הדילמה: אי-נעימות או מיליון שקלים?

כמו אצל זוגות צעירים רבים אחרים, גם לשיר וירון נמאס לגור בשכירות גבוהה והם היו מודאגים כיצד יוכלו אי-פעם לרכוש דירה משל עצמם.

כשההורים של שיר ראו שהחלום של שיר וירון לרכוש דירה הולך ומתרחק ככל שמחירי הדירות נהיים יקרים יותר, הם הציעו לעזור ולשלם מיליון שקלים שהצליחו לחסוך בעמל רב. הם רק ביקשו משיר שהיא וירון יחתמו על הסכם ממון. ההורים של שיר היו אנשים מעשיים, והם הסבירו לשיר שלמרות שהם אוהבים את ירון כמו בן, זה הסכום היחיד שיש להם כדי לעזור לה, ואם חס וחלילה היא וירון יתגרשו לא יהיה להם שום דרך נוספת לעזור לה כלכלית.

שיר הנהנה בהבנה והבטיחה להוריה שתערוך הסכם ממון עם ירון, אך כשהעלתה את הנושא מול ירון, הוא נעלב עד עמקי נשמתו. ירון אמר לה שאצלו במשפחה לא מחתימים אחד את השני על הסכמים, אלא מאמינים אחד לשני, ואם אין ביניהם אמון, אז יש להם בעיה אמיתית.

שיר לא העלתה את הנושא שוב והדירה שהיא וירון רכשו נרשמה מחצית על שמה ומחצית על שם ירון. להוריה, שיר לא סיפרה על כך דבר.

**

כעבור עשור שיר הרגישה שהיא וירון התרחקו כל כך שהדבר היחיד שמחבר ביניהם הוא שתי הבנות שנולדו להם. היא רצתה להיפרד מירון, אבל חששה כיצד תסתדר כלכלית והיא חששה מה יעלה בגורל הדירה שכלל לא הייתה נרכשת אלמלא חסכונותיהם של הוריה. עוד הטריד את שיר כיצד היא תאזור אומץ לספר להוריה שהיא וירון כלל לא חתמו על הסכם ממון כפי שהבטיחה להם שתעשה.

גם ירון רצה להיפרד משיר, אבל כשהם שוחחו על כך הוא הבהיר לה שהדירה רשומה חצי-חצי, וזה לא משנה מבחינתו שהוריה השקיעו בה מיליון שקלים.

לשיר לא נותרה ברירה והיא סיפרה להוריה הכל. כאשר הם הלכו יחדיו לייעוץ משפטי, התשובה שקיבלו הייתה רחוקה ממה שציפו לשמוע, והם גילו שהתמונה המשפטית מורכבת, כיוון שכשבני זוג רוכשים דירה ורושמים אותה על שם שניהם בחלקים שווים, ככלל נקודת המוצא היא שכל אחד מהם הוא בעלים של מחצית מהזכויות בדירה, גם אם אחד מבני הזוג השקיע ברכישה סכום גבוה בהרבה.