ילד קטן ואיש שמן

הפיצוץ הגרעיני שנגרם על ידי "ילד קטן" היה השני בהיסטוריה, לאחר הפיצוץ שהתרחש בניסוי טריניטי, אך הייתה זו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש מלחמתי בנשק גרעיני. הפעם השנייה והאחרונה אירעה שלושה ימים לאחר מכן בהטלת הפצצה "איש שמן" (אנגלית: "Fat Man") על העיר נגסאקי. השימוש בשתי פצצות אלו היה אחד הגורמים המרכזיים לכניעת יפן ולסיום מלחמת העולם השנייה.

בבוקר ה -6 באוגוסט 1945 הטיל מפציץ B-29 אמריקאי המכונה ה-"Enola Gay" את הפצצה האטומית הראשונה, "Little Boy" – "ילד קטן" – פצצה של 12-15 קילוטון TNT בהירושימה, מרכז ייצור של יותר מ -350,000 איש כ -800 קילומטרים מטוקיו.

הירושימה נבחרה כיעד כי ארה"ב רצתה לא רק לאלץ את יפן לכרוע ברך, אלא גם לסיים את יכולתה להילחם במלחמות במשך שנים רבות. העיר השביעית בגודלה ביפן שימשה אז כמטה צבאי והיו לה מחסני אספקה צבאיים אסטרטגיים.

המטוס הטיל את הפצצה במצנח בשעה 8:15 בבוקר שעון מקומי והוא התפוצץ 2,000 רגל מעל העיר הירושימה והרס מיד חמישה קילומטרים רבועים של העיר. באותה השעה, רוב אנשי העיר היו בדרכם לעבודה או לבית הספר, מה שהותיר את רובם חשופים לחלוטין להדף הפיצוץ ולקרינה הרדיואקטיבית.

למרות ההרס שהפצצה גרמה, יפן לא נכנעה לבעלות הברית ולכן ב- 9 באוגוסט שלחה ארה"ב מפציץ B-29 נוסף, ה "Bockscar", למטרה נוספת – העיר קוקורה. עם זאת, עננים עבים מעל קוקורה מנעו מהטייס, רב סרן צ'ארלס סוויני, להפיל את הפצצה, ולכן עבר למטרה המשנית, נגסאקי, השוכנת בין הרים. הוא הפיל את הפצצה "Fat Man" בשעה 11:02. פצצת הפלוטוניום הזו הייתה חזקה יותר מזו שבה השתמשו בהירושימה, פיצוץ של 22 קילוטון TNT.

שישה ימים לאחר הפצצת נגסאקי, ב -15 באוגוסט, הכריז הקיסר הירוהיטו על כניעתה של יפן בשידור רדיו. הסכם הכניעה הרשמי נחתם ב -2 בספטמבר, על סיפון ספינת הקרב האמריקאית מיזורי, העוגנת במפרץ טוקיו.

מכיוון שרוב התשתיות בשתי הערים נמחקו, והתרחש כאוס מוחלט, מעולם לא נודע מספר ההרוגים המדוייק משתי ההפצצות.

ההפצצה על הירושימה ונגסאקי הייתה תגובה לפעולות ה-"Kamikaze" (Kami = אל,   = Kazeרוח כלומר: "רוח אלוהית") היפניות שבוצעה כנגד כוחות חיל הים האמריקאי, המפורסמת שבהן היא ההתקפה על נמל "Pearl Harbor" ב-7 בדצמבר 1941. התקפות אלו התאפיינו בהטסתם של מטוסים מתאבדים אל תוך כלי שיט/מטרות צבאיות.