציאלית שלו: "הבנתי שמה שאני לא אעשה אני אהיה בפיגור אחרי שאר העולם. לכן הבנתי שאם אתה רוצה לעשות אמנות בפרובינציה אתה נמצא במאסף לא בחוד. החוד זה בעולם. אם אתה במאסף אתה צריך תמיד לפרש את מה שעשו לפניך. זה מה שאני עושה. לכן ציור שלי תמיד מתחיל ממשהו מועתק, מועבר מצייר אחר…" על תרומתו העצומה כאמן יוצר ומשפיע זכה בפרסים יוקרתיים רבים, בהם פרס א.מ.ת (2004) ופרס רפפורט(2017) .
"במסגרת הפרויקט שודרגו מערכות הניקוז, בוצעו עבודות בתשתיות התת קרקעיות, חודשו המדרכות והותאמו לנגישות, בוצע קרצוף וריבוד מחדש של הכביש הקיים, הוקמו רמזורים חדשים, הותקנה תאורת רחוב חדשה והוקמו איי תנועה כחלק מהסדרת התנועה ושיפור הבטיחות"
מגבעתיים ועד ראשות המדרשה
גרבוז נולד וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים להוריו, שמחה ובלה, שעלו מפולין בשנות ה-30. אחיו הם חבר הכנסת לשעבר אהרן הראל ז"ל ואלון גרבוז, שניהל בעבר את הסינמטק בתל אביב. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ונכדים.
בין השנים 1962 ל-1967 היה חבר קיבוץ כפר החורש ולמד ציור אצל רפי לביא, שנחשב למורה הדרך העיקרי שלו וחברו הטוב. בה בעת למד אצל הציירים משה פרופס ויחיאל קריזה במכון אבני לאמנות בתל אביב. את תערוכת היחיד הראשונה שלו הציג בשנת 1967 בגלריה מסדה, אירוע שנדחה קלות בשל מלחמת ששת הימים. מאז ערך עשרות תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם, כאשר ציוריו מצויים כיום באוספי מוזיאונים מובילים ובאוספים פרטיים רבים.
לצד העשייה הפלסטית, גרבוז היה מחנך נפלא שהוביל במשך עשרות שנים את בית הספר לאמנות 'המדרשה' (במכללת בית ברל) ושימש כראשו עד שנת 2008. האוצרת ד"ר איה לוריא, מנהלת מוזיאון הרצליה לאמנות, סיפרה עליו כי נהג להעביר הרצאות כסוג של שליחות, ודיבר בלהט נגד השכחה של ההיסטוריה והמחיקה של האמנות.
העט החריף והסערות הפוליטיות
כישרונו של גרבוז לא הצטמצם לצבע ולקו; הוא היה איש מילים, סאטיריקן ופובליציסט מחונן. הוא היה מכותבי המוסף הסאטירי המיתולוגי 'דבר אחר' של העיתון 'דבר', תחת שם העט 'י. פולני' שהתפתח לספר 'תמיד פולני' – לקט הומוריסטי המבוסס על חייו האישיים, משפחתו וזיכרונות מהקיבוץ. בספרו האחרון, 'יפה נורא', שנכתב במתכונת של שאלות ותשובות, כתב: "כל חיי אני מהלך, מקווה שבאומץ, בין בדיחה מטומטמת לעומק עצוב ובין עמקות טיפשית לבדיחה מבריקה. אני קודח וצוחק. הכול מתחיל מפליאה וממשיך בניד ראש של רחמים והשתתפות בצער".
גרבוז נודע כקול ייחודי וביקורתי בשיח התרבותי והפוליטי בישראל, ובשנת 2008 אף הצטרף למפלגת 'אור' ובשנת 2015 עמד במרכזה של סערה פוליטית חריפה בעקבות נאומו בעצרת בכיכר רבין שגרר ביקורת עזה מימין ומשמאל.
על האקטיביזם החברתי שלו סיפר לנו המשורר רוני סומק: "יאיר גרבוז היה צייר שקרא שירה. הוא חלק סטודיו לזמן מה עם המשורר מאיר ויזלטיר ואני בטוח שרוח ויזלטירית ריחפה על מכחולו של גרבוז. לפני כמה שנים גרבוז היה ממשתתפיה הפעילים של התערוכה 'לחם ושושנים' בה הוצגו עבודות שנתרמו על ידי האמנים לטובת פועלות ערביות מצפון הארץ. הוא דאג שיזמינו אותי, כל שנה, על תקן של צייר. ההשתתפות בתערוכה הזו הייתה דוגמה לרצון של גרבוז לצאת מסטודיו הצייר ולהניף שלט מטאפורי בהפגנה חברתית'."

