"חיוך כזה שמסוגל להאיר את כל העולם"

לשחר שלי, לחבר הכי טוב שלי, לזה שנמצא איתי מאז הגן ולשכן הכי מושלם בעולם

איך אפשר לכתוב עליך בזמן עבר או בכלל להתחיל לכתוב עליך ועל מי ומה שהיית בשבילי???

אני מחכה שיעירו אותי מהסיוט הזה ושיגידו לי שזה עוד אחת מהבדיחות שלך ושאתה מחר חוזר הביתה.

הלב מתרסק והדמעות לא מפסיקות לרדת…

…איך מטעות אחת קטנה הכל התהפך, איך אתה כבר לא נמצא איתנו. איך הצבא איבד חייל עם כח רצון שואף ל200% ואיך אנחנו איבדנו אותך.

רק לפני כמה חודשים היינו בטקס סיום מסלול שלך והייתי כל כך גאה בך, כל כך רצית את זה וכל כך הגיע לך.

מי יבוא להעיר אותי בשבת בבוקר, עם מי אני אחזור הביתה, מי יבוא לאסוף אותי מארוחות בשישי, על מי אני אתעצבן שהוא מעלה את התמונות הכי מכוערות שלי לסטורי כי הוא אוהב לצלם הכל, אני עוד מחכה שתדפוק לי על הדלת ותגיד לי חמש דקות באוטו הולכים למלבי, פשוט לא נקלט איך אין ספור חוויות

ורגעים איתך הופכים למילות פרידה.

ביסודי התעצבנתי עליך שלקחת לי את השם אז עכשיו אני מתעצבנת כי לקחת לי חלק מהלב. חלק שאף פעם כבר לא יהיה שלם.

תודה על כל רגע איתך שכל כולו היה אושר גדול. תודה על מי שאתה, על הקסם שלך. אתה אחד ויחיד. זכיתי ברגעים איתך ללא ספק.

אני אוהבת אותך אהבת אמת, לא יכלתי לבקש חבר יותר טוב ממך, חבר שהוא כבר ממזמן משפחה, מתגעגעת אליך כל כך ולא מעכלת.

שחר לוי