רוקדים את העיר

להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים הן לא עוד חוג אלא מסגרת חינוכית, חברתית וערכית המתמחה במחול ישראלי מודרני. לאורך כל שנות פעילותן להקות המחול הוכיחו עצמן כחממה למצוינות, וכמספקות חוויות ייחודיות שתישארנה לשנים רבות

נעמה נעמי ליבה

צילומים: אהד קב

 

אחרי שנים שלא צפיתי בהופעות מחול, החלטתי לספוג מעט תרבות בעיר הולדתי והגעתי לתאטרון גבעתיים לצפות במופע השנתי של להקות המחול הייצוגיות של העיר בניהולה של נופר פייר. הלהקות הללו קיימות כבר למעלה מחמישים שנה, ובמתכונת הנוכחית הן קיימות כבר למעלה %d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%aa-1%d7%99מעשרים שנה.

כבר בכניסתי לאולם, אפשר היה לחוש את האנרגיות באוויר… חברים ובני משפחה, הורים ואחים, סביםוסבתות כולם ישובים באולם ומצפים בהתרגשות רבה לתחילת המופע.

המופע החל. ואני ישבתי שם, פעורת פה, סופגת עוד ועוד מהקסם הזה – קסם שחשבתי שכבר מזמן פג ונעלם לו מן העולם. ילדים וצעירים בשנות העשרה לחייהם,סטודנטים ובוגרים כאחד, נעו ורקדו לקצב שירי ארץ ישראל,  שירים ששייכים לדור הישן, ושירים עכשוויים יותר. התלבושות, צעדי הריקוד, החיוך שהיה נסוך על פניהם, השמחה והביטחון העצמי כל אלה יצרו תמונה ישראלית מלאת שמחה, אך יחד עם זו צנועה ותרבותית.

הלהקות נחלקות לשמונה קבוצות גיל: החל מכתה ב’ ועד ללהקות הוותיקים בני השלושים ומעלה כאשר ההתעסקות העיקרית של הלהקות הינה במחול ישראלי עכשווי, שמלווה במוזיקה ישראלית. שיעורי הריקוד שלהם הם בסגנון הקלאסי והמודרני אך התוכן ישראלי הכולל : דימויים ישראלים משגרת יומנו, נופי הארץ ועונות השנה. התפיסה של הלהקות אלו היא להוות עבור הצעירים סוג של תנועת נוער לכל דבר, מחול, חינוך לערכים וכדומה.

עמוס קב המנהל האומנותי של הלהקות הסביר: “אנחנו בלהקות מגדלים אותם להיות רקדנים טובים, אך לא פחות מלהיות בני אדם טובים יותר, אנו רואים באומנות כלי לחינוך. בהופעות של הלהקות ניתן להבחין כי על הבמה יש רקדנים מגילאי 8 ועד 50, כולם נמצאים יחדיו מאחורי הקלעים ונעזרים זה בזו, חלקם האחים הגדולים או הקטנים זה של זו, ומה שבולט ביותר שכולם שם מתפקדים כמו משפחה אחת גדולה, שלאחר מכן מתאחדת גם על הבמה.”

עינת לאור אטיק שהחולקת עם עמוס קב את תפקיד הניהול האמנותי הוסיפה: “מעבר לעובדה שהלהקות שלנו הם משפחה אחת מלוכדת, רק לפני חודש הייתי בחתונה של זוג שהכיר אצלנו בלהקה , הם גדלו פה ורקדו כאן מכיתה ג’ בערך, והם לא היחידים יש רבים כמותם”.%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%aa-2%d7%99

הכל נשאר במשפחה

עמרי רייטמן שליט בן 25 יליד גבעתיים,  המדריך והכוריאוגרף של הלהקות מספר: “אבא שלי היה רקדן בצעירותו וגם אחי. אני התחלתי לרקוד כשהייתי בכיתה ח’. ראיתי את הריקוד כמשהו מאוד חברתי, נהניתי להיות חלק ממנו והתחושה הזו של לעמוד על במה ולהופיע שווה את הכל!”

כאשר התבקשתי להתחיל ללמד ועברתי את ההכשרה, הבטחתי לעצמי שאבוא לתפקיד ממקום של שליחות, של אהבה לארץ. אני מאמין שצריך ללמד ולהדגיש את הערכים הארץ ישראליים ולהטמיע אותם הלאה באמצעות המחול”.

הייתה במופע מעט תמימות מן העבר שחשבתי שכבר חלפה מן העולם יחד עם הקדמה הטכנולוגית ומסכי המחשב והטלפון שהפכו להיות כה מרכזיים בעולמם של בני הנוער. נדהמתי לראות עד כמה תשוקה ואהבה יש לאותם ילדים לריקוד.

%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%aa-3%d7%99שמעתי את מחיאות הכפיים הסוערות. הרגשתי במעורבות שנוצרה. האנרגיה שעברה מהבמה הגיעה ונגעה בכל אחד מהצופים באולם. יכולתי לחוש בהנאה. רקדני “להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים” הם ללא ספק חלק נכבד מגרעין האיכות של העיר הזו והצוות המוביל אותם מטפח דור עתידי איכותי ויוצא מן הכלל.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.