הכתבה התפרסמה גם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו-'רמת גן פלוס' מס' 144
שתפו:

עמרי בן ארי בונה את דור העתיד של טניס השולחן בגבעתיים

"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.

תלמידי מרכז המחוננים סחל״ב פיתחו אפליקציות Ai לקניון עזריאלי גבעתיים

רובע ה"סיטי" של גבעתיים נכנס לישורת האחרונה: הפאזל העירוני הגדול כמעט הושלם, והאזור הופך למרכז עירוני חדשני המשלב מגורים, תעסוקה, פנאי וקהילה

טקסי חתונה אינטימיים במצפה הכוכבים, בבית טייבר, בגלריה העירונית ובאתרים ייחודיים נוספים ברחבי העיר. גבעתיים משיקה רשמית את מיזם "חתונה בעירייה"

גבעתיים זכתה בציון המושלם: 6 מתוך 6 – בזכות תחבורה ציבורית, מסחר, תרבות, פנאי וספורט הפועלים בשבת

11,165 תלמידות ותלמידים יפתחו את שנת הלימודים תשפ"ז בגבעתיים. גבעתיים היא הרשות היחידה בגוש דן שזכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך לשנת תשפ"ו

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה נגד דיירים ברח עולי הגרדום בתל אביב שסירבו לחתום על הסכם תמ”א 38 עם יזם, וחייב את החברה התובעת בהוצאות מוגדלות

תוכנית ברחוב צביה לובטקין מבקשת להגדיל את מספר הדירות מ-96 ל-240, מחירי הדירות וערכי הקרקע הנמוכים יחסית באזור משפיעים על מודל הכדאיות של הפרויקט

במסגרת הפרויקט בראשל"צ בשכונת רמז הוותיקה ייהרסו ארבעה בניינים במקומם ייבנה פרויקט חדש עם 81 יחידות דיור

עיריית רמת גן יוצאת לראשונה מזה שנים למכירת מגרש בבעלותה במתחם הבורסה. על הקרקע, המשתרעת על כ־800 מ"ר ברחוב היצירה, פועל כיום חניון

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים


"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

לאחר כשנה וחצי של עבודות, הושלם פרויקט ההתחדשות המקיף באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, שכלל שדרוג תשתיות, חידוש המרחב הציבורי והסדרת התנועה

רשת מתוקה הוותיקה, המלווה את החיך הישראלי כבר למעלה מ-30 שנה מציגה את הטרנד הכי לוהט ומסעיר של הקיץ ומביאה לסניפיה את הקרואסונים המרובעים!

האשליה של ידועים בציבור:
רק אחרי 15 שנים ביחד הם גילו שכל אחד מהם חי במציאות אחרת

לאחר מסע כתיבה ארוך, מרתק ומשותף, עשרים תלמידי קורס הכתיבה "כאן מגשימים חלומות!" בשכבת ה' מציגים את ספרם החדש והמסקרן שנכתב בהנחיית ד"ר נגה רוזנפרב. הפעם, העלילה עוברת בין יקומים: 'המטאור – שישה בעקבות אחת'


"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

"ברואנדה יש רוב מוחלט לנשים בממשלה, למעלה מ-80% הן נשים-שרות המקדמות אג'נדה נשית מובהקת שבראשה קידום הביטחון הנשי במדינה […] הצלחתן של הנשים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים נתפסת ברואנדה כאסטרטגיה התורמת לקידומה הלאומי, החברתי והכלכלי של המדינה"

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

הכול התחיל לפני 18 שנים בלב גבעתיים. חלום קטן של בן שרצה להגשים לאמו, נלי, במה לכישרון הבישול המפואר שלה

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

מוטי אקסמיט יצר פרויקט ספרותי המביא את סיפורן של פרשיות פליליות סוערות בישראל, דרך מסלול חייו של תנ"צ בדימוס אבי נוימן

בין המלחמה בשטח לתרבות באולפן
הכירו את הצעירים מגבעתיים ומרמת גן – הדור הבא של התקשורת, ורדי שפר ועמרי לזרוב
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


