היום לפני 113 שנה, התרחשה פגיעת האסטרואיד הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, פגיעה בבוקר קיצי חם בסיביר, רוסיה. כיום נהוג לציין את האירוע בתור "יום האסטרואיד" מדי שנה ב -30 ביוני, ביום השנה למה שמכונה כיום פיצוץ טונגוסקה.
הפיצוץ התרחש מעל שטח היערות הצפוני המאוכלס בדלילות מעל נהר פודקמנאיה טונגוסקה במה שעכשיו ידוע כ-"קראסנויארסק קראי".
הפיצוץ שחרר מספיק אנרגיה בכדי להרוג עשרות אלפי איילים ולשטח כ-80 מיליון עצים על פי שטח של 2,150 קמ"ר. עדים דיווחו שראו כדור אש – אור כחלחל, בהיר כמעט כמו השמש – נע על פני הרקיע, ואחריו נשמע קול פיצוץ רועם כירי מרגמה. גלי ההלם של הפיצוץ שברו חלונות במרחק מאות קילומטרים והפילו אנשים על רגליהם.
אולם עשרות שנים חלפו עד שמישהו יכול היה להסביר את שהתרחש, שכן פרט אחד באירוע הפך אותו לתעלומ, טונגוסקה – מעולם לא נמצא מכתש. אפילו בלי עדויות לפגיעה ישירה בפני כדור הארץ, מדענים עדיין סיווגו אותו כאירוע פגיעה. התיאוריה המרכזית היא שהאובייקט הנכנס מעולם לא פגע בכדור הארץ, אלא במקום זאת התפוצץ באטמוספירה וגרם למה שמכונה פרץ אוויר. סוג זה של פיצוץ אטמוספרי עדיין היה מספיק כדי לגרום נזק מאסיבי ליער באזור.
מדענים קבעו כי האובייקט הוא ככל הנראה אסטרואיד אבני בגודל של בניין בן עשרים וחמש קומות. האסטרואיד נסע במהירות של כ-54,000 ק"מ לשעה והתפוצץ בגובה של חמישה עד עשרה ק"מ מעל פני כדור הארץ.
מדוע לקח כל כך הרבה זמן (החלק הארי של המאה ה-20) עד שמדענים הבינו מה גרם לאירוע טונגוסקה? ראשית, עבר כמעט עשור עד שהמדענים הראשונים הגיעו לאזור נידח זה של סיביר. בשנת 1927 הוביל ליאוניד קוליק את משלחת המחקר הסובייטית הראשונה שחקרה את אירוע טונגוסקה. הוא ערך טיול ראשוני באזור, ראיין עדים מקומיים וחקר את האזור בו נפלו העצים.
אבל קוליק לא מצא שברי מטאוריט או מכתש פגיעה.
כתוצאה מחקירתו הראשונית של קוליק, רקחו כמה תיאוריות פרועות כדי להסביר את אירוע הטונגוסקה. אנשים טענו שזה נגרם ממפגש עם חללית או עצם בלתי מזוהה כזה או אחר. מאוחר יותר, הם הצביעו על חור שחור-שחור, או חלקיק של חומר אנטי-חומר.
האמת מעניינת באותה מידה, ואולי יותר מפחידה … כי זה יכול לקרות שוב.

מוסד התרבות הכל-ישראלי חוזר בחול המועד סוכות ויתקיים בין 23 בספטמבר ל-1 באוקטובר בתיאטרון גבעתיים

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

רבים ממקבלי המענקים שירתו יותר מ־300 ימי מילואים וחלקם אף חצו את רף 400 הימים; יחד צברו בעלי העסקים למעלה מ־12 שנות שירות מילואים מאז פרוץ המלחמה

מאות תושבי ותושבות גבעתיים מילאו את קולנוע רב חן בעיר להקרנת הסרט "יוסף באו: אמן במלחמה", בנוכחות בנותיו של באו, צלילה והדסה. לצד הסרט נחשפו הקשר העמוק של משפחת באו לגבעתיים

במסגרת שיתוף פעולה עם האגודה לתרבות הדיור, תסבסד העירייה את רכישת המכשירים מצילי החיים. לאחר הזיכוי העירוני, השתתפות ועד הבית תעמוד על 800 שקל בלבד

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

צוותי הסיירת יפעלו בלילות חמישי ושישי בגנים, בפארקים ובמוקדי הבילוי ברחבי העיר, במטרה לזהות מצבי סיכון, ליצור קשר בגובה העיניים ולספק מענה ראשוני בשטח

מיטל דראי עוברת לנהל את בית הספר היסודי כצנלסון בגבעתיים, לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, לאחר שניהלה בחולון את בית הספר הנושא את אותו השם, כצנלסון

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת
האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

תל אביב: בית המשפט: אי אפשר להפוך כל מרתף לדירה – גם אם יש בו חלונות ואור טבע

עדי גבאי-לב: הקהל הגיאורגי קיבל אותנו בחום והעניק ללהקה פירגון עצום לאורך כל ימי הפסטיבל

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


