ממראות יבשת ממוקפת (הוצאת בטאון שירה)

חגית דבורה אדלר

זכה בפרס קרן רבינוביץ' לספרות לשנת 2026

מִמַּרְאוֹת נוֹף מְחֻבָּר-נִפְרָד

הַנּוֹף הָרוּאַנְדִּי, מְהַמֵּם אוֹתִי בְּיָפְיוֹ.

כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

בַּיָּרֹק שֶׁלּוֹ.

בְּנִקְיוֹנוֹ.

בְּרִאשׁוֹנִיּוּתוֹ:

בִּקְתוֹת רוּאַנְדִּיּוֹת מְנַקְּדוֹת נוֹף הֲרָרִי יָרֹק,

אַף הוֹלְכוֹת וּמִתְמַעֲטוֹת, עַל כְּלוֹנְסָאוֹת;

אֲפִלּוּ הֵן שְׁבוּרוֹת, אֲפֹרוֹת כַּשַּׂק, בּוֹצִיּוֹת – כְּבִשְּׁטְעטְעל מִזְרַח-אֵרוֹפֶּאִי, בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה,

מַרְאֶה הַבִּקְתוֹת מְשַׁוֶּה חֵן לְנוֹף הַבַּזֶּלֶת, הַגָּבוֹהַּ.

מִיָּמִין, הַר גָּבוֹהַּ, מִתְנַשֵּׂא, שְׁבִיל עוֹבֵר בּוֹ:

אֲנָשִׁים מְטַפְּסִים בְּמַעֲלֶה, בְּקַלּוּת-בְּמַאֲמָץ.

אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים צוֹעֲדִים הָאֲנָשִׁים

מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים עַד אֵין קֵץ עַל רֹאשָׁם, עַל גּוּפָם,

עַל כִּתְפֵיהֶם, עַל אוֹפַנֵּיהֶם, עַל יְדֵיהֶם,

כְּבֵדִים מִנְּשֹׁא.

רַגְלַיִם יְחֵפוֹת מְטַפְּסוֹת עַל רָמוֹת גְּבוֹהוֹת,

כּוֹבְשׁוֹת שְׁבִילֵי עָפָר, רַבּוֹת שִׁמּוּשׁ, בְּיַחֲפוּתָן.

בְּהוֹנוֹת מְלֻכְלָכוֹת פְּשׂוּקוֹת, וַעֲנַף רָחָב – בַּיָּד מִשְׁעֶנֶת.

שִׁנַּיִם לְבָנוֹת לוֹעֲסוֹת-גּוֹרְסוֹת קְנֵי סֻכָּר, עָבִים-מְתוּקִים.

בְּבַשְׂרָנוּת, יוֹנְקוֹת שְׂפָתַיִם חֲשׁוּקוֹת, לְשַׁד קָנֶה.

אֲזַי, עִסָּה לְעֻסָּהּ נִתֶּכֶת מְשֻׁחְרֶרֶת יְבֵשָׁה מְרֻסֶּקֶת,

מִן הַפֶּה אֶל הָאֲדָמָה, נִרְקֶקֶת בְּלוּסָה.

רְצוּעַת בַּד כּוֹרֶכֶת יֶלֶד רַךְ עַל גַּב אֵם.

רֹאשׁ יֶלֶד קָט, מִשְׁתַּלְשֵׁל לְאָחוֹר, וּבַאֲלַכְסוֹן:

אֶת פְּסִיעוֹת הָאֵם הוּא מְהַדְהֵד, הַגּוּף הַקָּטָן,

רוֹאֶה אֶת צַוָּארָהּ בִּלְבַד –

לֹא אֶת הַדֶּרֶךְ.