צילום: איציק רובין

שירים בדיו שחורה

תערוכת ציורים של המשורר רוני סומק

נעמי לבנון-קשת

למי שצמא לתרבות ועדיין חושש מהתקהלויות – מומלץ בכל פה לא להתעצל ולנסוע למוזיאוני ראלי קיסריה, שם מוצגת בימים אלה תערוכה מיוחדת במינה של המשורר הרמת-גני רוני סומק, שכולם מכירים את שירתו אבל לא רבים יודעים שלפני הרבה שנים הוא גם למד ציור ב'אבני', וכל השנים, לצד שיריו הנפלאים, הוא מאייר ורושם.

סומק היה השנה עסוק מאד, ומלבד ההכנות לתערוכה הזו הוא גם מצטלם בימים אלה לסרט דוקומנטרי המוקדש לו, לחייו ולפעלו, עבור ערוץ 'כאן', תחת השם הזמני: "אני עירקי פיג'מה", בבימויים של נורית קידר ורן סילון.

בתערוכה, המתפרשת על פני אולם שלם, מוצגות עשרות עבודות יפהפיות, ציורים-איורים-רישומים על גבי שיריו, בשפות שונות.

על העבודות שלו אומר סומק: "השירה שלי לא גרה בפנטהאוז. היא אוספת חומרים מן המדרכה שקוראים לה 'חיים'. השירים הם לא פחות מסטריפטיז, ולפעמים אני מרגיש שהראש שלי שקוף כאקווריום והקוראים רואים את כל דגי החרב והזהב שוחים שם. באמנות אני פחות גלוי. אני מכחול סמוי. שכיר חרב.". ועוד הוא אומר: "המשורר הוא צייד… הצייר הוא זה שפושט את עור החיות הניצודות… רוב העבודות בתערוכה הן סוג של בולים שהודבקו על אותם מכתבים".

ובגדול, למי שלא מכיר: מוזיאוני ראלי, מיסודם של הארי ומרטין רקנאטי, הם שני מבנים רחבי מידות, יפהפיים ומטופחים שבהם מוצגות, לצד תערוכה קבועה של אמנות לטינו-אמריקאית עכשווית, תערוכות מתחלפות מרתקות ואוספים עוצרי נשימה, למשל אוסף פסלים של סלוודור דאלי. בחצרות המבנים ובין קשתות המבנים – פזורים פסלים מרהיבים של אמנים בינלאומיים וכן תערוכה ארכיאולוגית על תקופותיה של קיסריה. הכניסה חינם – רק רוצים שתבואו ותהנו מאמנות אמיתית.